עריכת הדף "
אלשיך/דברים/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''ואתנפל לפני ה' כו'. ''' ראוי לשים לב (א) אל אומר את מ' יום ומ' לילה אשר התנפלתי שהוא ארוך וכבד ומיותר ומהראוי יאמר ואתנפל לפני ה' ארבעים יום ומ' לילה כי אמר ה' אלי כו'. (ב) שהרי כל זה נאמר למעלה שהתנפל לפני ה' על שאמר הוא ית' הרף ממני ואשמידם וגם אשר יגור מפני האף והחימה על אשר קצף ה' להשמיד כו'. (ג) כי אחר שגמר ענין העגל והפסיק בתבערה ובמסה איך חזר עתה אל ענין ראשון ולא אמר ענין זה למעלה במקומו. (ד) למה יספר עתה נוסח התפלה אשר התפלל כאומר ואתפלל אל ה' כו'. (ה) אומר עמך ונחלתך שיראה ענין כפול. (ו) אומר אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה שיראה כפל ענין ובמלות שונות שהוא קושיא כפול. (ז) אומר זכור לעבדיך כו' למה כולל ואחר כך מפרש ולא אמר כמאמרו פרשת כי תשא זכור לאברהם ליצחק כו' וגם מה היה שלא הזכיר פה שנשבע להם כאומר פ' כי תשא אשר נשבעת להם בך כו'. (ח) מה המה אלה שלשת מיני אשמה אשר הזכיר קשי העם ורשעו וחטאתו וגם הם בלתי מסודרים כפי הדרגתן. (ט) או' פן יאמרו כו' מבלי יכולת ה' כו' ומשנאתו כו'. שהם ב' טעמים נגדיים זה לזה. (י) אומר והם עמך כו' שכל ענין פסוק זה נאמר למעלה: '''אמנם''' הנה באשר דבר עד פה השתדל לבל יאמרו כי רעתם היתה להם מהערב רב ואלמלא הם כל זרע ישראל צדיקים היו ולא חטאו. ועל כן אמר אליהם כי הלא גם בהיותם במצרים ראה הוא ית' כי עם קשה עורף המה והוא שאמר ראה ראיתי כו' כמשז"ל אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות באופן שגם ישראל מצד עצמן נתעתדו לחטא. והביא ראיה מתבערה וממסה ומהמרגלים כמפורש למעלה עד שהוציא מסקנא ואמר כלל הדברים כי ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם. והנה עתה היה מקום לישראל לדבר ולומר הנה אין זה כי אם שהערב רב מצאו חן לפניך על שעל ידך יצאו כי היית להם למליץ טוב כמדובר למעלה ועל כן העמסת העמיס כל משא משארות האשמות על שכמנו ולא עליהם ומה גם עון העגל הגדול שבכולם שהמה היו העיקר. על כן להסיר מלבם הדבר הרע הזה אמר ואתנפל לפני ה' לומר דעו איפה כי נהפוך הוא כי הלא כאשר ואתנפל לפני ה' את מ' היום כו' שהם המ' השניים. ואשר התנפלתי השלישית לא היה רק על אשר אמר ה' להשמיד אתכם כלומר אתכם ולא את הערב רב לומר שאלו היה אומר להשמיד את הערב רב לא הייתי שם על לב כי רעים המה לפני ובאבוד רשעים רנה. והנה מנוסח התפלה תשכילו זאת כי הלא ואתפלל ואומר אל תשחת עמך ונחלתך לומר לו שיחת את הערב רב שאינן לא עמך ולא נחלתך החרשתי אך אלה עמך ונחלתך עמך שהם בני האבות ונחלתך כי הם אשר לקחת לך לנחלה מאז חולקת האומות לשבעים שרים מדור הפלגה והטלת גורל על ישראל ונפלו בגורלך לנחלה כמז"ל על פסוק חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי וקראם נחלה על כי לעולם הם לו יתברך שלא יחליפם באומה אחרת והראי' כי לעם שלך בחרת את אלה ליקרא עמך כי הנא הם אשר פדית בגדלך כי לא יצאו רק א' מחמשים או א' מחמש מאות ונשארו מ"ט מחמשים או ת"ק פחות א' על איש א' ואין פדיון גדול מזה שהניחם נדחים תחת מצרים בארץ מצרים תחת שרם על איש אחד ולא עוד אלא שאפילו המעט היוצאים לא היו כדאי כי הלא הוצרכת להוציאם ביד חזקה ואיך יעלה על לב כי אשר ברא כל העולמות כלם בלא עמל ובלא יגיעה יצטרך יד חזק להוציא את עמי מיד עושקו אך אין זה רק כי היו בלתי ראויים לצאת ע"פ הדין על העדר כשרונם ע"כ הוצרך להוציאם ביד חזקה ואין זה רק על היותם נחלתך שהם לך נחלה עולמית כי לא תחליפם באומ' אחרת. והטעם רמוז ג"כ בקראם נחלה והוא כי תואר נחלה היא הירושה הבאה ליורש ממורישו אשר מת כן הוא יתברך חשב מחשבות לבלתי תדח נפש ועל כן ע"י הגלגולים ומתים דור אחר דור נתקנות הנשמות שכל נפש בצאתה מן העולם יצאת מתוקנת דבר מה בפעם השנית אשר לא נחקנה בפעם הראשונה וכן בכל פעם עד שע"י גלגולי כל הדורות נמצאו באחרונה כל נפשות ישראל מתוקנות מוכנות להיות לה' ועל כן לנחלה תייחסו שהיא יתברך ביורש אותן מהמתים בכל הדורות. באופן שעל כן לא חש להוציאם ביד חזקה עם היותם בלתי ראויים כי הוא ית' צופה ומביט עד סוף כל הדורות: '''או''' יאמר אשר פדית בגדלך שהוא ענין מאמרנו ע"פ בהנחל עליון גוים כו' יצב גבולות עמים כו'. כי בהנחל עליון ע' אומות לע' שרים מה טעם היה המספר ההוא למען הפיס דעת החצונים בל יאחז בישראל על העדר כשרונם והתדבקם אל הטומאה ומה גם על שהיו עתידים ישראל להשתעבד תחת טומאת שר מצרים שהיא טומא' קשה שע"כ נקראת ערות הארץ. לכן כנגד ע' נפש שהי' עתיד להכניס במצרים הקדים ונתן לחצונים ע' אומות אומה שלמה על כל איש מע' נפש מישראל וזהו יצב גבולות עמים למספר בנ"י באופן שאין פדיון גדול מזה וזהו אשר פדית בגדלך ועכ"ז בעת ההוצא' הוצרך יד חזק' על היותם עם כבד עון כמשז"ל על פסוק לקחת לו גוי מקרב גוי עם מקרב גוי לא נאמר כו' וזהו אשר הוצאת כו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף