אור זרוע/תפילין/תקפא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ברכות הנחת תפלין
אמר רב שמואל בר (מרי) [בידרי] אמר (רבי) [רב] ואמרי לה א"ר אחא אריכא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב מנשיא (בר ירמי') אמר שמואל תפלין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתך פי' משעה שהניחן. איני והא אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. אביי ורבא דאמרי תרווייהו משעת הנחה ועד שעת קשירה. פי' דכמה דלא קטרינהו היינו עובר לעשייתן. הרי אין לברך אלא לאחר שכבר הניח וקודם שגמר קשירותם והידוקם. אבל בעוד שהוא תופסם ביד ורוצה להניח אלא שעדיין לא התחיל להניח אין לברך. א"כ יש מכאן ללמוד שאין לברך על המצוה אלא בשעת עשייתה ולא קודם שהתחיל לעשות. וה"נ משמע בפ"ק דפסחים דמסיק כי פליגי בעל ביעור חמץ מ"ס מעיקר' משמע ומ"ס להבא משמע. מיתיבי נטלו לצאת בו אומר אקבו"צ על נטילת לולב. פי' אלמא להבא משמע. ומשני ש"ה דבעידנא דאגבהי' נפק בי' פי' לעולם על לשעבר משמע. והאי דמברך הכא על נטילת לולב היינו משום שכבר יצא דבעידנא דאגבהי' נפק בי' כלו' דלא אפשר לברך ליטול לולב אע"ג דלכ"ע מעיקרא בעינן לברוכי. ואי איתא דיכול לברך קודם שהתחיל במצוה יתקנו שיברך קודם שיקח הלולב ביד ואח"כ יגביהנו דהא לכ"ע מעיקרא בעינן לברוכי אלא ש"מ שאין לברך על המצוה אלא בשעה שעוסק בה. שאם יברך קודם שהתחיל בה דלמא פשע ולא עביד מצוה ונמצא שעשה ברכה לבטלה. וזכר לסברא בירושל' פ' כיצד מברכין תני ר' חייא אומר אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס. אמר ר' חייא בר אבא הדא אמרה ההן דנסיב (שגלא) [פוגלא] ומברך עלוי והוא לא אתי לידי' צריך לברך זמן תניינות. ופי' מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל שרוצה להוכיח מדתני ר' חייא שאין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס שאם יפרוס קודם ברכה שמא תפול הפרוסה מידו ויצטרך לחזור ולברך ונמצא שברכה ראשונה לבטלה היתה. אבל אם אינו צריך לחזור ולברך או הי' יכול לפרוס קודם הברכה פורס ואם תפול יפרוס אחרת בלא ברכה. אלא ש"מ שצריך לחזור ולברך. הא למדת דחיישי' שלא יבוא לידי ברכה לבטלה. הלכך אין לברך (אלא) על עשיית מצוה אלא כשהוא עוסק בה. ואמ' בירושל' בפ' הרואה מצות מאימתי מברך עליהם ר' יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן אתיא דרב הונא בשמואל דאמר ר' יוסי בר בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה חוץ מתקיעה וטבילה. וי"א אף קידושין בבעיל' פי' ששמואל אמר שיש לברך על המצוה בשעה שעוסק בה הלכך תקיעה וטבילה א"א לברך בשעת עשייתן פטורין מן הברכה לגמרי א"נ מברך לאח"כ. מיהו בגמ' דידן פ"ק דפסחי' אסקי' בי רב אמרי חוץ מן הטבילה וקאי אדלעיל דא"ר יהוד' אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן וקאמרי בי רב חוץ מן הטבילה (ושפיר עדיף) [ושופר ופריך] בשלמ' טבילה אכתי גברא לא חזי אלא שופר מ"ט. ואי איתא הל"ל משום דלא אפשר לברך בשע' תקיעה ואנן ברכה בשעת מעשה בעינן. אלא ש"מ שיש לברך קודם שיתחיל במצוח וה"ה בשעת עשיית מצוה. וההיא דתפלין צריך לפרש: חסר כאן כמה שורות
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |