עריכת הדף "
אלשיך/דברים/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''השמרו לכם פן יפתה כו'.''' (א) הנה אומר לכם הוא מיותר. (ב) אומרו יפתה כי מהראוי יאמר יפותה לבבכם. (ג) אומר וסרתם שהיא מלה יתירה ובלתי מפורש ממה יסורו. (ד) אומר והשתחויתם להם שהרי בכלל אומרו ועבדתם כו'. (ה) אומר ועצר כו' והיה די יאמר וחרה אף ה' בכם ולא יהיה מטר. (ו) כי גם אומרו ולא יהיה מטר בלתי צודק וטוב טוב היה יאמר ולא ימטירו. (ז) אומרו והאדמה לא תתן את יבולה למה ייחס הדבר אל האדמה שלא תתן הלא לא ממנה הוא כי אם על העדר המטר: '''אך''' יאמר הלא אמרתי אליכם מה רב טובכם אם שמוע תשמעו כו' כי ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ואכלת ושבעת. והנה מרוב טובה אפשר תבעטו וזהו השמרו לכם כלומר לא בשבילי אני אומר כ"א תעזבוני אתם המפסידים. כ"א חטאת' מה תפעלו בי. אך השמרו על הנוגע לכם פן יפתה לבבכם שהוא פן השבע שאמרתי יפתה לבבכם ותחטאו במחשבה נגד ה' שהוא בענין ע"ג כי המחשבה בה מצטרפת למעשה מה שאין כן בכל שאר מצות כאשר הנביא דבר באומר למען תפוש את בני ישראל בלבבם. ושמא תאמרו מה נשתנה עון זה מכל השאר שהמחשבה פוסלת בו כל כך. לז"א וסרתם כו' כי בהרהר איש דרך משל שלא להניח תפילין או לעבור עבירה א' הוא פורש עצמו מאחת מכל תרי"ג מצות. ועדיין יש לו אחיזה בקונו בשאר דברים. אך במחשבת ע"ג אינו פורש מהמצות כ"א מעצמותו יתב' שמחליפו באחר חלילה ואחר שהוא נוגע בעיקר נעקר מהכל הא למה זה דומה לאילן שסרעפותיו מרובין שהקוצץ א' מהבדים לא יחשב לעוקר את הכל אבל הקוצץ העיקר שעוקר את הכל. ע"כ בע"ג מחשבה פוסלת כעושה כי אחר שהוא מחשב על העיקר לא נשאר לו אחיזה ביתר המצות לומר כי שאר האחיזות יכריחוהו לבלתי ידח לבל יעשה אשר זמם. אך באחת מכל יתר מצות אחיזתו בכל השאר יהי' לו עזר כנגדו לבלתי יעשה אשר חשב לעשות. ועל כן לא תצטרף למעשה. ומה מתוק הוא הטעם שעל מלת וסרתם להמתיק הענין והוא לומר אל יקשה בעיניך אשר החמרתי בפתוי לבב בע"ג כי בזה וסרתם כי בזה אתם סרתם לגמרי ממנו יתברך. משא"כ בכל אחת מכל מצות ה' כמדובר. וזה רמז טעם רבי"ע שעל מלת וסרתם לרמוז שהם סרים ממי שהוא ברומו של עולם וההסרה תחשב עבודה כאמור וזהו ועבדתם אלהים אחרים בכח על ידי המחשבה. ומזה ימשך שוהשתחויתם להם בפועל. או יאמר כי תחלה בהיותכם לפני אלהי העמים אלילים לא הכוונו לעבוד את האלילים כ"א את אלהי אחרים אשר בשמים ממעל ואלה שלפניכם הם דוגמתן. אך עוד מעט תכפל רעתכם כי גם והשתחויתם להם הוא לפסילים אשר לפניכם ולא לאחרים: '''או ''' יאמר ענין מז"ל בספרים אשמת ישראל בע"ג אשר עבדו טרם חורבן הבית. והוא כי תחלה את ה' היו עובדים אכן שהיו מצרפים גם את אלהי העמים אלילים. אך אחרי כן נמשך שעזבו את ה' לגמרי עד גדר עשותם אלילים כמנין ימות החמה לעבוד א' ליום ולא הניחו אפילו יום א' להקב"ה שהוא עד שהי' אומר הוא יתברך לא החשיבוני אפילו כגרמיזי הבא באחרונה. וזה יאמר פה כי תחלה ועבדת' אלהים אחרים אך לא שתעזבוני לגמרי. אך מזה תבואו עד שוהשתחויתם להם כלומר להם לבדם ולא לי חלילה. ועכ"ז ראו נא רחמנותן כי הנה וחרה אף ה' בכם והוא כי האף שהוא הגדול במשחיתים יחרה בכם שהוא בעצמכם לכלות אתכם. אך מה יעשה השם הנזכר ולא יניח את עצמכם ביד האף כי יכלה את הכל רק יעשה באופן שתתגרשו מן הארץ והגלות מכפר על עון ולא תמותו. והוא כי ועצר את השמים אך לא לגמרי כי אם שלא יהיה מטר בעצם כי אם זלוף מה והוא מאמר ז"ל על פסוק והיו שמיך אשר על ראשך נחשת שהוא שלא ימטיר לגמרי אך יהיה כנחשת הזה שהוא מזיע שהיא מדה בצד מה של רחמים. ועדיין תצא דשא מארץ באופן שהיה יוקר ולא רעב עצמי. ואם לא תשובי עוד יוסיף כי והאדמה לא תתן את יבולה שהוא מה שמובילין וזורעין בה. ואם זה לא יספיק והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה כו' שתהיו נאבדים מהארץ הטובה מגורשים ממנה לגמרי. אך לא אבודים מן העולם כאשר היה רצון האף לעשות באומר וחרה אך ה' בכם. כי על כל אשמותינו מתנהל ברעותנו לאטנו. ואל תאמרו א"כ לא ימנע. או היא נחלה לנו מאבותינו. או מתנה מאתו יתברך לנו. אם היא נחלה למה יעבירנה ממנו כי הנוחל את אביו לא יעבירוהו מנחלתו אם ירשע. ואם היא מתנה נמצא יתברך חוזר ממתנתו והנותן מתנה לא יחזור גם כי יקלקל מעשיו המקבל. לז"א אשר ה' נותן לכם לומר לא נחלה שאין לה הפסק הוא רק מתנה כי לא נשבע רק לתת לזרעם ולא אמר להנחיל. ושמא תאמרו כי גם שתהיה מתנה אינה חוזרת. לזה אמר נתן בחו"לם הנו"ן לומר שלא ניתנה בהחלט רק עודנו יתברך תמיד נותן כי לא גמר מתחלה. באופן שאיננה להם רק עודם צדיקים בלבד ויתן ויחזור ויתן. יתן בהיותם צדיקים. ויעביר בהעוותם. ויחזור ויתן לדור טהור שאחרי כן: או שעור הכתובים השמרו כו'. לומר הלא אמרתי אליכם ולעבדו בכל לבבכם שהוא בשני היצרים וגם בכל נפשכם שתמסרו נפשכם על מצותיו יתברך ליהרג ואל יעבור. אמר עתה הלא תאמרו כי אחר שנתקבל למות על קדוש שמך מה צורך עבודה בכל לבב הלא בכלל ר' מנה. הלא הוא כי צורך שעבד את הב' לבבות יפנה אל עבודת ה' כי מהלבב צריך להשמר פן תבטלו אשר אמרתי ועל נפשכם. וז"א השמרו לכם פן יפתה לבבכם אתכם וסרתם כו' שמחשבותיו הרעות יביא אתכם לבלתי מסור נפשכם ועבדתם כו'. על כן צריך לעבוד את ה' בכל לבב למען יהיה עצור וקשור בעבודת ה' פן יאבד אתכם והשאר כדלעיל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף