עריכת הדף "
אור שמח/נזקי ממון/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''בהמה שהיתה רועה כו' מפני שאסור לאדם להזיק ולשלם מה שהזיק:''' ''' מבואר ''' מדברי רבינו דאם היתה נכנסת לשדות והזיקה משלמת כמו שן ורגל ברשות הניזק, אעפ"י שהשדות אינן גדורות ולא אמרינן הו"ל למיגדר, ובגמרא, הנהו עיזי דבי תרבו דהוו מפסדי ליה לרב יוסף א"ל לאביי זיל כו' א"ל אמאי איזול דאי אזילנא אמרי לי לגדור מר גדירא בארעא, ואי גדר שן דחייביה רחמנא המ"ל כגון שחתרה וכו', וכתבו רבנן בתוספות דנשמט היה אביי שלא היה חפץ לילך שם דהתנן אכלה מתוך החנות כו' וכן אכלה מצידי הרחבה כו' וע"ז כתבו בשם ר"ח דבעיר אין אדם סוגר דלתות ביתו כל היום, ולכן לעיל פרק ב' הלכה י"ח אבל אם לא שמרו אשו כו' ובעל הכלב חייב על אכילת החררה כו', הרי אעפ"י שהיה צריך לנעול דלתות ביתו בכ"ז חייב בעל הכלב על החררה מפני שאין אדם נועל דלתות ביתו, והא דהיה צריך לנעול משום האש זה לא מועיל לפטור בעל הכלב, אבל בשדות הו"ל למיגדר, ועיין ש"ך סימן שצ"ז ואין בדבריו הכרע יעו"ש: ''' אולם ''' לדעתי נראה ראיה מוכרחת דאביי גופיה לדחויי אמר זה. והוא, דבדף מ: נוגח משלם את הכופר רובע אינו משלם את הכופר ה"ד אלימא דרבעה וקטלה מ"ל קטלא בקרנא מ"ל קטלה ברביעה ואלא דרבעה ולא קטלה כו'. אמר אביי לעולם דרבעה ולא קטלה ואתיוה לבי דינא וקטלוה מה"ד כמאן דקטלה דמי קמ"ל. ויפלא דהא אנוסה היא ואמאי מחייבא מיתה אם רבעה בע"כ, ואם מרצונה איך סד"א לחייב השור מיתה כיון שהיא עצמה פשעה, ובחידושי רשב"א תירץ דאתיא כמ"ד תחלתה באונס וסופה ברצון אסורה, וזה פלא, דעד כאן לא אמר אבוה דשמואל למיחש לאוסרה לבעלה אבל לחייבה מיתה לא שמענו כיון שתחלתה באונס, וע"כ כדפרשו רבנן בתוספות בשם ר"ח שקפץ עליה השור לרבעה ואלבשה יצרה ונתרצתה, ואף תחלת ביאה שלה הוי ברצון לכן אסורה לכו"ע והוה"ד שנהרגה עכ"ד. ומוכח דלאביי דוקא אם בי דינא קטלוה בכה"ג אין משלם כופר, הא אם בכי האי גוונא רבעה וקטלה משלם כופר אע"ג דאין מכוון רק להנאתו והוי אורחיה וכרגל שדרסה ע"ג תינוק עיי"ש, הרי אע"ג דתחלת ביאה שלה הוי ברצון ואם היתה רוצה היתה יכולה להנצל ממנו ולהרחיקו מביתה ולסגור גינתה, בכ"ז כי לא גדרה ולא סגרה בעדו ועייל לרבעה וקטלה שם ברביעה משלם כופר, הרי חזינא דאביי גופא לא סבר הך דהו"ל למיגדר שדהו דאין לך הו"ל למיגדר יותר מזה ובפרט שעפ"י הדין מחוייבת להתרחק ממנו ונהרגת על ידו, אלא ע"כ דאף שלא שמר בעל השדה את שדהו ולא גדרה בכ"ז חייב הבעלים בנזקין ובכופר בשן ורגל וזה ראיה חזקה לפסק רבינו ותוספות ודוק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף