עריכת הדף "
אור שמח/טוען ונטען/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''כיצד מי שטען חבירו כו' חמשים שבשטר זה כו':''' ''' זהו ''' כפי מה שכתב הרמב"ן דאם הודה לו בחמשים שבשטר שאבד ואינו בפנינו אין זה כפירת שע"ק, וגדולה מזו כתב רבינו. דאם הוא שטר שאינו מקויים אע"פ שהודה לו, בכ"ז כיון שאינו גובה מן המשועבדים אין זה שע"ק וכן סתם מרן בסימן פ"ח, אמנם יש לעיין טובא, דהנה בשטר שאינו מקויים שמודה לו שלא פרע והוא כתבו, אף ע"ג דאינו גובה ממשעבדי, דאנן טענינן ללקוחות דמזויף או פרוע מיגו דמזויף, בכ"ז הוא דוקא מן הלקוחות שכבר קנו קודם שהודה הא מן הלקוחות שלוקחין מכאן ואילך אחרי הודאתו ודאי דגובה מהן דהודאתו הוי כמו קיום אל השטר שמכאן ואילך הלא מצי למשוי כמה שטרות ונאמן במה שהודה, ולאו מסברא ידענא, רק מגמרא ערוכה פרק איזהו נשך דף ע"ב אמר ר"א המודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים, ופירשו רבוותא קדמאי דלגבות ממשועבדים שמכר אחרי הודאתו בשטר שכתבו ועיין מש"כ בפרק י"ז מהלכות מלוה ולוה, וא"כ הא כיון שמודה גובה ממשועבדים והוי מודה בשעבוד קרקעות, הן דלפי דברי רבינו שכתב שהשטר לא תועיל בו כפירתו כו' ואפילו כפר בו היו כל נכסיו משועבדים וחייב לשלם, משמע דבכה"ג שאילו לא הודה היה השטר בלא קיום ולא הוי גבי ממשעבדי וא"כ אין זה כפירת שע"ק. אולם זה לא נהירא כלל, דנראה פירוש רבינו הוא מטעם שאינו יכול לכפור ולא משום כפירת שע"ק, הן דדברי רבינו צריך ביאור במה שהרכיב מה שנכסיו משעובדים לו עם מה שאינו יכול לכפור: ''' והנראה ''' לדעתי, דרבינו פסק לקמן דהעדאת עדים הוי כמודה במקצת וחייב שבועה, ונתבונן, דבאמת אמאי מיקרי שעבוד קרקעות הא גם מטלטלין משתעבדי וגובה אפילו מגלימא דעל כתפיה, ועיין דברי ההמ"ג פי"ו מאישות והנראה, דבכל מקום שהוא כופר בו רק העדים מחייבים אותו והוא מחויב מן השטר והעדאת עדים בשטר לא גרעי ממודה במקצת, ע"ז אמרינן דכל מטלטלים דיליה ודאי דיטמין או ימכרם לאחרים ויפקיע אותם מידי בע"ח, ורק הקרקעות שאפילו אם ימכור יגבם והוי שע"ק, אבל כשמודה ודאי דאין זה שע"ק דדעתו להגבותו כל מה דאית ליה בין קרקע בין מטלטלים, ומשו"ה פירש רבינו דמשום עדי השטר הוי שע"ק ואין נשבעין על כפירת שע"ק, אבל משום שהוא מודה בהנך חמשים דשטר ע"ז אומר שאין זה הודאה משום אינו יכול לכפור שכבר מחויב הוא לשלם מחמת השטר ואף אם כפר חייב לשלם. ולפ"ז במודה בשטר שאינו מקויים בהודאתו מהני דבלא הודאתו לא הוי גבי, ואע"ג דהשתא גבי ממשעבדי הלא גם ממטלטלין הוא גובה ואין זה שע"ק וכיו"ב כתב הרהמ"ג בפרק א' מאישות ודאי דחייב שבועה, ואם כי כוונת רבינו נכון כמו שבארתי, יותר ממה שראיתי בזה, אולם כל הקדמונים הבינו דאף ע"ג דגבי גם ממטלטלין מיקרי שע"ק ולא סברו טעמא דאינו יכול לכפור, א"כ בזה במודה בשטר שאינו מקויים כיון שגובה ממה שמכרן אחרי הודאתו הוי כפירת שע"ק, וצ"ל דהרמב"ן מיירי באין לו קרקעות כלל רק קרקעות שמכרן כבר קודם הודאתו, ובזה שפיר אמר כיון דאינו גובה מטעם דאנן טענינן ללקוחות דמזויף, או פרוע במיגו דמזוייף, אין זה כפירת שע"ק כלל: ''' ולפ"ז ''' א"ש טובא מה שראינו לרמב"ן בחידושיו פרק גט פשוט בסוגיא דעד אחד בכתב ועד אחד בע"פ, דמפרש הירושלמי דעד אחד בע"פ ועד אחד בכתב מהו שיצטרפו כו' לכן צריכא כשהיו שנים מצי לקיים כתב ידו של אחד ולא מצי לקיים כתב ידו של שני כו' דמפרש שעד אומר בע"פ שאני ראיתי ההלואה כמו שכתוב בשטר, מי אמרינן כיון שזה עושה מעשה שטר ומשעת חתימה הוי ליה שע"ק ועד בע"פ לא עביד שעבוד אינן מצטרפין יעו"ש, והשתא לשיטת רמב"ן שהביא ההמ"ג דכיון דאינו גובה מן המשועבדים הואיל וליתנהו עדים, אף כי מודה אין זה שע"ק וכאן כיון שעד אחד אינו מקויים אינו גובה וא"כ לא הוי כפירת שע"ק, וצ"ע לשיטת רמב"ן הוי עד אחד אינו מקויים כמו שלא היה חתום אלא עד אחד. אולם לפי מה שבארנו דאילו הודה היה גובה ממשועבדים שמכר אחרי הודאתו בלא קיום שע"ז אמרו בסוף איזהו נשך דמודה בשטר שכתבו גובה מנכסים משועבדים כמ"ש הקדמונים ומהם התוס' רי"ד, א"כ השתא שכופר בהך מלוה דבשטר הוי כפירת שע"ק ומיירי דאית ליה ללוה בני חורין, ואע"ג דבלא הודאה אינו גובה ממשעבדי מ"מ כיון דאם הודה היה גובה מן המשועבדים השתא כי כפר הוי שע"ק, לכן בעי אם הן מצטרפין לענין לגבות ממון, כיון דעד המקויים בשטר שהוא עד אחד הוי עד מכפירת שע"ק אינו מצטרף יעו"ש, ומזה מוכרח דלא כמש"כ הסמ"ע דבשטר גמור אעפ"י שאין לו קרקעות כלל הוי כפירת שע"ק, דא"כ אף בלית ליה קרקע הא מצי לגבות בו מן משועבדים שאחרי הלואה, ועיין בש"ך סימן פ"ח ס"ק מ"ט שהשיג עליו, יהיה איך שיהיה מה שפרשנו בשיטת הרמב"ן הוא נכון ומוכרח בס"ד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף