עריכת הדף "
אור שמח/עדות/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''וכן אם אמר האחד בפני הלוהו והשני א[ו]מר בפני הודה לו כו':''' ''' יש ''' להתבונן, דא"כ בשני בעלי דברים שתובעין מראובן זה מנה וזה מנה, הלא הדין דישבע להכחישם אם תובעין בעד אחד, זה בעד אחד וזה בעד אחד, מי מצי לכתוב הרשאה כל חד לחבריה, ונמצא אחד תובעו מנה בשני עדים ויהא צריך לשלם. ואם נסכים, דעד שלא נשבע דיכולים לכתוב הרשאה שוב יהא הדין אף כשנשבע ג"כ, וזה זרות לא שמענו שיצטרפו שני עדים משני בע"ד והבע"ד יכתבו הרשאה זל"ז. לכן צריך לומר, דהא קיי"ל דלא כתבינן הרשאה אמטלטלי דכפריה כמבואר ב"ק {{ממ|דף ע}} משום דאין אדם יכול להקנות דבר שאינו ברשותו, והכא אף למ"ד דפליג אר' יוחנן וסבר דיכול להקדיש ולהקנות דבר שאינו ברשותו, בכ"ז הכא שאין יכול להוציא בדיינין אינו יכול להקנות לכו"ע, ואף בקרקע מפורש בב"מ {{ממ|דף ז}} דאינו יכול להקדישה ואף דרבנן עשו שיכול לכתוב הרשאה כמו שפירשו תוס' שם, זהו דוקא בדבר שיכול הבע"ד להוציאו בדיינין, אבל בדבר שאין יכול להוציא בדיינין מן הדין אינו יכול לכתוב הרשאה, ודוקא בהני בוכרי בבכורות ובשני יוסף ב"ש דודאי חייב לשניהן, היינו לאחד מהן, רק דלכל חד מצי מדחי לחברך אני חייב, מצי לכתוב הרשאה, וזה ברור לדעתי. וראיתי להש"ך בסוף סימן ע"ה בטוענו בשמא עפ"י אחר, דהביא תשובת ר"ת דכותב לו הרשאה, ועיין בתומים שהעיר קצת מדברי. אך לפלא שלא העירו בספק זה ודוק. [וכזה מוכחא ממה שפירשתי לקמן בפרק י"א בהגה"ה דברי הש"ס סנהדרין גנב קבא כו' דלא מועיל הרשאה לכן לא הוי עד חמס יעו"ש]: ''' עוד ''' יש לחקור בשני נתבעים, שראובן תובע ליהודה בעד אחד שהלוה לו מנה ונשבע להכחישו, ועוד תבע לפרץ בנו שהלוהו מנה בעד אחד דהיה הדין דכל אחד נשבע ונפטר. אך אח"כ ירש פרץ את יהודה אביו ותובעו ראובן בשני עדים שמגיע לו מנה או מצדו או מצד אביו, אם בזה הוי כשני יוסף ב"ש בסימן מ"ט, ואף להתומים החולק שם בירש יוסף ב"ש אחד את חבירו דהוי כמלוה ע"פ ואינו גובה מלקוחות, אבל מיורשים מיגבי גבי, או דילמא הכא טעמא אחרינא מטעם דקם דינא, ואף להחולקים וסברי דהדר דינא ביבמות ל"ז. נראה דזה דוקא באדמון וכן ביבם וספק דאם אמרינן דהוא בן היבם צריך למיפלג עם אחוה, וזה הצד אינו באפשרי לומר שאינו בן היבם ולא בן המת, אבל כאן קודם שירש פרץ את יהודה הוי אמרינן דאין לראובן עליהם שום עדות לממון דלכל חד אינו רק בעד אחד ויכולין להכחישן והוסר נאמנות העדים, וכיון שכן תו לית ליה חוב כלל אצל שניהם דקם דינא ונשבע פרץ, דמשום מנה שמצד אביו פטור דכבר לא האמינו להעד שמעיד על אביו ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף