עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''ויקרא אברהם כו'. ''' הנה דברים אלה קשים להולמם ובלתי מיושבים על טבע הל' ואפשר בהזכיר מאמר ספר הזוהר על דרכי ציון אבלות כי בכל מקום שנעשה מצוה שם ינוח המלאך בנעשה המצוה ומה גם אם היא בהתמדה או מצוה רבה כזאת. ואמר כי המלאכים אשר נבראו בדרכיהם ההם ע"י עולי רגלים הם המתאבלים בחרבן. ועליהם אמר דרכי ציון אבלות. והנה ע"ד זה בהעשות מצוה רבה ייזאת הזאת בהר ה'. אין ספק כי שם נמצא ושם היה מלאך הנעשה מהמצות מהלל ומשבת לה' ומליץ טובה על אברהם כי לא חשך את בנו יחידו. וזה מלבד משז"ל {{ממ|ב"ר פ' נ"ו}} שהיו שם מלאכים בוכים שג' דמעות שנשרו מהם פגמו הסכין. ונבא אל הענין והוא כי הלא היה אברהם במבוכה גדולה. באמת באמור או מי יצילני מריב לשונות. למה יאמרו הגוים איה גדולת אברהם ומעשהו כי היעלה על רוחנו שבלב שלם הלך לשחוט את בנו והנה שב עמו ואין זה כ"א גנב דעתנו. עכ"א כמתפלל ואומר ה' יראה וישגיח. והוא כי כאשר יאמר היום בהר ה' מפי המלאך הנעשה במצוה. הוא אשר יראה בעולם שיתפרסם ויתגלה בעולם. והיא ע"ד ויהללוה בשערים מעשיה. כי המעשים עצמם הם המלאכים הנעשים בם המה יפרסמוהו וישימוהו בלב הכל מעשיה אשר עשתה בסתר. והנה סייע לזה היות גם רוח האיל מכח רוחניית טהור. כי המצוה הנעשית בו התפרסם ע"י המלאך הנעשה בה. וזה אחשוב בכוונת מאמרם ז"ל וז"ל האיל שנברא בין השמשות מתחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת העץ החיים היה שותה והיה ריחו נודף מסוף העולם ועד סופו ע"כ. ואפשר כיוונו לתת טעם איך יצאת האמנה זו בכל העולם ולא היה איש משים שום ספק בדבר עם שובו עם בנו. לז"א אל תתמה כי הלא תקשה לך קושיא אחרת. כי הלא נברא בין השמשות ואיך חיה אלפים וק' שנה. אך הוא כי תחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת עץ החיים היה שותה. וא"כ לא יפלא מה שהיה ריחו נודף שיצא שומעו בכל הארץ כי מלאך ריח ניחוחו נודף בכל העולם למה שאיכותו גדול. גם מלאך הנעשה בו יעלה עמו. מה שלה היה כך אם תחבולה היתה מאברהם לבלתי עקוד את בנו. גם אפשר כונת מאמר זה כענין המאמר הקודם והוא מה שכתבנו למעלה כי זכות האיל ההוא למה שנברא בין השמשות שהיה גדרו גדול. ע"כ הספיק זכות הקרבתו להגין מאדם עד לע"ל שיהי' הולך פגם אדם ונתקן עד סוף. ולא יתבטל בנתים על כל מיני הפגימות. שהזכרנו שבא לטהרם כמדובר. וזה יאמר הנה איל שנברא בין השמשות זך האיכות היה כי ע"כ מתחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת עץ החיים היה שותה שע"כ התקיים. ואין זה כ"א שרב איכותו שלא היה ניתן במקום שאר חיה ובהמה כ"א במקום שצדיקים עומדים. וע"כ אל תתמה שהספיק. ריח ניחוחו להיות נודף מסוף העולם וכו'. שהוא מאדם עד לעתיד לבא להיות הולך ומתקן ומכל כל העולם מפגימותו הנאמרים באמת: '''או ''' יאמר ויקרא אברהם וגו' והוא כי הנה נאמר ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה כי המקום עצמו יקרא ה'. וכמו שכתבנו ע"פ כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. וראוי לשים לב מהו אומרו מיום מאיזה יום הוא. ואפשר שהוא מיום העקידה הוא יום הנזכר פה באמור אשר יאמר היום. והוא שאמר ויקרא אברהם את שם המקום ה' כי קרא למקום ה'. וש"ת איך תכנה שם ה' על הר דומם לז"א יראה כי המקום ההוא יראה כי יהיה לו רוחניות עד גדר שהמקום עצמו יהי לו ראות ורוחניות מופלג. אך אין זה עתה. כ"א לעתיד כי אשר יאמר היום אינו גדר זה רק שבהר ה' הנזכר. אך לא שהמקוה עצמו יראה. ובזה מצאנו ראינו טוב טעם אל המקרא ואל המסורת. שהוצרך לו' אל תקרי שמה אלא שמה כי באשר הוא שם ה' שמה כי שם הוא ודאי ושם יראה. אך לעתיד ה' יקרא שמה: '''או ''' יאמר ויקרא שם המקום ה' יראה. שיראה אותו תמיד שיהיו עיניו ולבו שם כל הימים. ועוד אוחילה לאל כי אשר יאמר היום בזכות זה בשמים יהיה כי בהר ה' שהוא הר עתה יבא זמן יראה בו יה' הנזכר. והוא כד"א ונגלה כבוד ה' ואו' ועליך יזרח ה'. ולפי מה שכתבנו על משז"ל אברהם קראו הר כי בית ראשון שנבנה בזכות אברהם היה עתיד ליחרב וליעשות הר. יאמר עד"ז יהי רצון כי בהעשות הר ה' שלא ישאר כ"א שישוב ויבנה שה' הנזכר יראה שם. או יאמר במה שכתבנו על דע מה למעלה ממך עין רואה. כי עין האדם אינה רואה באמת רק שמקבלת מאור העולם שע"כ לא תראה באפלה. אך עין ה' רואה באמת שע"כ ידע מה בחשוכה ורואה ללבב. ונבא אל הענין אמר אברהם ירא אני פן יאמרו כי מעצמי הנחתיו חי. כי כך היה לבו מתחלה להשיבו. לכן או' כי ה' ודאי יראה שהוא ללבב ולא בני אדם ואוחילה כי מה שיאמר היום פה בהר ה'. שתהיה גוזרת לפני ה' השוכן בו יהיה כי יראה בעולם מה שה' יראה שהוא הלבב כי שלם היה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף