עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/קסז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יג== [יג] '''[לבוש] דהיינו וכו'.''' ורמ"א טעם כסברא אחרונה, וטעמא כתב בדרכי משה זה לשונו ולי נראין דברי רוקח דמאחר שטעם אחד מן הפרוסה יצאו כולם מידי דהוי טעימת כוס של ברכה וכמו שכתב לקמן סוף סימן רע"א, עד כאן. גם מלבושי יום טוב כתב על הלבוש זה לשונו ואנו רואין מעשים בכל יום שלכתחילה עושים כן בברכת היין שבתוך הסעודה עד כאן לשונו. וכן כתב בלחם חמודות דף מ"ט וסיים זה לשונו, שוב מצאתי בדברי רוקח בתוס' פסחים דף ק' ע"ב זה לשונו, ידי קידוש יצאו אף על פי שלא שתו רק שיטעום המברך או אפילו אחד מהם, עד כאן. ותימא גדולה על חכם שכמותו דלא דקדק לעיין בתוס' פסחים דף ק"א זה לשונו, אף ידי יין לא יצאו, ומיירי ששתו בבית הכנסת אף על גב דלענין קידוש יצאו בשמעו כדפירשתי לעיל לענין יין לא פטר אלא אם כן שתה דהוי הפסק כדאמרינן גבי מוציא שאם הפסיק שצריך לחזור ולברך עד כאן לשונו. הרי להדיא דברכת היין וברכת מוציא צריך שיטעמו כולם בלא הפסקה, וטעמא נראה לי דדוקא ידי קידוש שהוא מצוה יכול אחד להטעים ויוצאים כולם, אבל מוציא וברכת היין שכל אחד שומע הברכה כדי שיאכל הוא עצמו וצריך לאכול או לשתות תיכף. ולפי זה ראיית רמ"א מכוס של ברכה בסוף סימן רע"א לאו ראיה כלל דהתם מיירי לענין קידוש, וכן כתב בראב"ן סימן קצ"א זה לשונו, אבל שאר דברים שאינן צורך סעודה הוי הפסק או אחד מחבורה אם דיבר הוי הפסק ואינו יוצא באותה ברכה, עד כאן, מדסתם משמע קצת דאף שכבר טעם הבוצע אינן יוצאים. ועתה נדפס מחדש ספר מגיני ארץ וראיתי שחולקין נמי אדין זה ושכן כתב הרא"ש ומרדכי ושמחתי ואף שמה שהקשה הט"ז הם יוצאים על ידי עניות אמן והוי כאילו בירך בעצמו ואם כן צריך שלא יפסיק בין אמן לאכילתו על כרחך ליכא קושיא כמו שכתבתי בס"ק י"ג, מכל מקום הדין זה אמת, וכן מצאתי בספר תניא זה לשונו, ואין הבוצע ולא שאר המסובין רשאין לספר לאחר שבצע עד שיטעמו, עד כאן. לכן אני אומר דעיקר כדברי בית יוסף ואף למי שלבו נקפו לחוש לדברי רוקח משום ספק ברכות להקל מכל מקום לכתחילה ודאי אסור לדבר כדברי לבוש אף שכבר טעם הבוצע עד שיטעום הוא ועיין לעיל סימן כ"ה סעיף ט', ואפשר דמשום הכי ראיתי נוהגין שכל אחד מברך בפני עצמו על פרוסה שנותן לו הבוצע. אך חל עלינו ליתן טעם על מעשים בכל יום שכתב מלבושי יום טוב ולחם חמודות בברכת היין תוך סעודה ואפשר שנהגו כן על פי דברי רוקח, גם בפסקי הר"ם רקנאט"י סימן ע"ד כתב כרוקח, והיינו שהבין נמי דדין קידוש ומוציא שוין הן ולמאי דפירשתי אין להפסיק לכל המסובין, ועוד הא בלאו הכי לדעת ר' אלחנן לעולם כל אחד מברך לעצמו על היין כמו שכתב בית יוסף סימן קע"ד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף