עריכת הדף "
אלשיך/שמות/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''וידבר ה' כו' ויצום אל בני ישראל כו'. ''' ראוי לשים לב. (א) מה הוא הצווי הלזה אם שינהגו כבוד בישראל ובפרעה איך נמשך אומרו להוציא כו'. (ב) היכן הוא מה שדבר להם שאו' וידבר ה' אל משה ואל אהרן. ולא אמר מה דבר אליהם ומה שפרש"י דחוק מאוד. (ג) מה ענין התייחס ג' השבטים האלה פה וגם לא את השאר. (ד) אם אומרו ראשי בית אבותם חוזר לכללות ישראל הנזכרים בפסוק הקודם היה ראוי יזכיר אח"כ כל השבטים. (ה) כי בראובן ושמעון לא הזכיר אח"כ פרטות הראשים. רק בתי האבות בלבד ואמר אלה משפחות ראובן. אלה משפחות שמעון מה שאין כן בשבט הלוי שאמר אלה ראשי אבות הלוים נמצא שנכנס בראשי אבות בני ישראל ויצא בראשי אבות הלוים. ועל פי דרכנו נתעורר על אומרו יחס ג' נשים של עמרם ואהרן ואלעזר ולא כן עשה במשה. וגם שלא הזכיר בני משה ובאהרן הזכיר גם נין ונכד. (ו) אומרו הוא אהרן ומשה בל' יחיד. (ז) אומרו על צבאותם שמלבד מה שלא נאמר להם ל' זה הוא מיותר. (ח) כי תחלה מקדים אהרן למשה. ואח"כ משה לאהרן באומרו הוא משה ואהרן ובנתים אמר הם המדברים. ומי לא ידע כי הם המדברים: '''והנה ''' על זה האחרון שמעתי אומרים כי ג' הדרגות היו בדבר. ראשונה היה אהרן גדול ממשה וזה הוא אהרן ומשה ואח"כ בלכתם בשליחות נשתוו במדרגה וזהו הם המדברים כלומר בשווי אחד ואח"כ שגדל משה ע"י קבלת התורה והנהיג את ישראל במדבר גדל משה וזהו הוא משה ואהרן והדבר קשה בעיני יהיה בשום זמן אהרן גדול ממשה ומה גם בעת הנז' בכתוב עצמו הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם כו'. והנה כשאמר להם כך נאמר הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ואיך יהיה משה לאלהים למי שהוא גדול ממנו: '''ועוד ''' מה שהיה אחר היציאה ממצרים מאן דכר שמיה עתה שיאמר פה הוא משה ואהרן על ככה. (ט) ראוי להעיר על זה בכתוב עצמו שאיך יאמר הם המדברים והוא הפך הצווי כי לא נצטווה משה לדבר גם הוא כ"א אהרן מה שידבר לו משה על פי ה' ומקרא מלא הוא ואהרן אחיך ידבר אל פרעה: '''ולבא ''' אל הענין נתעורר עוד על קצת הערות זולת אלה והן א' באו' ויהי ביום דבר ה' אל משה כו' ולא פירש מה היה ביום דבר ה' ואם הוא זה שאומר אח"כ וידבר ה' אל משה לאמר אני ה' יראה תפל מבלי מלח ויהי ביום דבר ה' וידבר ה' וגם זה נקרא הויה כי הוא דבור שדבר ה' ולא הויה ביום שדבר ועוד אומרו בארץ מצרים מה צורך להזכיר פה המקום מה שלא עשה כן בשום פעם שדבר לו ה' זולתי בפעם הזאת. ועוד אומרו וידבר כו' אני ה' מה ענין אומרו אני ה' פה ומה גם כי הרי נאמר למעלה לכן אמור לבני ישראל אני ה'. ועוד באומרו דבר אל פרעה כו' את כל אשר אני דובר אליך היתכן שהיה עולה על לבו לדבר מחצה או שליש או רביע שיצוה עליו ידבר הכל. ועוד שטרם יאמר לו ואני ערל שפתים אחר לו הוא יתברך שאהרן יהיה לו לפה ועתה שחזר ואמר ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים חוזר ואמר שמשה בעצמו יהיה המדבר ועוד איך חוזר משה ואומר לו יתברך הן אני ערל שפתים והלא טענה זו כבר אמרה למעלה הן בני ישראל לא שמעו כו' ואני ערל שפתים ועכ"ז חזר הוא יתברך ויאמר לו דבר אל פרעה כו' את כל אשר אני דובר אליך ולא שוה לו אותו הטעם ואיך חוזר עתה לאומרו ולא עוד כי גם על הפעם הראשון שאמר הן בני ישראל לא שמעו וכו' ואני ערל שפתים הנה יפלא כי אזן ששמעה על טענה זו מי שם פה לאדם כו' איך יחזור שנית ושלישית להזכירה: '''ועוד ''' הערה אחרת בכללות הפרשה תביאנו אל תשובת כולן והיא כי אחר שעל ידי הפצר' משה אמר לו הקב"ה שאהרן ידבר וכן עשה כאומרו וידבר אהרן את כל הדברים מה זה היה אח"כ בתחלת פרשה זו שאמר הוא ית' שיהיה משה המדבר כאומרו לכן אמור לבני ישראל כו' וכן לפרעה שלחו ג"כ ידבר הוא כאומרו אח"כ בא דבר אל פרעה עד שהוצרך משה לומר הן אני ערל שפתים ולמה הביאו יתברך לידי כך והלא אחר שאמר משה טענה זו והשיב לו הוא יתברך מי שם פה לאדם כו' ועתה לך כו' והשיב שלח נא ביד תשלח הודה לו הוא יתברך ואמר הלא אהרן אחיך הלוי כו' דבר ידבר הוא כו' ואיך חזר יתברך להפציר עתה שיחזור משה אל טענתו הראשונה ולחזור הוא יתברך לומר אתה תדבר וכו' ואהרן אחיך ידבר אל פרעה: '''אמנם ''' הנה כתבנו למעלה כי משה היה המתוקן לגאולה כי הוא השלם שבכל ישראל ואף אהרן היה בלתי מוכן לעשות הדבר אם לא בהשתלשלות משה בין ה' ובין אהרן ע"כ היה הסירוב הגדול שבעת ימים שהפציר עליו הוא יתברך דבר ידבר הוא ועל מיאנו זה כמה פעמים נתרצה הוא יתברך יהיה ע"י אהרן בהשתלשלות משה אך אין ספק כי בכל עת שיהיה במשה רצון ובחירה לדבר הוא ויעשנו ישמח ה' במעשיו ויסכים עמו וישלחנו ידבר הוא והנה כאשר ע"י מיאן משה ללכת צוה ה' את אהרן ידבר אל העם וגם אל פרעה וכן היחל לעשות כמאמר הכתוב ויגד משה לאהרן כו' וידבר אהרן את כל הדברים וכו' ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם וכו' ויקדו וישתחוו אך בראות משה כי הטענה הראשונה שאמר והן לא יאמינו וכו' כי אדרבה ויאמן העם וראה הצלחה בשליחות אמר בלבו למה אמנע עצמי מלעשות המצוה ע"י כאשר היה רצונו יחברך שאהיה אני המדבר והרי השליחות מצלחת. וגה זכות האמנתם תעזור להן יעצוהו כליותיו מעתה ידבר גם הוא עם אהרן וז"א ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' כו' שהוא שאחר שראה משה הצלחה מיד באו משה ואהרן וידברו שניהם יחד כי אז התאמץ לבבו לדבר גם הוא כאחיו וכן אחרי תשובת פרעה חזרו שניהם לדבר אליו ויאמרו אלהי העברים נקרא כו' על כן בראותו יתב' שהיה משה מכניס עצמו כבר לדבר אז אמר אין כמוהו כי הלא לא שיתפתי עמו את אהרן ושיהיה המדבר כי אם על סרבו מלדבר הוא אך מעתה אשלחהו יהיה משה המדבר ועל כן מיד וידבר אלהים אל משה כו' לכן אמור לבני ישראל שהוא אמור אתה בעצמך ואין צריך אהרן וכן עשה וידבר משה כן אל בני ישראל ומיד שלחו ג"כ ידבר אל פרעה כאומרו דבר אל פרעה אמנם למה שלא ערב על לב משה לדבר הוא רק על ראותו השליחות הראשון אל ישראל מצלחת כאמור על כן בראות כי עתה נהפך הדבר ובני ישראל לא שמעו אליו אז חזר אל הפצרו הראשון ואמר הן בני ישראל לא שמעו כו'. וז"א אלי כלומר מה שלא עשו כן לאהרן ומה גם כי ואני ערל שפתים כלומר ונחזור אל אהרן שידבר הוא כבתחלה על כן אמר א"כ איפה יהי כדברך שלא יהיו הצווים לך לבדך רק אליך ואל אהרן: '''וזה ''' מאמר הכתוב וידבר ה' אל משה ואל אהרן לומר כי על דברי משה הנאמרים מעתה וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום שייחד הצווים אל שניהם בין אשר הם אל בני ישראל בין אשר הם אל פרעה מלך מצרים כי שתי השליחות יהיו על שכם שניהם ולא כאשר עד כה התחלת דבר אהרן לבדו אל ישראל ואח"כ שניהם אל פרעה כי אם אל שניהם וזהו וידבר כו' ויצום כו' שמאז והלאה לא יהיה אל אחד מהם לבדו רק אל שניהם יחד ויצום אל בני ישראל כו' ואל פרעה כו' שיהיה הצווי בין שניהם בין אל ישראל בין אל פרעה ואין כונת הכתוב בזה להגיד מה שדבר אליהם רק לומר שעל חזרת משה אל תנאו הראשון היה הדבור אל שניהם ואחר שרמז ענין זה בכתוב כמדובר רצה הקב"ה בכתובים הבאים לדבר ולבאר הדבר באר היטב ראשונה מה ראה הקב"ה שהפציר שבעת ימים עם משה. לאמר לו ילך בשליחות זה כאשר למדו ז"ל (ש"ר פ"ג) מפסוק גם מתמול וכו' ואחר כל הסירוב ההוא חזר למשה לאמר ידבר הוא עם ישראל ועם פרעה ולא עוד אלא ששב אל סירובו לאמר ואני ערל שפתים ולא עצבו יתברך לאמר מדוע ככה עשית ולא סלקו מהשליחות ולמנות את אהרן לבדו או עם זולתו: '''על כן ''' בא ויספר ייחס בית אבותם של משה ואהרן הנזכר ואחר הזכיר כולם הורה כי אין ראוי אל השליחות הלזה זולתם וזהו אלה ראשי בית אבותם של אהרן ומשה שהזכיר והתחיל בראובן ושמעון לומר שאין ראשים מסוימים אלא בשבט הלוי השלישי שבהם כי בשנים הקודמים שהם ראובן ושמעון. אין בהם ראשים מסויימים ומה גם לשליחות כזה ועל כן לא אמר רק שמות בני ראובן אבות המשפחות וכן בשמעון ולא אמר בשניהם כי אם אלה משפחות ראובן אלה משפחות שמעון. אך את מטה לוי מנה כל ראשיהם לתולדותם ואמר ואלה שמות כו' והזכיר כל הראוי ליקרא ראש לכל דבר שבקדושה ועל כן משמיט תולדות בני גרשון ומררי ומנה שלשלת כל זרע קהת עד פנחס וקרא אותם ראשי אבות הלוים גם על משפחות בני גרשון ומררי שהוא על יתרון צדקתם של אלו שהזכיר מתולדת קהת ועל כן השמיט בני משה ומנה נין ונכד של אהרן יען כי לא היו רשומים לימנות ראשים כזרע אהרן ולבל יראה כנוגע בכבוד משה בלא יחשבו בניו כבני אחיו שלא הוליד הגונים על כן על פי דרכו הודיענו זווגי עמרם אביו ואהרן ואלעזר לומר שעל ידי קחת עמרם את בת לוי זכה ותלד לו את אהרן ואת משה ועל ידי קחת אהרן את אלישבע אחות נחשון הצדיק ע"כ ותלד לו את נדב כו'. ואלעזר גם הוא לקח מבנות פוטיאל הוא יוסף שפטפט ביצרו ועמד בנסיון להתרחק מן העבירה ילדה לו את פנחס שקנא על עובר עבירה מה שאין כן באשת משה שלא היתה בת אבהן. וממנה נגרע שלמות בנים: '''ונחזור ''' אל כוונת המשך הכתובים הנה אמר שאם היה מקום להיות ראויים לכל דבר שבקדושה היה בשבט הלוי ולא בשבטים הקודמים אליהם כי אין בהם ראשית מסויימים כאשר בשבט הלוי ועל הדרך הזה הוא גם כן בשבטים שמלוי והלאה כ"א שהתחיל בראשונים ככובר בכברה עד שמצא המרגלית הוא שבט הלוי כי הוא תרומת מעשר כנודע ואף בשבט לוי אין בהם ראשית רק ממשפחות הקהתי כי על כן לא קרא ראשית בראובן ושמעון ולא בגרשון ומררי רק אלה משפחות כו'. ועל אלה הנפרטים מזרע קהת אמר אלה ראשי אבות הלוים כלומר הראויים. אך הוא למשפחותם כי מה שישתוו ויוכלל זה עם זה משה ואהרן בכלל השאר הוא מצד יחס משפחותם אך לענין זה השליחות אין ראוי בהם זולתי משה ואהרן לבד כי נתייחדו בשלמות גדול הצריך אליו. וזהו הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו כו' והקדים אהרן למשה על שסירב משה בתחלה ואהרן הלך ודבר אל ישראל ומשה לא היה רק כנטפל עמו וזהו הוא אהרן ומשה. וש"ת אחר שסירב משה ישתלח אהרן לבדו ויעשה הוא את הכל לזה בא הכתוב ופירש שני טעמים. (א) כי לא היה מתוקן לגאלם כ"א משה לבדו כמז"ל (ש"ר פ"ב) על ומשה היה רועה כל מי שנאמר בו היה מתוקן לכך משה לגאולה מעין מרדכי שנא' בו איש יהודי היה והוא הגואל האמתי האומר פקידה כפולה ועוד. (ב) כי הלא לא בלבד היתה הגאולה ההיא לישראל כ"א לפמליא של מעלה שהיו שם ג"כ עם השכינה בגלות ולא עוד אלא שהיה עתיד להוציא את ישראל על כנפי נשרים שהוא כמאמרם ז"ל (שם פ' כ') כי פמליא שלמעלה נשאום על כפים מרעמסס סכתה. וע"כ הוצרך לשליחות זה משה שלמעלה ממלאכי השרת כבודו כמז"ל: '''וזה ''' מאמר הכתוב והוא שאחר אומרו הוא אהרן ומשה שעם שהם נתייחדו לכך. עכ"ז בתחלה יוקדם אהרן למשה על סירוב משה ואל תתמה מה שאחר סירוב משה לא שימש אהרן לבד כ"א אם אהרן ומשה כי הלא יש שני טעמים כי על כן לולא נשתתף גם משה עם אהרן לא היה אפשר לעשות. (א) כי אמר ה' להם הוציאו כו' כלומר כי להיות יחד משה עם אהרן. על כן אמר ה' להם הוציאו וכו' שאם לא כן לא היה כח באהרן לבדו לכך. ועוד טעם (ב) והוא אומרו על צבאותם לו' כי לא בלבד היתה ההוצאה לישראל כ"א גם לצבאות ה'. ולא עוד כ"א שיוציאום על צבאותם שיחשבו פמליא שלמעלה שהם צבאות ה' כאלו הם צבאות ישראל וישאום על כנפיהם. וז"א על צבאותם שהוא עליהם ממש כמאמרם ז"ל על ואשא אתכם על כנפי נשרים כמדובר: '''ובזה ''' ניתן טעם אל סרבו ית' עם משה על השליחות. כי הלא אפילו בהיות נעשה ע"י אהרן. שנאמר אהרן אחיך ידבר אל פרעה. לא היה כדאי מבלי יהיה משה עמו מהטעמים שאמרנו. ושמא תאמר א"כ איפה שהוא אהרן ומשה שאם שאי אפשר מבלי משה. עכ"ז יזכר אהרן תחלה כי הוא הודה בשליחות והיחל בה לדבר על העם איך חזר בו הוא ית'. והיפך ואמר וארא אל אברהם כו' לכן אמור לבני ישראל כו' שידבר משה בעצמו לבדו. אל תתמה על החפץ כי הנה אחר שעשה ית' עיקר השליחות מאהרן. כאומרו הוא אהרן ומשה כי היה משה מטפל עמו ראה אלהים כי הם המדברים אל פרעה כו'. שאחר שדבר אהרן לבדו אל ישראל. כאומרו וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האותות לעיני העם. כשבא אח"כ לדבר אל פרעה לא הניחו משה לדבר לבדו כי אם דבר גם הוא אל פרעה כאומרו ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כו'. וזהו הם המדברים אל פרעה. ובראותו יתברך כי גם משה היה חפץ לדבר גם הוא אז אמר א"כ איפה הוא משה ואהרן יהיה משה לפנים מדבר עם ישראל ועם פרעה. ויהיה אהרן אחריו נגרר ונטפל עמו כי הלא לא עשיתי מתחלה יהיה הוא אהרן ומשה. שעשיתי לאהרן ראשון לדבר ולעשות השליחות ומשה נטפל עמו אלא מפני שמשה לא רצה לדבר הוא. אך בראותי שלא היה זה רק בדבר אל העם. אך הם המדברים יחד אל פרעה נהפך הסדר וע"כ אז חזר וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו כו'. לכן אמור כו' שהוא פסוק ראש הפרשה. שיהיה נגש משה לבדו וז"א הוא משה ואהרן שיהיה אהרן נטפל אליו אך לא נמשך זה כ"א בפעם ההיא שדבר ה' אל משה בארץ מצרים. שהיה באומרו וארא אל אברהם שהוא השליחות הראשון שהיה בארץ מצרים כי הראשון לכלם הקודם לזה היה במדבר ובמדין. וזה אומרו ויהי ביום דבר כו' לומר כי הויה זו לא היתה רק ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים. ושמא תאמר ולמה לא התמיד כי אם אדרבה חזר הוא ית' לשתף את אהרן עמו. כאומרו וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום כו' כמפורש למעלה הלא הוא כי הנה בפעם ההיא. כששלחו ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר שהוא לכן אמור לבני ישראל אני ה' כו'. לא היתה הכונה על אותו השליחות בלבד רק על הכל עד תום הגאולה. וזהו אומרו וידבר ה' אל משה לאמר אני ה' כלומר אותו השליחות שאמר לו ה' אני ה' שהוא באומרו וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' שהוא בתחלת הפרשה כשאמר לו לכן אמור לא היתה הכונה על אותו השליחות לבדו ולא ג"כ על מה שידבר לישראל בלבד כי אם לאמר דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך עד סוף כל השליחות עד שתגמר הגאולה ולמה לא התמיד כך הלא הוא על כי ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים כו'. והוא מה שהשיב משה אחר דברו לישראל ולא שמעו אליו. אמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. וז"א הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה שהוא האמור למעלה אלא שעל כבודם של ישראל לא אמר שאמר ג"כ משה הן בני ישראל לא שמעו רק על הנוגע אל פרעה על כן חזר בו הוא ית' מלמנות את משה לבדו ולכן אח"כ וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום שיעשה הצווים בין אל בני ישראל בין אשר הם אל פרעה מלך מצרים והתחילה תורה לספר איך מעתה היה הדבר ע"י שניהם באומרו אח"כ ויאמר ה' וכו'. ראה נתתיך כו' הנה ביארה תורה כל אשר כתבנו בשינוי השליחות קו לקו כמאמרנו כמדובר: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף