עריכת הדף "
אור שמח/סנהדרין/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''אף עפ"י שההתראה בספק היא שאם יקיים יפטר התראת ספק התראה היא:''' ''' רבוותא ''' בתוספות כתבו בסוף פ"ק דכתובות, דאימת אמרו התראת ספק שמה התראה דוקא כשיודע בודאי שיבוא לידי איסור אם יותיר או יכה שניהם שהם בספק אביו, אבל הכא כשזרק חץ לגו והיה עו"ג ביניהן אף דכל קבוע כמחצה ע"מ דמי ואשתכח דישראל הרג מ"מ הוא אינו יודע שודאי יבוא לידי איסור שאינו יודע מי יכה, חדשו לן רבוותא דהיכי דלהמותרה בעצמו בספק אם עביד איסורא אינה התראה לכו"ע ולפ"ז באכל חלב ולאחר מכאן הביא ש"ש כיון דהוא בעצמו אינו יודע אם עביד מידי דמחייב עליה מלקות לכו"ע לא שמה התראה. אמנם רבוותא פירשו דכיון דאגלאי מלתא למפרע שהיה גדול בעת ההתראה לא חשיב התראת ספק, ולא דמי להכה זה וחזר והכה את זה דאף לאחר שהכה שניהן אינו יודע איזה אביו, וכוונתם דהכא החלב אכל רק מספקא לן אם הוא גדול מידי שלא יכול להשתנות מכפי מה שהוא וע"ז שפיר איגלאי מילתא למפרע, משא"כ בנותר הלא בעת ההתראה היה יכול לאוכלם, וכן בזרק חץ לגו חבורה, הלא בעת הזריקה היה ביכולת הרוח להוליך להחץ בלבו של עו"ג, וזה ענין הבא אח"כ ע"צ המקרה לא שייך אגלאי מלתא למפרע, וברור בכוונתם: ''' אך ''' הך סברא של רבוותא דהיכי שהמותרה בעצמו אינו יודע. לכאורה מוכח להיפוך מנזיר דף כ"א דמוקי ברייתא דהאשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין כו' הר"ז סופגת את הארבעים כמ"ד דמיעקר עקר. וזה פלא הא הוי ספק להמותרה בעצמו שמא יפר לה בעל ונמצא שנעקר נדרה למפרע ולא עבדה איסורא כלל, וכאן לא שייך סברא שכתבו בתוספות פ' השולח דף ל"ג דמוקמינן אחזקתו שלא ישאל, דזה שייך דוקא בשאלה דלא יתחרט וכן לא ילך אצל חכם ויתיר נדרו מוקמינן אחזקתיה, אבל על ההפרה שהוא ענין מאחר בלא דעתה כלל ודאי הוי ספק ולא שייך חזקה שלא ימחה הבעל, ועל כרחין דהגם שהמותרה בעצמו אינו יודע שיבוא לידי איסור לא איכפת לן למ"ד ה"ס שמה התראה וכוותיה אתיא הך ברייתא, והא דפריך צריכא למימר פירוש דאי משום זה הוא דין בפני עצמו לא הוצרך להשמיענו גבי נדרי נזירות, וזה ראיה נכונה לכאורה. אולם יש לדחות דמיירי ביום מלאת ונשחטה עליה אחת מן הדמים דלר"ע אינו יכול להפר כדתנן בדף כ"ח, ואפ"ה סופגת על הטומאה והתגלחת וכדתניא בפ"ב דף ט"ו ולא הוי התראת ספק, ואע"פ שרבוותא בתוספות נסתפקו אם הפר לא אם מופר, בכ"ז ודאי דמוקמינן על חזקתיה שלא יפר לה משום הפסד קדשים ולא הוי ה"ס ופשוט. והנה בשו"ת נוב"י מהד"ת מחלק בין מיתה למלקות לענין התראת ספק דלמיתה לא שמה התראה, וזה נסתר מירושלמי סוף פרק נושאין על האנוסה דקאמר הכה זה וחזר והכה זה פטור ר"ח בעי לית הדא פליגא על ר' יוחנן, דאיתפלגון בשני י"ט ש"ג ר' יוחנן אמר מקבלין התראה על הספק, ומאי רמי ממיתה על מלקות וע"כ דלא שנא ועיין בזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף