עריכת הדף "
אור שמח/איסורי ביאה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''לא כל משקה הבא מן החדר מטמא אלא הדם בלבד כו' לובן או משקה ירוק כו' הואיל ואין מראיו מראה דם ה"ז טהור:''' ''' הראב"ד ''' בשער הוסתות כתב דרוב דמים טמאים, ואשכחן דסמוך רבנן עליה דהאי רובא אפילו לקולא דתניא קשתה שנים ולשלישי הפילה כו' ר' יהושע אמר מביאה קרבן ונאכל משום דאין לפתיחת הקבר בלא דם, והא הכא דלא חזינן לדמא ולא ידעינן אי טמא אי טהור ואמאי נאכל ליחוש דילמא דם טהור הוי, אלא ע"כ דרוב דמים שבמקור הם טמאים וכודאי משוינן להו דיהא נאכל הקרבן, והרז"ה השיג עליו והביא דרבי כשטימא אמר אוי לי שמא טעיתי ולא סמך על רובא. וכן פירש בה"ג טעמא דרבנן דחששו שמא משלימות דם טמא לדם טהור כו' וע"כ דא"א לפתיחת הקבר בלא דם טמא ולכך א"ש מה דלא מני לה ר' יוחנן בהנך מילי דהלכו חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי עכ"ד. ולא הבנתי כלל, כיון דאי אפשר לפתיחת קבר בלא דם טמא, א"כ דם טהור לחודא איך משכחת לה, כיון דנפתח הקבר לדם טהור תו ע"כ נפיק דם טמא, ואולי נאמר דכיון דהוא דם טהור אפשר דנפיק מן צדדין או מן העליה, דדוקא דמים טמאים רובן ממקור קא אתו, וכיון דמראיתו טהור תו מספקא לן אי נפיק מן העליה, ואפשר כיון דלא חזיא רק דם טהור ע"כ לאו ממקור אתי, דא"א לפתיחת הקבר בלא דם טמא. ואם חזיא בהרגשה של פתיחת פי המקור, ודאי אי אפשר לפתיחת קבר בלא דם טמא, רק כשחזיא ע"י בדיקה שבאמת הוי שלא בהרגשה רק דתלינן דאימור הרגשת עד הואי ולכן כי בדקה ולא מצאת רק דם טהור, אמרינן דאף אי ממקור אתי הדם טהור היה בלא הרגשה של פתיחת פי המקור, והא דאמרינן א"א לפתיחת הקבר בלא דם טמא היינו כשמרגשת שנפתח המקור, אבל בלא הרגשה אפשר דנפיק דם טהור ממקור גופיה. ולכל הדרכים בדברי רז"ה, הא שכתוב בשו"ע סימן קפ"ח, ואפילו הרגישה שנפתחה מקורה ובדקה מיד ומצאה מראות הללו טהורה, אין זה לפסק הרז"ה דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם טמא ודוק, ועיין שו"ת רעק"א סימן קנ"ח שנכתב כן לרז"ה: ''' אולם ''' לפי מש"כ בתוספות וקדמונים, דבמפלת קליפות ושערות כולהו מודו דיש לפתיחת קבר בלא דם דבדברים קטנים כו"ע מודו וראה בספר האשכול שכתב כן, אף דרז"ה חולק שם וסובר דר' יהודה פליג גם על הך דהמפלת קליפות ושערות, זהו דוקא בפתיחת קבר לדבר יבש ולא לדבר לח כעין דם טהור ואעפ"י שיש בו סמיכות קצת וז"ב, ודוקא בהפילה אף אם הפילה רוח וכי"ב דבר שלא נגמר צורתו אמרינן דא"א לפתיחת הקבר בלא דם טמא, בכ"ז אין השגתו על הראב"ד נכון, כיון דרבי חזא לאור הנר בלילה דרשאי לראות וראה אח"כ ביום כמראה טהור חשש שמא בלילה לא חזא שפיר ואח"כ חזא דאישתני אמר שמא טעה דאולי ממראה טמא למראה טהור אינו משתנה בהמשך הזמן כמו שמשתנה מדיהא לדיהא יותר. ואין להקשות לפי דברינו דרוב דמים באשה המה טמאים א"כ אמאי אמר בירושלמי בדקה עצמה ומצאה ספק פירוש מראה ספק לא גזרו בזה מעת לעת דאין ספק לספק וכמו טומטום ואנדרוגינוס שראו דדיין שעתן והא רוב דמים טמאים, דזה הבל כיון דאנו רואין המראה שהיא משונה ממראית דם טמא איך שייך בזה רובא. אך מה שהקשה מהא דלא חשיב בתלתא מילי שהלכו חכמים אחר הרוב, נראה דלא חשיב תמן רק מילי דאיכא חזקה להדייהו כמו שכתבו רבנן בתוספות ד"ה אחר הרוב יעו"ש, וכמו בדברים דמיעט דאיכא חזקה להדייהו, משא"כ בקשתה שני ימים ולשלישי הפילה כיון דאי אפשר לפתיחת קבר בלא דם לומר שמא דם טהור היה, הלא כיון דהיא בחזקת טומאה דהואי שומרת יום כנגד יום וראתה שני פעמים דם טמא, הלא החזקה מסייע להרוב דדם טמא אתיא בפתיחת קבר דילה, וגדולה מזו אמרו נ"ב ב' ימים וחלוק אחד מבעי מה"ד כל כה"ג מביאה קרבן ונאכל קמ"ל, הרי דסד"א דעל כתם שנמצא בחלוקה דמספקא לן שמא מעלמא אתא אפ"ה הואיל וראתה שני ימים הו"א דמביאה קרבן ונאכל כמו שפירש רש"י הוי אמינא הרי רגלים לדבר דודאי זבה היא, כש"כ כאן דאיכא רובא דרוב דמים טמאים דקרבנה נאכל, ור' יוחנן לא חשיב רק מילי דאיכא חזקה נגדם וז"ב ופשוט: ''' ונראה ''' לדעתי ראיה דרוב דמים שבמקור המה טמאים, מהא דפסיקא ליה לגמרא בפ"ב דשבועות דבאמרה לו נטמאתי באמצע ביאה, דתלמיד חכם לא מחייב ולא חדא, דבשלא סמוך לוסתה אפרישה מזיד הוא, הלא כיון דאינו סמוך לוסתה א"כ כי מרגשת בפתיחת המקור או כי מרגשת בזיבת דבר לח לחודא הלא אכתי שמא דם טהור הוי, ואף כי משום דהוי מספקא ליה היה צריך לפרוש באבר מת והוא פירש באבר חי, בכ"ז לאו מזיד הוא, דהוי כמו מזיד בספיקו ושוגג בודאי דאומר פורש אני מן ודאי ולא מספיקו, מיקרי שב מידיעתו כדאמר בירושלמי פ"ו דתרומות הלכה א' ואמאי אמר דמזיד הוא, אם לא דרוב דמים מן המקור הם טמאים, וכיון דאיהו ת"ח וצריך למיזל בתר רוב ולא חש ופירש באבר חי הוי מזיד ולא כלום מחייב וזה ראיה מוכרחת בס"ד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף