עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/קפד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== [א] '''[לבוש] ויש אומרים לא יצא וכו'.''' זה לשון רמ"א דוקא לדעת הרמב"ם, אבל לדעת הרא"ש דסבירא ליה דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחילה במזיד אף בדיעבד לא יצא עד כאן לשונו, ומשמע שכן הלכה וכן משמע מב"ח. והנה באמת שכן כתב הטור ובית יוסף, אבל תמיה לי מנא ליה זה דילמא בדיעבד שוגג ומזיד חד דינא אית להו ומה לנו לאפושי המחלוקת, וראיתי בט"ז שהוכיח כן מעובדא דרבה בר בר חנה שאמר שיקרא ששכח יונה דדהבא דאם איתא דיצא בדיעבד הא זה הוי דיעבד כיון שבני החבורה אין ממתינין עליו כמו ברב ששת גבי תפילת הדרך, עד כאן בקצרה, ולא ירדתי לסוף דעתו דהא האי עובדא בשכח מיירי דלכולי עלמא בדיעבד יצא אף שעכשיו הוא מזיד כדמשמע מפירוש רש"י סוף פרק אלו הדברים וכל הפוסקים, אלא ודאי דזה לא הוי בדיעבד, ולא דמי כלל לתרומת הדשן דלרב ששת אפילו לכתחילה אין צריך לעמוד כמבואר בש"ס [ברכות] דף ל', ועוד דעל ידי תחבולת זה שהיה יכול לעכבם הוי כלכתחילה, גם לאו שיקרא הוא דש"ס מייתי ראיה ממי ששכח ארנקי וכו' לכבוד עצמו עולה לכבוד שמים לא כל שכן עיין שם, ואם כן נראה לי שרמז להם זה. גם מה שהאריך לפלפל ולהקשות מפרק קמא דברכות דפעם אחת הטתי לקרות כבית שמאי וסכנתי בעצמי וכו' אישתמיטתיה דברי רבינו יונה סוף פרק אלו דברים עיין שם כי קיצרתי, וכן משמע מש"ס סוף פרק אלו דברים דקאמר רב זביד מחלוקת בשוגג, אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך, משמע דוקא לכתחילה ודומיא דשוגג דנקט נמי במתניתין בזה הלשון דיחזור למקומו ויברך. ומה שכתב הב"ח דהטור הוכיח מדהביא הרא"ש הוא דרב זביד לא נפקא מינה מידי מיניה כיון שפסק כבית שמאי, לעניות דעתי לאו הוכחה הוא דדין זה לא מוסכם הוא שהלכה כבית שמאי רק כתב שרב עמרם פסק כן. גם נראה דאף לרב עמרם מאן דעביד כבית הלל לא עביד איסורא מדכתב בעל הלכות גדולות דף י' מאן בשכח כבית שמאי תבוא עליו ברכה דהלכתא כבית שמאי עד כאן לשונו, משמע דלאו איסורא הוא. גם יש לומר דהיא גופיה קא משמע לן הרא"ש דבמזיד לא אמר אלא יחזור למקומו ויברך אבל בדיעבד אין צריך לחזור ולברך, וכן מוכח בסמ"ג דף קי"א וסמ"ק ורבינו ירוחם וספר צידה לדרך דבדיעבד דין מזיד כשוגג ואף שפסקו כבית שמאי, אלא ודאי גם דעת הרא"ש כן הוא, וכן משמע בקיצור פסקי הרא"ש וכן משמע שהביא דברי הרא"ש בשוגג שחולק על הרמב"ם ובדין מזיד סותם כרמב"ם, וכן נראה לי להלכה למעשה וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין והוא מברך ברכה לבטלה. כתב מגן אברהם אם הוא רחוק שעד שלא יחזור למקומו יתעכל המזון יברך כאן, עד כאן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף