אור זרוע/שאלות ותשובות/תשמח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע שאלות ותשובות תשמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה לה"ר שמואל בן ה"ר ברוך זצ"ל

רבים אמרו חכמתם בראשם עטרה. אך ענותך למאוד גברה. ואתה הוא ארי שבחבורה. ותורתך ברורה. חכמה מפוארה. ערוכה ושמורה. ושיטה ישרה. בפלפול וסברא. מפנינים יקרה. צהלה ואורה. מורי ה"ר שמואל בן ה"ר ברוך זצ"ל. ידעתי כי תלמודך בפיך ערוך. ואחריך אני כרוך. ואית בך צרוך.

כתבת מורי הרב וזה לשונך איך אנו נוהגים בפת כומרים אחר פסח אם אנו נפרעים שמונת ימי החג אע"פ שלא התנינו מעיקרא הואיל ויכול ליקח ממנו קמח אפי' בתוך הפסח נמצא דלאו שליחות דידיה קא עביד עכ"ל. כך נראה בעיני שהוא היתר גמור הואיל וישראל לא זכה באותו חמץ קודם הפסח הו"ל חמצו של עכו"ם שעבר עליו הפסח שהוא מותר באכילה ואע"ג שהעכו"ם חייב לו מ"מ כ"ז שלא זכה בו ישראל באחריותיה דעכו"ם הוא ואותו חמץ שנותן לו לאחר הפסח לא היה (בא) [כח] ביד ישראל להוציאו מן העכו"ם בפסח שהעכו"ם אומר לו לא אתן לך פת זה אלא פת אחר דנמצא דאין בו לישראל שום כח ולא שום זכייה ולמה יהא אסור הלא מיואש ועומד הוא ממנו כל ימי הפסח ואפי' חמץ של ישראל שכבר הוא בידו קודם הפסח והפקירו קודם הפסח מותר לו לישראל לאחר הפסח לזכות בו ולאוכלו הואיל והפקירו קודם הפסח ויצא מרשותו קודם הפסח. וראיה לדבר אני מביא דתנן במסכת שביעית פ' הפיגם כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית ואמרי' בירושלמי תני והלכה כדבריו וחזקי' אמר מכיון שהתחיל באוצר כמבוער הוא אתא עובדא קומי ר' יוסי ואורי בחזקי' אמר לא דאנא סבר כותיה אלא מה דאנא חמי רבנן סברי כותיה ר' יצחק בר רדופה הו"ל עובדא אתא שאיל לר' ירמיה א"ל מה אריותא קמך ואת שאיל לתעלייא אתא שאיל לר' יאשיה א"ל חמי לך תלת רחמין ומבקרה קדמיהון אתון קפודאי דציפרין שאלון לר' אמי כגון דלית לאילן (נורא) [עמא] רחים ולא שאיל שלם היך צורכא מיעבד א"ל כד תחמון רגלא צללא תהוון מפקין ליה לשוקא ומבקרין לית וחזרין וזכיין ביה פי' רבי' שמשון קפודאי בני [אדם] קפדנים שלא היו להם אוהבים ואם יפקירו יזכו בהם ולא יחזירו להם והורה להם ר' אמי דכשיראו השוק פנוי מבני אדם יפקירו ואחר כך יזכו הא למדת שהמפקיר ע"מ לחזור ולזכות בו הוי הפקר אע"פ שיחזור ויזכה בו ולא מיתסרי משום פירות שביעית הכא נמי ישראל שיש לו חמץ והפקירו קודם הפסח מותר לזכות בו אחר הפסח ולאכלו וכ"ש הא דאתינן עלה שהישראל לא זכה בו מעולם וממילא הוא מיואש ממנו כל ימי הפסח כ"ש וכ"ש דשרי. ואע"פ שיש בידי לדחות ולומר דאדחזקי' קאי דאמר מכיון שהתחיל באוצר כמבוער הוא ור' יאשיה ור' אמי לא רצו לסמוך על חזקיה ולהקל לגמרי כדבריו בהתחיל באוצר אלא הורו שבהפקר כי האי שחוזר וזוכה בו סגי בהתחיל באוצר אבל הכא שלא התחיל באוצר אינו חוזר וזוכה בו ואם חזר וזכה בו לא הוי הפקר אע"פ שיש בידי כח לומר. אין נראה לי דאי איכא דחוזר וזוכה בו לא הוי הפקר א"כ לא עבוד ולא כלום ואפי' בהתחיל באוצר לא מהני אלא ודאי הכי בעו למימר דכל היכא דהפקיר אפי' חוזר וזוכה בו הוי הפקר ל"ש לענין פירות שביעית ל"ש לענין חמץ וה"נ לענין מעשר תניא ר"פ הגוזל קמ' הפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכח' ובפיאה ופטור מן המעשר אע"ג דחזר וזכה בו איפטר לית ממעשר ובהנהו חייב משום תעזוב יתירא. ובירושלמי דפאה אמרי' הדא אמר' שאם אדם מפקיר חוזר וזוכה בו. מבל אלה למדתי שאם אדם הפקיד אע"פ שחוזר וזוכה בו הוי הפקר ול"א הואיל וחזר וזכה בו פקע הפקירו למפרע אלא הוי הפקר גמור כל זמן שלא חזר וזכה בו. הלכך נראה בעיני הלכה למעשה אדם שהפקיר חמצו קודם הפסח מותר לו לחזור ולזכות בו לאחר הפסח ולאוכלו ואפי' לכתחילה מותר לעשות כן כדמוכחא ההיא דירושלמי דשביעית כדפרי' לעיל וכ"ש האי דאתינן עלה שלא זכה בו ישראל מעולם וממילא מיואש הוא כל ימי הפסח כ"ש שהיתר גמור הוא ליקח הפת מן העכו"ם לאחר הפסח. והכי מוכח בירושלמי פ' כל שעה להתירא דאמר התם הפקיר חמצו בי"ג לאחר הפסח מהו ר"י אמר אסור רשב"ל אמר מותר אר"י לרשב"ל אין את מודה לי משש שעות ולמעלה שהוא אסור א"ל תמן איסורו גרס לו הכא מאי אית לך למימר א"ר יוסי לר' פנחס נהיר את כד (הוה) [הוינן אמרין] אתיא דר' יוחנן כר' יוסי ודרשב"ל כר"מ אינה כן אלא רבי יוחנן חשש על הערמה רשב"ל לא חשש על הערמה פי' ר"י חייש על הערמה ויאמר הפקרתי קודם הפסח אע"פ שלא הפקיר ורשב"ל לא חייש על הערמה ושרי לאחר הפסח הלכך אפי' ר' יוחנן דחייש להערמה הני מילי בחמץ שבידו חייש שמא לא יפקירנו ולא יוציאנו מרשותו ויאמר הפקרתי. אבל הא דאתינן עלה שהחמץ ביד עכו"ם ולא זכה בו ישראל וממילא אתיאש מניה כל ימי הפסח ה"נ דשרי. ותו דר' יאשיה ור' אמי קיימי כרשב"ל ולא חיישי להערמה. ורואה אני הדברים ומה במקום שהחמץ שלו בידו הוא והפקירו [קודם] ימי הפסח חוזר וזוכה בו לאח' הפסח במקו' שהחמץ אינו שלו ולא זכה בו ואינו שלו לכ"ש שיזכה בו לאחר הפסח ויאכלנו. ונראה בעיני דרשב"ל שרי לכתחילה והא דקתני הפקיר בעבור ר' יוחנן דאסר אפי' בדיעבד דאע"ג דכח התירא עדיף איסורא בדרבנן ניחא ליה לאשמעינן ואפי' תמצי לומר דדוקא בדיעבד שרי נראה בעיני דקיי"ל כר' יאשיה ור' אמי דשרו אפי' לכתחילה. ומצאתי און לי דאמרינן בע"ז ר"פ דשוכר דבי ר' ינאי יזפי פירי מעניי בשביעית ופרעי להו בשמינית דהתירא אתו לקמיה דר' יוחנן אמר יאות הן עבדין פי' דכיון דלא יהבו להו לאלתר בשביעית אלא בשמינית לא מחזי כסחורה. וכתב רבי' שמואל זצ"ל מיכן לפורע חמץ לאחר הפסח למי שהלוהו לפני הפסח שהוא מותר. והא דאתינן עלה עדיפא מההיא דמלוה מעיקרא הוא דהא לא זכה בו ישראל מעולם והא דתניא בתוספתא (בפ"ק) [בפ"ב] דפסחים ואיתא נמי בירושלמי ישראל ועכו"ם שהיו באים בספינה והיה חמץ ביד ישראל ה"ז מוכרו לנכרי ונותנו במתנה למי שירצה וחוזר ולוקח הימנו אחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה [גמורה אומר הוא ישראל לעכו"ם עד שאת לוקח במנה בוא וקח לך במאתים] שמא אצטרך ואבוא ואקח ממך אחר הפסח משכיר ישראל בהמתו לעכו"ם להוליך עליה חמץ ממקום למקום. הא למדת שמותר ליתן חמץ לעכו"ם קודם הפסח ולחזור וליקח הימנו ואפי' בחנם אם יתן לו העכו"ם לאחר הפסח מותר לו לקבל ובלבד שיתן לו מתנה גמורה לעכו"ם שאם העכו"ם היה רוצה היה מעכבו לעצמו הכי נמי היכא דהפקירו קודם הפסח הפקר גמור שאם היה זוכה בו אחר אם היה רוצה לא היה מחזיר לו ה"נ דשרי לזכות בו אחר הפסח ואפי' לכתחילה שרי לעשות כן ומשום שהחמץ שלו בעינן שיתן לו מתנה גמורה או יפקיר הפקר גמור כדי להוציאו מרשותו ומכחו ולהפקיע זכותו ממנו שהיה לו בו כח כל ימי הפסח [כל שכן הבא] שלא היה לו בזה הפת מעולם שום זכות ושום כח הלכך נראה בעיני היתר גמור לקבל ולפרוע מן הכומרים פת של כל ימי הפסח. וצורנו עלינו יפסח: ואשר כתבת מורי אדם נתערב לחבירו אם לא יבא פלוני אתן לך זקוק ונתן לו אמונתו על זה והנה לא בא וזה פוטר עצמו מטעם אסמכת' והערב טוען אם לא יאמר לו פטור אתה מאמונתך אתן לו כמו שנשבעתי אם יש לכוף התובע לפוטרו מאמונתו הואיל וזה אינו חייב כלום עכ"ל. כך נראה בעיני שאם אמר לו כך אם לא יבוא פלוני אתן לך זקוק והילך אמונתי ותקע לו כפו שאפי' תימצי לומר שזה פטור מדין אסמכתא כדמוכח לכאורה מההיא דאכפול לך כי יש צדדין בדבר. אפ"ה נראה בעיני כי תקיעת כף שבועה היא וחמור' משבועה ורבי' יצחק בר שמואל כתב בשם רבי' תם שהיה מחמיר בה יותר משבועה והיה מורה שאין לה התרה והיה דורש מן הפסוק ובזה אלה להפר ברית והנה [נתן] ידו (בכל) [וכל עושה] אלה לא ימלט וגם רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל נשאל והשיב שאין להתיר אם לא שהיה (בן פל'). הרי לא בא ונתחייב ליתן לו ואפי' הוא עשיר למי שנשבע ליתן כדאמר בפ' שבועות (העדות) [שתים] אחד דברים של עצמו ואחד דברי' של אחרים אחד שיש בהם ממש ואחד שאין בהם ממש כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן וכו' ואמ' בגמ' מאי אתן אילימא צדקה לעני מושבע ועומד מהר סיני הוא שנאמר נתון תתן לו אלא מתנה לעשיר הא למדת דהנשבע ליתן מתנה לעשיר חיילא שבוע' עליה הואיל ותלה שבועתו באם לא יבוא וזה לא בא נתקיים התנאי ונתחייב לקיים השבועה מידי דהוה אנדר דתנן בפ' הנודר מן הירק קונם שאת נהנית לי עד הפסח אם את הולכת לבית אביך עד החג אם הלכה לפני הפסח אסורה בהנאה עד הפסח הכא נמי כשאמר שבועה שאתן לך מנה אם לא יבוא פלוני אם לא בא חייב ליתן לו ונראה דאין נשאלין על שבועה בזאת מדמייתי עלה קרבן ואפי' תימצי לומר דנשאלין הרי פסק ר"ת דאתקיעת כף אין נשאלין ותו דאפי' בלא תקיעת כף נ"ל דאע"ג דקיי"ל פ"ד נדרים דיש שאלה בשבועה הני מילי שבועה שאוכל ולא אוכל אבל שבועה שאתן לפלוני מנה נראה דאין נשאלין עליה ואפי' לא נשבע אם חוזר בו מחוסר אמנה הוא דקיי"ל כר' יוחנן דאמר דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה מיהו היינו דוקא במתנה מועטת דסמכה דעתיה דהאי מיהו ה"מ דברים בעלמא אבל בנותן לו אמונתו נראה דסמכי דעתיה אפי' במתנה מרובה דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. אך לבי מגמגם כי קאמר בפ' הזהב הכי נמי מסתברא דא"ר אבהו אמר ר' יוחנן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי רשאי בן לוי לעשות תרומת מעשר על מקום אחר אא"ב לא מצי הדר ביה וכו' אמאי לא מוקי בתקיעת כף שתקע לו כפו ליתן לו אותו כור מעשר או באמונתו אפי' בלא תקיעת כף או באמונת שמים ולא מצי הדר ביה. מיהו הא לאו הוכחה דלא מסתבר ליה לאוקומה בהכי הלכך נראה בעיני שחייב ליתן לו ועליך מורי הרב החיים והשלום כחשקי מכודנך תלמידך: יצחק בר משה נב"ה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף