עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/מד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''ויגש אליו וכו'. ''' ראוי לשום לב. {{ממ|א}} מה הגשה זו לפי הפשט. {{ממ|ב}} אומר בי אדוני. שאם לשון בקשה הוא. היל"ל נא אדוני. והנה ארז"ל {{ממ|ב"ר פ' צ"ג}} אם למלחמה אני טוב ממנו ואם למפצע אעין או לשרת בבית אנה טב מניה. הנה כוונו לפרש בו כפשוטו לומר מה שדרך האדון לחשוק בעבד גבור וזריז. הוא לאחת משלשה דברים או למלחמה או לשים עליו טורח עבודת משא ולחטוב עצים או לשרת על השלחן ואם באלה חפצת לא צדקת כי בי אדוני בי תחול אדנותך באלו ולא בזה בכל הבחינות כי אני הגון לכל אחד מאלה יותר ממנו. {{ממ|ג}} אומרו ידבר נא כו' היתכן רצה ללחש באזנו. {{ממ|ד}} אומרו ואל יחר אפך כי הלא במה יחר אפו והוא מכבדו ומשוהו למלך ולמה שכתבו ז"ל {{ממ|שם}} מלמ' שדבר אתו קשות אין נזכר בכתו'. וגם באומרו כמוך כפרעה במה הוא כמוהו. {{ממ|ה}} בכללות הענין מה זאת ליהודה כי מתחלה אמר הננו עבדים כו' ברצון נפשו וכשהקל מעליהם ואמר אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד אז כעס ויגש אליו וכו' ומה גם למשז"ל שם הגשה למלחמה והנה לזה נדקדק אומרו הננו עבדים וכו' שהיל"ל בנימין וגם אנחנו כי הוא החייב בעצם וגם מה ענין ב' הגם מה בא לרבות. {{ממ|ו}} למה כל טענותיו אלה אדוני שאל וכו' לא אמרם מאז אמר מה נאמר לאדוני טרם יודה להיות כלם עבדים: '''וע"פ ''' דרכנו נשית לב אל כפל מאמרם. מה נאמר מה נדבר מה נצטדק. אך הנה יוסף אמר אליהם מה המעשה הזה אשר עשיתם לומר הנה ידעתי כי לא על שווי כסף הגביע לגנוב היתה הכוונה כי הלא השבתם כסף הנמצא באמתחותיכם אך אין ספק כי על סגולת הניחוש שבו חמדתם אותו. ומה המעשה הזה בלי דעת כי הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני בחכמה אך לא אתם ולריק יגעתם. או יאמר הנה מאימתכם פן אנחש מהכסף שלקחתם על ידי הגביע השיבותם אותו. ועתה חשבתם כי בקחתם הגביע לא אנחש מי גנבו ולא כל שאר מעשיכם. אך לא מחכמה עשיתם כי הלא ידעתם כי נחש ינחש גם מבלי גביע איש אשר כמוני. והשיב יהודה מה נאמר וכו' לומר אלו חטאנו לך היינו באים באחד משלשה דרכים או דרך פיוס או בכעס עלילותיך המפורסמות פעם מרגלים אתם פעם בשום כסף איש בפי אמתחתו כי כל השומעים ידינוך לחובה או דרך סדור טענות להצדיק עצמינו אך עתה מה נאמר לאדוני בלשון אמירה של חיבה ופיוס וז"א אדוני בחלוקת הפיוס כעבד לפני אדוניו. או בדרך השני בלשון קושי מה נדבר כד"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. או בדרך הג' מה נצטדק כי הלא כל זה לא יסכין לנו כי הלא לא חטאנו לך ואין צרותינו רק כי האלהים מצא את עון עבדיך ממקום אחר ואין התיקון רק נשוב עד המכה ולא אל שליח ההשגחה כמוך והיה בלבו על מכרם בכסף צדיק. וע"כ הצדיק את הדין ואמר הננו עבדים לא בלבד אנחנו שמכרנהו. אלא גם אנחנו לרבוי את ראובן שלא מכרו גם אשר נמצא הגביע בידו שהוא פטור יותר מראובן שלא אמ' השליכו אותו אל הבור כראובן עם שלטוב' כוון. אך כאשר רא' תשובת יוסף אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד. אז אמר א"כ איפה לא על עון ההוא נהיה הדבר. כי אם שלהיות השלטון הזה בחיריי אין מידו מציל אז נחרץ נגדו ויגש אליו יהודה כו'. והוא כי עד כה היו מדברים על ידי מליץ בין יוסף ליהודה כי הוא ידבר באזני המליץ. והמליץ משמיע בלשון מצרי ליוסף. אמר כי עתה נגש אל יוסף קרוב אליו במקום שהיה המליץ עומד ויאמר אל תקפיד כי שמתי פני עתה. ומתחלה הייתי מודה להיות כלנו עבדים. כי הלא בי אדוני מה שאמרתי למעלה שהייתי מצדיק את הדין ואומר האלהים מצא את עון בי הוא אדוני אותו העון והוא כי הוא מכרו. כלומר ואיך אהיה אני פטור והוא עבד. וזה גלה בסוף באומרו ישב נא עבדך כו' עבד וכו': או יאמר אל תתמה אם אני לבדי אכנס בדבר, כי הלא בי הדבר תלוי והוא מה שפירש בסוף באומרו כי עבדך ערב וכו'. או יאמר בי אדוני מה שכתבנו באומר ויגש כי נגש במקום המליץ. והוא כי בעל דברים ולשון למודים. להוציא לאור משפט וכמתלהלה לירות זיקים נגדו במתק לשונו. לא יחפוץ יהיה מליץ בינותם רק פה אל פה ידבר בו להמתיק דבריו משא"כ ע"י אחר שיקרא ישנה את טעמו. וזאת ליהודה באומרו בי אדוני תדבר ולא במליץ. והנה ב' סבות יש מונעות דברי בך בלי אמצעי. {{ממ|א}} מפני הכבוד בל יראה שאני משוה עצמי אליך לדבר בלי אמצעי. {{ממ|ב}} שמא אינך יודע לשון הקדש והנה ב' אלה אינם. כי הנה בקשתי ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני. ולא באזני המליץ ואל תקצוף כי אשוה עצמי אליך. כי הנה אל יחר אפך בעבדך. כי עבדך אני ולא אחשיב עצמי להשתחות אליך. ועל הב' אולי יבצר ממך ידיעות לשון הקדש זה אי אפשר כי הלא כמוך כפרעה והוא במה שידענו מרז"ל כי חק מלכות מצרים היה. לבלתי מלוך מלך. אם לא שידע שבעים לשון וכן יוסף לא היה נעשה שליט על הארץ: אם לא שלמדוהו המלאך גבריאל ע' לשון בלילה שמחרתו יצא מהסהר. וכן כי בדבר יוסף עם פרעה. ראה כי היה חסר מפרעה לשון הקדש והשביע את יוסף שלא יגלה הדבר פן יעבירהו ממלכותו. הנה כי כאשר יחוייב ידע פרעה לשון הקדש למלוך. כן יחוייב לדעת יוסף להיות שליט על הארץ. וזה מאמר יהודה אין צורך מליץ על העדר ממך ל' הקדש כי הלא כמוך כפרעה. כי כאשר פרעה למלוך חייב ליודעו. כן אתה לשולטונתך ובודאי אתה יודע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף