עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''וישא עיניו כו'. ''' ראוי לשום לב מה ראה אברהם לדעת שחפץ ה' היה להמיר את יצחק באיל. שנשא עיניו ויראהו ויקחהו לעולה תחת בנו. וגם מה ענין או' אחר והראוי יאמר והנה איל נאחז וגו'. ועוד מה יתן ומה יוסיף כי נודע אם היה נאחז בסבך וגם שהי' בקרניו. ועוד למה עשה ה' ככה להביא תמורה תחת יצחק מה צורך אל תמורתו. ועוד למה בראו מבין השמשות של ע"ש של בריאה ולא בראו שנה או שנתים קודם לעקידה. והנה לא על הענין נזכירה מאמרם ז"ל {{ממ|פרקי דר"א פ' ל"א}} והוא אותו איל שנברא בין השמשות לא היה בו דבר לבטלה. גידיו הן י' מיתרי נבלי של דוד. עורו עור אזור במתניו של אליהו. קרניו של שמאל במתן תורה של ימין והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ע"כ. והלא יראו דברים תמוהים מי נתן לדוד גידי אילו של יצחק. והעור לאליהו ולמה שם אותו במתניו ולמה עזר עצמו בו הוא יותר מזולתו. וגם דוד למה נתייחדו לו גידיו מלזולתו וכן שתי קרניו היתכן כי קרן מתן תורה ושופר גדול יהיו של איל. והלא ארז"ל {{ממ|ש"ר}} ויהי קול השופר הולך וחזק קולו של הקב"ה אינו כקולו של ב"ו שהולך ונחלש. כ"א הולך וחזק. הנה כי קול שופר מתן תורה הוא קולו של הקב"ה ואיך יעלה על לב נותן קולו ית' תוך שופר של איל. ועוד כי אחר שמימינו אש דת למו. גם השופר יהיה קרן של ימין לא של שמאל וגם נדקדק בלשונו שלא אמר אילו של יצחק לא היה בו דבר לבטלה אלא איל שנברא בין השמשות. '''אמנם ''' כל כוונת רז"ל הוא להשיב על מה שהקשינו למה בראו ית' בין השמשות ולא שנה או שתים קודם לעקידה. או יצוה על אברהם יקח שה מהעדר שלו. או יקנה ממקום קרוב מזולתו. ולא שיקריב מן הבא לידו בלא כסף ובלא מחיר ע"כ היחל ואמר איל שנברא בין השמשות. תדע מה יתרון היה לו משא"כ אם היה נברא ממקום אחר בזמן אחר הלא הוא כי לא היה בו דבר לבטלה כי בהבראו בזמן ההוא היה לו איכות אל כל הכבוד ההוא. והוא כי למה שע"י קלקול אדם ואשתו מצא מקום היצר הרע לשלוט בעולם בכח אמיץ. והנה ע"כ בכל העשרים דור שמאדם ועד אברהם היו כל הדורות מכעיסין ובאין. כי ע"כ לא יצא זרע ישראל כ"א מאז והלאה. ועדיין כל זה איננו שוה נגד היצה"ר שלא תשש כחו מאז ועודנו מחזיק בטומאתו דור דור. והנה תקון קלקול אדם איננו עד לעתיד לבא. ואיך יבא התקון לידי גמר אם עד עבור הזמן הרב שמאדם ועד ימות משיחנו ירבו לפשוע וכאדם יעברו ברית וישוב הרע אל קלקולו הראשוו ואיך יתוקן. ע"כ הוצרך יעקוד אברהם את יצחק למען תהיה עקידתו זכרון לבני ישראל ביום סליחה. כי אז היתה עקידתו כמשז"ל. וע"י כן ימשך שהעולם יהיה הולך ונתקן עד הסוף. והוא משז"ל {{ממ|ב"ר פ' נ"ו}} שאמר אברהם יהי רצון שכל מה שמסתבכים ישראל בעבירות כל השנה תזכור להם עקידת יצחק וכו'. והנה אם היתה עקידתו יוצאה אל הפועל היו נתקנים על ידה כל יתר הדברים המסתעפים בחטאו. אך כאשר עלה במחשבה להשאירו לאביו הוצרך להשאיר תמורתו איל לעולה למען ישאר דבר מסויים להיות תמיד נגד המנגדים על ישראל כאלו רואים אפרו של יצחק. והנה עדיין אפשר לומר יהי נא איל אחר נולד סמוך לעקידה ע"כ אמר שהיה בין השמשות למען יוכן לתקן על ידו ג' דברים. אחד בגידיו ואחד בעורו ואחד בב' קרניו כל א' בזמן המיוחד לו. והנה לבא אל הביאור נקדים ב' הקדמות אחד כי הנה פגיעות אשר נפגם העולם יוכללו בג' תחת ג' גופי עבירות. אחד כי מלבד המות נתקללו אדם ואשתו י' קללות כמ"ש בספר הזוהר {{ממ|פ' תולדות דף קמ"ג}} שע"כ לעומתן נתברך יעקב י' ברכות. כי מין היה או למ"ד כופר בעיקר היה. ובחינותיו ית' הם י' כנודע ליודעי חן. שנית להיותו משוך בערלתו כי מזה נמשך שטוף זמה ליוצאי ירכו. ומזה יצא וקלקולי המשפחות עד יבא מלאך הברית הוא אליהו להשיב לב אבות על בנים וגו' ולטהר אותם כצרוף את הכסף. שלישית המות היה לו ולזרעו לדורותם שהיה זה על שאכל מן העץ ההוא כי גם לכל הסברות לא יבצר שהיתה גם אכילה ממש. כמש"ל {{ממ|ב"ר פ' י"ט}} כי כל הב"ח אכלו ומתים זולת החול {{ממ|פ' שם עוף}} וחי לעולם שנאמר וכחול ארבה ימים. וע"כ יתכן שעל הא' נוטל זיוו הוא זיו השכינה שכפר בה. כמז"ל כי בעצמו לקה בג' דברים שניטלו ממנו זיוו קומתו חייו. ועל הב' ניטלה קומתו שהיה מגיע השמימה כי השומר בריתו תוארו צדיק כדעת חכמי האמת והוא יסוד עולם. כך היה יסודו מגיע השמימה מקיים ומחבר הב' עולמות. ובמשוך ערלתו נגדעה קומתו מהגיע איכותה השמימה י ועל הג' נעכר חומרו וניטלו חייו כי בטלה תקנת השראת שכינה על האדם עד ימות מפאת זוהמת הנחש וישוב בתחיה זך ע"י טל אורות וחי לעולם. עוד הקדמה ב' והיא משרז"ל {{ממ|ב"ר פ' כ"ב}} כי לולי בא שבת סמוך לחטאו של אדם היה מת ביומו אלא ששבת הגין עליו. ועמד וזימר מזמור שיר ליום השבת. עוד הקדמה ג' והיא כל מה שנברא בין השמשות איכותו רם ונשא מכל יצורי עולם והוא מה שכתבנו למעלה בפ' ויכלו השמים וגו'. כי עד בא שבת היה כל העולם שמים וארץ וכל צבאם כגוף בלי נשמה. וכבא השבת באה רוח קדושה לעולם ויהי כנופח בו נשמה. וכמו שכתב על פ' וביום השביעי שבת וינפש כי ניתן נפש לעולם. וא"כ איפה אין ספק כי כל מה שנברא בעת ההיא אינו מאיכות כל הנברא בעולם עודנו מתייחס לגוף בלי נשמה. ליברא בעת שפע הנשמה. וע"כ כל הי' דברים שנבראו בע"ש בין השמשות אינן כאיכות הדומים למו מהנברא תחלה. והוא פי הארץ אינו כאשר כי יכרה איש בור או כי יפתח איש בור כי יפול הנופל בתוכה כי יעבור על פיו. אך אם רחוק יהיה מפיו לא ימשיכנו פי הבור עדיו ויבלענו כי אין בו רוח חיים. אך פי הארץ היה מושכם מרחוק ובולעם כבלע פי איש בכורה בתאנה בראשיתה'. ומה גם לרז"ל שאמרו שאפי' אם אשת אחד מהם השאילה כברה לאשה שבקצה המחנה היה פי הארץ ממשיכו אליו ובולעו. וכן פי הבאר היה רוחני הולך עם ישראל בכל מסעיהם וממשיכים ממנו נהרות במשענות'. ושוטח הע"ג האמוריים לפני מחנה ישראל איברים איברים. וכן פי האתון אינו כיתר אתונות כ"א בו כח רוחני על הבראה בין השמשות. וכן הב' לוחות שהיו רוחניות באמת וכשחז"ל כי במתן תורה היו כל א' מי' הדברות הולך ונחקק על הלוח שנא' {{ממ|תהלים כ"ט}} קול ה' חוצב להבות אש. הנה כי קראו אל הלוחות להבות ייש. וגם איך היו בידי ית' בתת אותם ביד משה אם גשם היו אלא שאחרי כן הלבישם ה' ליתפש בידי בני אדם. וההיקש בכל שאר העשרה דברים כאשר יתבאר במקומו בס"ד. והנה על דרך הזה יהי' ענין אילו של יצחק שלא על חנם נחשב אפרו לפניו ית' כאפרו של יצחק עצמו. והוא קיים עדיין ולא על חנם חיה אלפים ומאת שנה מאז עד זמן העקידה. וגם היה בג"ע כל אותו הזמן תחת עץ החיים שבתוך גן כאשר נזכיר מאמרם ז"ל בסמוך בס"ד. והנה תחת עץ החיים הוא מקום לנשמות הצדיקים כמאמרם ז"ל. ואיך שם ירעה איל מבהמות ארץ בגוף ונפש. האם למצא כזה אפי' למין האדם בלעדי אשר נמנו שנכנסו חיים לג"ע ואיך בהמות הבקעה בצלו תחיה. אך אין ספק כי לא כיתר כל בהמה חיה ועוף אשר על פני כל הארץ היו אשר הוציאה האדמה ואשר שרצו המים הגשמיים. היה האיל ההוא כי אם גבוה מעל גבוה מאיכותן ומרוח אבר נשב הוא ית' על הארץ לתת לעולם חיות וקיום. שהי' מהתפשטות קדושת שבת היה רוח של האיל אשר לא בכל נפש בהמה וחיה. ונבא אל הענין והוא כי זה דרכיו ית' כי בעת בא המכה מאז תצמח ישועת רפואתה. והענין כי מאז קלקל אדם הציץ ופרח קדושת שבת לתקן את אשר עותו. ובמקום עצמו אשר קלקל שם בג"ע הצמיח ישועת תרופתו. כי מאז ברא איל אחד ושם מתחת עץ החיים היה רועה ומן המים שתחת עץ החיים היה שותה כמאמרם ז"ל והיה מעין המקום שנברא בו זך האיכות למען קדושת שבת אשר נברא בה. וזולת גופו אשר יבא תמורת יצחק. גם כל הדברים הנמצאים בו יועילו שע"י הקרבתו יהיה זכות כל דבר מעלה ארוכת כל הדברים אשר נתקללו סמוך לבין השמשות אשר נברא מאז. והוא כי לעומת העשר קללות זכה דוד שהוא אדם כנודע לתקן ע"י נבל עשור כי יהלל ישבח ויברך יה לתקן על ידו לעתיד מה שמין או כופר בה' היה. ולבטל העשר קללות שנתקלל אדם. כמפורש אצלנו שאמר אדם טוב להודות כו'. כי יבא תקונו בהודות עלי עשור כו'. וע"כ היה בשלילת שינה כי לא ישן שיתין נשמי יחד לבל יכנס בכלל מות וכמאמר ספר הזוהר כי על כן נאמר עליו חי וקים. ויהי' לפי דרכנו להיותו מתקן בעד אשר הביא את המות למען יועילו הודאותיו לה' לתקן הוצרך להיות ע"י מי שלא יטעום טעמה. ובאיזה זכות זכה להעשות התקון ההוא על ידו בזכות גידי האיל שהוקרב תחת יצחק. ועל כן היה הרוח צפונית שהוא מבחינת יצחק מנשב במיתרי הנבל לעוררו להלל את ה' כי כל זה ע"י יצחק כמאמר חכמי האמת. האומרים כי עקידת יצחק היתה לכפר בעד אדם. כי בו הי' צד גלגול אדם על כן באילו של יצחק היה תקון לאדם ובזכות העור מהאיל ההוא שהוקרב גם כנגד עורו כי גם בו היה איכות כנודע ניתן כח וזירוז מתנים למלאך הברית הוא אליהו לתקן אשר משכו עור ערלתם בטמאם מילתם. שיהיה לו זכות עור בעד עור שע"י יטהר ויזקק כל פיסול הבא מטומאת הברית. ועל השלישית הנה נתקן פעם אחת שפסקה זוהמתן. והיה להם חירות ממלאך המות במתן תורה כי היה השופר להיות חירות ממלאך המות ולא הועיל כי חזרו וקלקלו בעגל כי היה של שמאל. ולא נמשכה תקנתו עד בא זכות קרן של ימין ובמהרה בימינו כי אז יבולע המות לנצח. וענין השמאל והימין הוא כי הנה במדרש חזית ארז"ל כי כששמעו ישראל דברותיו ית'. אמרו למשה אמור לפני הקב"ה ויסיר ממנו יצר הרע אמר להם אין זה עתה אלא לע"ל. וזה יאמר כי קרן החירות של מתן תורה היה של שמאל כי צד שמאל כי הוא יצר הרע היה עדין. ועל כן עשו את העגל וחזר הקלקול למקומו. אך לעתיד יהיה של ימין משולל סיטרא דשמאלא שיוסר לב האבן ואז יבולע המות לנצח. באופן כי בזכות הקרבת אותו איל למה שנברא בין השמשות הועיל זכות כל פרטיו אפילו הטפלים לגופו. והוא מצד איכותו והיות רוחו מצד שפע השבת שהגין על אדם כמדובר. והנה לפ"ז יראה כי צורך גדול היה האיל כמדובר. ע"כ העיר את אברהם ישית לב לבקש את האיל ויקרבנו והוא כי אמר אלהים אל תשלח ידך כו' ואל תעש כו' כי הנה מלת הנער ומלת לו מיותר. אף כיון אל הנער אל תשלח יד כ"א לזולתו. וכן אל תעש לו כו' כלומר לו אל תעש כ"א לזולתו. אז נתעורר אברהם לבקש מה זה האחר. וישא עיניו לראות וירא והנה איל ואחר שראהו בלתי מסובך ראהו מיד נאחז בסבך בקרניו. וזהו אחר שהוא סמוך נאחז ולא מתחלה. אז אמר מה זה שנאחז אם מאתו ית' הוא זה שאקרבנו איך מתאחז אח"כ. אך בהסתכלו כי מה שנאחז בסבך היה בקרניו אז אמר כי אין זה כ"א שאיל זה יועיל לדברים הנזכרי'. שבכללם הקרנות להיות חירות ממלאך המות הוא שטן כנודע. וע"כ השטן מאחז אותו בקרניו כי על שופר מתן תורה ושלעתיד לבא שיבלע המות לנצח מקפיד ומיצר. ע"ד מה שמתערבב בשופר בר"ה. ע"כ אז נחרץ וילך וכו' ויהי מאתו ית' תחת בנו ממש והוא מהטעמים הנאמרים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף