עריכת הדף "
אלשיך/דברים/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כא == '''ואת חטאתכם אשר עשיתם כו'.''' הנה זולת מה שהערנו למעלה ראוי לשים לב למה שרף את העגל. ועוד איך טחן אותו דק לעפר מה שאין כן דרך מתכת ומה גם הזהב ליטחן על יד הכאו' כי אדרבה מתפשט ולא נידוק ומה גם אחר הנתן באש שהוא ניתך ולא נידוק. אך הוא בשום לב אל אומר ואת חטאתכם מה הוא האריכו' הלזה כמו שהערנו וגם אומר מלת את זה פעמים. אך לבא אל הענין נזכיר' מה שכתוב אצלנו על דבר הקרבנות והוא כי ע"י סמיכ' יד החוטא על ראש קרבנו הי' אותו כח הטומא' הנעש' ע"י החטא ההוא שורה על ראש הקרבן ועל כן תיכף לסמיכה שחיטה להתחיל להכניעו ואח"כ אש המזבח הרוחנית היתה שולטת בכח ההוא וגו' ההכנעה והביטל כמפורש שם. ונבא אל הענין והוא בשום לב אל אומרו באש בקמץ הבי"ת ולא בשבא שהוא כאומר בהאש הידוע על כן אחשוב שהוא האש הנזכר בסמוך הוא האש הרוחנית כאומר וההר בוער באש וגם לא על חנם השליך עפרו אל הנחל היורד מן ההר ההוא כי אין זולתו שם. אמנם אמר משה ואת חטאתכם המלאך משחית אשר עשיתם עם העגל לקחתי ואשרוף אותו באש הקדוש הנזכר והוא כי המלאך קטיגור הנעשה בחטא חטאת יקרא. כמאמר ס' הזוהר על פסוק גם ה' העביר חטאתך שהוא שהעביר הוא יתברך את המלאך קטיגור שנברא במעשה דוד מלקטרג עליו לפניו ית' ועל דרך זה אמר ואת חטאתכם הוא המשחית אשר עשיתם עם העגל גם אותו לקחתי ואשרוף כו'. והוא כי לא יבצר ממשה עשות זאת לקחת כח ההוא ולחברו עם העגל לשורפו עמו ע"ד המלאך רע הנעשה בחטא ונשרף עם קרבנו כמדובר. ואפילו נא' שאומרו חטאתכם הוא העגל עצמו יהיה ריבוי האת על המלאך רע הנעשה עם החטא ועל שניהם אמר ואת חטאתכם. ואמר אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף כו' ויהיה הענין כי שתים זו כיוון משה לעשות א' שהמקום שהיה אפשר לטעות איש שוגה ופתי שהיה כח מה אל העגל אדרבה משם הכניעו. והוא כי הלא בראות כי הושלך באש ויצא העגל ההוא יאמרו כי שייכות יש לו עם אש של מעלה שעל כן באש נעזר ומותכה נצטייר ונעשה כתבנית שור על כן אמר לשורפו באש להורות כי אדרבא שם יכנע. ואפי' לאומר שטס של כסף שהשליך משה ביאור של מצרים והיה כתוב בו עלה שור הושלך באש ויצא תבנית שור ע"כ השליכו באש וגם במים בנחל היורד מן ההר ובא באש ובמים לדעתו ליכנע ולהמית את עובדיו. שנית שיראו כי מה שחשבו יועיל למו אדרבא הוא יהרסם ולא יבנם כי אין ערוד ממית אלא החטא ממית וזה כי החטא עצמו הוא הכח טמא שנעשה בו כמדובר הוא ישרוף באש העליונה והקדושה עם העגל עצמו וזהו ואשליכהו באש הוא אש שההר בוער בו כמו שכתבנו שאמר באש הידוע הוא האמור בסמוך וההר בוער באש והוא מעין אש של מעלה השורף על המזבח את כח טמא הנעשה בחטא עם הקרבן המובא על החטא ולא הניחו באש עד שיכלה הכח ההוא לגמרי ככלות אש המזבח את הכל בהגיע אותו עד היות דשן כ"א שרפו באש והשליט בו כח האש שלא ניתך הזהב כ"א שרפו עד העשות ממנו כמו הפחם מהעצים שעדיין כח העצים קיים קצתו כי לא הגיע עד העשות דשן ועל כן נטחן כפחם הנעשה מהעצים שנטחון מה שלא היה זה הטבע בעצים כן גם שאין טבע הזהב ליטחן דק כעפר ע"י דיכה. השליט בו ית' כח האש עד נשאר כפחם הנטחן ולא עד העשות דשן למען ישאר עדיין קצת מכח החטא הוא המלאך רע שנברא בחטא ונשרף כו' כדי שבהטחן וישתוהו במים ימצא מין את מינו הוא חלאת טומאה אשר נדבקת בחטא ויבקענו. והוא מז"ל שבדקם כסוטות. ויתכן לפי זה כי להורות כי בהשגחה היה הדבר בשרפה זו להכניע את כח הטומאה ולהמית את עובדיו אמר מלת ואת שהוא כי ואת חטאתכם הוא הכח הנזכר לקחתי ואשרוף אותו באש הקדוש כמדובר והראיה כי ואכות אותו טחון עד אשר דק לעפר משא"כ טבע הזהב ומה גם בהנתנו באש כי גם אז יותך ויתפשט ולא יודק ועכ"ז ע"י הכאה טחנתיו עד אשר דק לעפר כי זה הוראה כי השגחה מאתו ית' היתה להלביש כח הטומאה בזהב העגל ולהשליט בו האש עד העשות שברי שברים עד אשר דק לעפר שאין הוראת משנה שברון גדול מזה. או אפשר מעין האמור קצת והוא למה שהיתה הכוונה בהשקאה זו להשליט אותה בכל ד' יסודות ע"כ עשה בו מעין הסיטה שהיתה בהשקאה מיסוד המים ממימי הכיור ומיסוד הארץ מעפר המשכן ומכח האש שמו ית' שאש אוכלת היא למעלה מיסוד האש. ומיסוד הרוח רוח טומאה הנעשה בעון אלא באם לא בא הענין אלא שהביאה עצמה אל קנוי וסתירה אך לא אל שכבת זרע היה הרוח טומאה קל והיה כשם הנמחק שם מכניע את רוח טומאת העון והקל עד שאין צ"ל שלא תמות כי אם אדרבה ונקתה ונזרעת זרע. אך אם שכב איש אותה היה רוח טומאת העון שולט בכל היסודות וצבתה בטנה ונפלה ירכה כי גם יסוד האש לא היה מוצא עזר כנגדו את השם אש אוכלה מפני העין והיה נכנע גם יסוד האש שבו. וכן יראה מרז"ל כי עיקר השם הנמחק שם לטובתה היתה כמרז"ל שצוה הקב"ה למחוק את השם להטיל שלום בין איש לאשתו הנה כי לטובה היה השם ההוא. ואין זה אלא כמאמרנו כי אם לא נטמאת האשה היה לה השם ההוא לעזר ולהועיל נגד עון מה שהביאה עצמם לידי קנוי וסתירה. אך כאשר שכב איש אותה ונטמאת העון עצמו היה ממיתה כאמור. ועד"ז יתכן היה בהשקאת העגל שהיו בה מים מהנחל ועפר העגל שנטחן עד אשר דק לעפר ומעין יסוד הרוח הוא את רוח הטומאה ואש של מעלה קדושה כדי שאל החוטא יפגע כח העון בחלאת טומאתה אשר דבקה בו בהעוותו והוא ימיתנו כד"א ותמוגגנו ביד עונינו. ואשר לא חטא גם שלא מיחה בחוטאים תהיה אש מן השמים הקדושה לעוזרו שלא ידבק בו מאומה מן החרם אשר בעון ההוא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף