עריכת הדף "
אלשיך/שמות/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''ויסע משה את ישראל כו'. ''' ראוי לשית לב למה החסיר הוא ית' מהם מים ואחרי כן לחם עד שהוצרכו להתלונן וטוב טוב היה לתת להם התיקון שנתן להם באחרונה ולא יתן לפניהם פתחון פה לחטא ועוד מה צורך להודיענו שעל כן קרא שמה מרה ועוד או' לאמר מה נשתה כי מלת לאמר בלתי צודקת כי אינו לאמר לזולת. ועוד או' שם שם לו חק ומשפט הי"ל נתן לו ולא ל' שימה. וגם איך מתקשר עם הקודם וכן אומרו ושם נסהו. איך ע"י המתקת המים נסה את יש'. ועוד איך מתייחס לזה ענין ויאמר אם שמוע תשמע כו'. ולמה כפל שתי שמיעות ולמה הפסיק במעשה בין שמיעה והאזנה שמסוג אחד. ועוד שבכלל שמועה לקול ה' היא ההאזנה למצותיו ועוד הגמול שהוא משלם הוא שלא יתן כל המחלה אשר שם במצרים שמורה שמחלות ארץ אחרת ישים עליו והאם זו תורה וזו שכרה. ועוד או' כי אני ה' רופאיך כי איך הוא נתינת טעם שעל שהוא יתברך רופאיך לא ישימם ואין הטעם רק עשותו המצוה הנז' ועוד שאין פעולת הרופא היותו בלי משים המחלה כ"א לרפאות המחלה אשר על החולה: '''אמנם ''' לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל במכילתא וז"ל ולא מצאו מים ר' יהושע או' דברים כמשמען ר' אליעזר או' והלא המים תחת רגלי יש' והארץ אינה אלא צפה על פני המים אלא כדי ליגען אחרים אומרים המים שנטלו בין הגזרים שלמו להם באותו שעה כענין שנ' ואדיריהם שלחו צעיריהם למים שבו כליהם ריקם כי לא מצאו מים ע"כ: '''וראוי ''' לשית לב במאמרם. (א) כי גם ר' אליעזר או' דברים ככתבן אלא שנותן טעם שהיה כדי לייגעם. (ב) כי למה עשה ית' כדי לייגעם ולא דיים לכתם בארץ תלאובות כ"א גם לייגעם. ועוד או' שהיו המים תחת רגלי יש' ועוד או' והארץ אינה אלא צפה כו'. האם בשביל שהארץ רקיע על המים שתחתיה ימצא אותם על הארץ ולדעת אחרים ששלמו מי הגזרים הלעולם היה להם להתקיים אותם המים שאמר עליהם ולא מצאו מים. וגם מה ענין ראיה שמביא: '''אך ''' הוא כי הנה הוקשה לרז"ל כי הנה או' ולא מצאו מים אפשר פירושו שלא נזדמנה להם מציאה למצא מים רק היה המדבר כטבעו שלא ימצאו בו מים. או יהיה פירושו כי מים היו שם אלא שלא מצאו. ואם הם דברים כמשמען שהוא הדרך הראשון יש קצת קושי שכל כך היו מחוסרי זכות שהניחם הוא ית' משועבדים אל הטבע שהלכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואם הדרך השני קשה כי היכן היו להם מים. והנה דעת רבי יהושע דברים כמשמען שלא היה להם זכות. ונשאר הדבר אל הטבע ולא מצאו מים ור' אליעזר או' והלא המים היו תחת רגלי ישראל והוא כי בים נשתעב' להם ויותן תחת רגליהם שר המים כי הנה שרו של ים הוא מושל על כל מימו' שבעולם כי ע"כ בהקרע הים ארז"ל (ש"ר פ' כ"א) שנבקעו כל מימות שבעולם כאשר למדו מאו' ויבקעו המים ולא נאמר ויבקע הים ואין זה כ"א בהכות הכפתור הוא הים רעשו הספים הם כל מימות שתחת אותו השר והיה השר תחת רגלי יש' בזכות הכנסם בתוך הים עד חוטמם טרם יבקע כי האמינו בה' ובטחו בו וא"כ למה לא נבקעו מעינות תהום מפניה' כמו שמטעם זה נבקעו מעינות מים מתוקים בים בעובר' שמהם שתו במים ושמא תאמרו כ"א ניתן תחתם שר המים לא ניתן שר הארץ ואיך יפלשו נתיב בארץ המים שתחתיה ויעלו למעלה. ע"כ אמר והארץ אינה אלא צפה על פני המים. לו' כי אין שר הארץ מעכב במה ששר המים רוצה לעלות מימיו בקרבה. כי הלא היא משועבדת אל שר המים. כי הלא שלא בטבע סובל אותה שר המי'. כי טבע העפר להיות למטה מהמי'. והיא צפה עליהם ולכן לא תעכב הארץ מהעלות המים. כי הלא גם כל המים שתחתיה היה ראוי לעלות. ומה גם מבוע אחד. וא"כ אין לו' דברים כמשמען. שלא היה להם זכות אלא שהיה להם זכות ועשה הוא ית' כדי ליגעם ואחרים אמרו שלא המציאם ה' שלשת ימים כי אם היו שותים מהמים שבכליה' מגזרי ים סוף. ומה שאומר הכתוב ולא מצאו מים הוא כי באותה שעה אחר שלשת הימים שלמו אותם המים ולא היו המים בכליה' וע"כ באו מרתה לשתות ולא יכלו והביא הג"ש כי נאמר כאן ולא מצאו מים ונאמר להלן שבו כליהם ריקם כי לא מצאו מים מה להלן כלים אף כאן כלים: '''והנה ''' על מאמר ר' אליעזר שאומר שעשה הקב"ה ליגען קשה מה שהקשינו בכתובים מה פשע ישראל בזמן ההוא שהצמיא' ויגען הוא ית': '''ונבא ''' אל הענין. והוא כי הנה ארז"ל והביאו רש"י ז"ל בפרשה כי הנה במרה ניתן לישראל קצת פרשיות של תורה שיעסקו בהן שבת ופרה אדומה ודינים ואומרה כי הנה תחת שתים ימשוך ידו העבד הישראלי מעבוד את קונו. (א) על החקים אשר איננו רואה בהם טעם ויתאמץ לבבו לאמר מה יושיעני מה שהשכל ינגדהו ומה גם בחקת פרה אדומה. (ב) ראיתי צדיק ורע לו. ומה גם במאמרם ז"ל במסכת קידושין (דף ל"ט) כי המקיים את התורה מאלף ועד תי"ו מריעין לו כאלו שרף את התורה מאלף ועד תי"ו כי בראות איש צדיק שהוא תם וישר. ואובד בצדקו יהרהר ויאבד עולמו. כענין איוב שהיה מפליג בדבר ובלתי מתנחם. ע"כ מה עשה הוא ית' בהחילו לתת לישראל חוקים ומשפטים רצה להסיר מלבם ב' רעות אלה למען העמידם על האמת ע"כ עודם צדיקים החסיר מהם מים וייגעם וכשהגיעו אל המים היו מרים שלא יכלו לשתותן שהוא למען נסותם בצדיק ורע לו כאשר יתבאר ואחרי כן הורהו ית' עץ. הוא לענה כמ"ש ז"ל שהוא עץ מר והמתיק מר במר: '''ורמז ''' לדבריהם יהיה כי ראשי תיבות עץ וישלח אל המים עם הכולל. עולה עשרים במספר קטן כתיבת לענה במ"ק ואחר הדברים האלה באה התורה ואמרה. הלא כאן נמצאו שני דברים שיחויב לבקש להם טעם. (א) למה ייגעם ה' בהחסירו המים והביאום אל מקום מים מרים והם הי' צדיקי'. (ב) למה אח"כ הראם ית' שהמתיק מר במר ולא מר במתוק. ואמר טעם לכל. זה הלא הוא כי שם שם לו חוק ומשפט כו'. שלמען שומו יתברך חק ומשפט לו בלבו כאחד ולא יהיה להם החוק כמו זר נחשב. וזהו שם שם לו לישראל בלבו חק ומשפט וגם שם נסהו לישראל אם יהרהר ולמדם דעת לבל יהרהרו בענין צדיק ורע לו והוא כי הנה היה רצונו ית' לנסותם שלא יתלוננו כ"א שיאמרו למשה מה זאת ויודיעם פשר דבר כאשר הודיעם בסוף כאשר יבא בס"ד והוא כי שיתו שומו החק כמשפט בלבו היה במה שהיו המים מרים והמתיקן בלענה מרה הפך הטבע נגד גזירת שכל אנושי למען יראו וידעו כי לא דרכיהם דרכיו ית' כי אשר יימר בעיניהם ויראה שאין בו מועיל הוא הטוב והאושר אלא שהוא למעלה משכלם. וזהו ויורהו ה' עץ כו' וימתקו כו'. לו' כי עם היותו לענה במה שיורהו ה' אותו המתיק כך כל דבר שיראה מר וזר במה שמורה לנו הוא ית' לעשותו הוא דבר טוב ולכן טוב לגבר יכוין לעשות צוויו ית' ויבטח בו כי טוב הוא ומה גם כי הנה החק שנתן להם אז הוא פרה אדומה כפירש"י והוא מרז"ל. ויהיה שכמו שממתיק מר במר כן הוא מטה' את הטמא במה שמטמאה את הכהן הטהור העוסק בה נמצא כי ב' דברים עשה הוא ית' בענין א' כאחת. (א) שהורה כי כאשר המשפט טוב בעיני האדם כן גם הוא הוא החק כי כך המתיק ית' המר במר כמו במתוק ונבטח באל דעות ה'. וזה מאמר הכתוב אחר או' וימתקו המים ע"י עץ מר אמרה תורה למה זה היה שהמתיק במר. וגם חסרון מימיהם והיותם מרים מאחר שהוא ית' היה חפץ להמתיקו הלא הוא כי הנה שני דברים כיון הוא ית'. (א) כי שם שם לו חק ומשפט כי שם לו לישראל השוואת חק למשפט כי הכל הוא טוב ומטיב אלא שאין שכל אנושי משיגו שכמו שאנו ממתיק המר במר כן לא תהרהרו אחר טהרת הטמא במה שמטמא את הטהור. וזהו שם שם לו חק ומשפט וש"ת אעיקרא דדינא פירכא למה ייגען והחסיר מהם המים שהיתה צרה גדולה האם כדי להראות החק יביא עליהם צרה. לז"א ושם נסהו והוא כי כיוון לנסות את ישראל בהביא עליהם ייסורין אם יקיצו וללמדם אח"כ כי הייסורין עם היותם מרים הם טובים למתק מרירות חלאת האדם אשר לא יחסר ממנו אשמת דבר כאשר ע"י לענה מרה נמתקו המים המרים. וזהו ושם נסהו את ישראל בהביא להם צרה עודם צדיקים כי ה' צדיק יבחן מייסר בשמאל ומקרב בימין שהוא הדבר השני והוא כאשר ייגען היא ית' והחסיר מימיהן שהביאן אל מקום מים מרים ובקש להם דרך למתקן באופן שהמים המרים מתקו להם כן את הצדיק ייגע וינסהו ה' בעולם הזה להחסיר בעה"ז ממנו טובה והמה הרהרו. לכן ללמדם דעת המתיק להם המר במר לבל ישובו לכסלם ולהרהר אחר ייסורי הצדיקי' עוד כי הלא כאשר ממתק הוא ית' מר במר ככה איזה מרירות אשר לצדיק כי אין מי שלא יחטא או מצד גלגולו הראשון ממתקו ית' במרירות הייסורין ועל כן שלא עמדו בנסיון והמתיק מר במר להורות שלא יהרהרו על הייסורין המרים כי במרירות יתמתק מרירות היצה"ר וחלאת עון אשר חטא וללמדם דעת מה ששם נסהו להעמידם על האמת והנפקותא היוצאות מהנסיון ותקונו במר לכן ויאמר אם שמוע כו'. והוא (א) בשום לב אל כפל אומרו שמוע תשמע. (ב) כי באו' והישר בעיניו תעשה ידוע ששמע הקול ולמה נאמר (ג) אומרו והאזנת אחר או' שמוע תשמע. (ד) שהל"ל האזנה סמוך אל השמיעה ולא יפסיק בעשיה בנתים. (ה) כי מה שיעשה הישר במצות הוא ולמה אח"כ אומר שיאזין המצות (ו) וכי היעלה על לב שישים מחלה שהוצרך לומר כל המחלה כו' לא אשים עליך. (ז) שמורה שאשר שם במצרים לא ישית אך אותם שלא שם במצרים ישים עליו והאם זו תורה וזו שכרה שישים עליו כל המחלה אשר לא שם במצרים. (ח) או' אני ה' רופאך כי אין זה נתינת טעם אל מה שלא ישים מחלת מצרים: '''אך ''' יאמר אם שמוע תשמע לומר מאמר רז"ל במסכת קדושין (דף ל"ט) שאל יקפיד איש בייסורין כי אשר קיים כל התורה כולה נותנים לו ייסורין בעה"ז כאלו שרף את התורה מאל"ף ועד תי"ו זה מאמרו ית' לבאר ענין מה ששם נסהו לומר אל תתמה על החפץ ושיסרתיך בלי עון כעת כי אם שמוע תשמע כלומר אפילו תשתלם תכלית השלימות אל תתייאש מן הייסורין ואל תקוץ כי דע כי אם שמוע ולא יהיה על מנת לקבל פרס שהוא תכלית הכשרון רק תשמע למה שהוא קול ה' אלהיך וגם תעשנה בפועל ולא בלבד מה שהוא שורת הדין כי אם גם מה שהוא הישר שהוא לפנים משורת הדין: '''או ''' יאמר שאחר שצעק ונתקבלה צעקתו אמר אם תרצו שמוע ה' בקולך תשמע אתה בקול ה' ועשית הישר שהוא לפנים משורת הדין כמשז"ל ועשית הטוב והישר זו לפנים משורת הדין וגם שלא יהיה הישר לעיני בני אדם כ"א בעיניו ית' הרואה ללב וגם תהיה כמלאכי השרת שהם עושי רצונו ית' ובעשייתם מצוה א' הם תאבים ומטים אוזן לשמוע בקול דברו שיצום מצוה אחרת כן תעשה אתה שאם הישר בעיניו תעשה תתאב והאזנת למצותיו שתקשיב לעשות מצוה אחרת כי בעשותך מצוה א' תאזין ללמדך מצות רבות כי הן כל אלה הכלית השלמיות עכ"ז על כל אלה לא תשית לבך לאמר ששלום יהיה לך ותתייאש מן הייסורין כי לא אבטיחך רק שכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך אך לא תנצל מיסורין וחלאים אחרים ואל תקפיד כי הלא אני ה' רופאך ביסורין כרופא המקיז דם החולה והוא לטובתו כאשר הראה ית' ע"י המתיק מר במר. ובזה ביאר היטב ענין ושם נסהו כאמור ובדרך הזה יתכן כי כאשר האיש הבריא יחליאנו ה' לטובתו לסליחת עון וכדי שיתן אל לבו לשוב בתשובה וישלח דברו וירפאנו כן במשל כי מימי המקום ההוא לא היו מרים מתחלת ברייתם כי אם מה' יצא הדבר על הכוונה הנזכר. וז"א מתחלה ולא יכלו כו' על כן קרא כו'. לומר ישראל הם שלא יכלו לשתות מים כו'. אך לא היה כך טבעם כי מה שנ' ויבואו מרתה לא היה שמה כך מתחלה על שם מימיה כ"א על שלא יכלו ישראל לשתותן קרא הוא ית' שמה מרה. וזהו על כן קרא שמה מרה אלא שישראל לא ידעו הדבר וילונו על משה. והוא כמשז"ל (ש"ר פ' כ"ד) כי משה הסיען. וזהו ויסע משה וכו'. וע"כ שמו עליו תלונותם כי הביאם למקו' זה. וזה יאמר אל משה לאמר מה נשתה כלומר אל משה יאות לאמר לו מה נשתה כי הוא הסיעם משם לבא פה. וז"א לאמר או יאמר וילונו העם אל משה לומר לה' מה נשתה שישסף עצמו עמהם לומר לפניו יתברך מה נשתה אני והם או יאמר ויאמר אם שמוע כו' כי זכות גוררת זכות ומצוה גוררת מצוה. וזהו אם שמוע ממשה תזכה שתשמע מפיו של ה' אלהיך שהוא בסיני. וזהו תשמע לקול והוא במתן תורה שזכו לשמוע קולו ית' כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום. וגם אם הישר בעיניו תעשה כדי לעשות רצונו תזכה שמצוה זו תגרור לך שוהאזנת למצותיו וכן המצוה יגררו לך כל חקיו. או יאמר מאמרם ז"ל שהשומע פ' מפי הקורא בתורה בצבור כאלו שמעה מהר סיני כי התיבה כבהר סיני כו'. וכן יאמר אם שמוע ממשה כאלו תשמע לקול ה' אלהיך ואם הישר בעיניו ית' תעשה אפי' דבר א' כאלו והאזנת למצותיו והוא כי כל העושה מצוה א' מטיבין לו כו' ומזה תבא לשמור כל חוקיו. או יאמר במה שידענו כי שמיעה מרחוק והאזנה מקרוב אמר כמאמר' ז"ל על פסוק שמעו ותחי נפשכ' ב"ו אם מוכה בכל איבריו שם לו רטיה בכל אבר ואבר אבל הקב"ה אינו כן אדם חוטא בכל איבריו אמר הקב"ה שים רטיה א' באזנך ותתרפא הה"ד שמעו ותחי נפשכ'. ובזה יאמר אם שמוע שהוא רטיית האזן שתטה אזנך ותשמע פעם א' הנה תתרפא כי ע"י כן שעדין אתה רחוק מה בעונותיך שהוא גדר שמיעה הנה תתקרב כי כשתשנה בשמיעה פעם שני' נעשה כאלו ה' אלהיך קרוב אליך ומייחד אלהותו עליך אף על פי שהיא שמיעה בלבד מחשבה מצרפה למעשה. וזהו והישר בעיניו תעשה כי המחשבה מתייחס' אל עיניי כי הוא יראה ללב ויצרף אותו למעשה. וזהו תעשה אפי' היא חסידות כמשמעות ישר שהוא לפנים מן השורה יחשוב כאלו עשיתו. או שעור הכתוב שכפל השמיעה תביאך אף לידי חסידות וכשתבא לשמוע שלישית תתקרב יותר עד הקרא האזנה ולא שמיעה כי קרבת עד ה' על הדרך מז"ל כי על היות משה קרוב אל השמים מעל הארץ אמר האזינו השמים ושמיעה בארץ הפך ישעיה וזהו והאזנת למצותיו ומזה כשתבא לשמור אין צריך לומר מצות ומשפטים שדעת מקרבן כ"א אפי' ושמרת כל חקיו ולא תהיה כמצרים שלא רפאתים כ"א ע"י מכות אך אתה כל המחלה אשר שמתי במצרי' לא אשים עליך לרפאתך כ"א ע"י שמיעה תתרפא. ואל תתמה איך בהיות מוכה בכל איבריך תספיק רטיה א' באזן שהוא הפך רופא ב"ו המצריך רטיה בכל אבר כי הלא אני ה' רופאיך ואיני כרופא ב"ו כי זה כח רפואתי לשלוח רפואה ע"י זה לכל אבריך ונפשך ואז כל המחלה וכו'. ושמא תאמר אם על פי מזלי אתחייב לבא עלי חולי איך אנצל על ידי המצוה אל תתמה כי הלא בעיניך תביט כי הלא אני ה' רופאך כשחין ונגעים ע"י הכהן בהסגיר אותך הנה כי רפואתך שלא בטבע ומשם תלמד על כל חולי וכל מכה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף