אור זרוע/מליחה/תעב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:54, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png מליחה TriangleArrow-Left.png תעב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב נחמן אמר שמואל דגים ועופות שמלחן זה עם זה אסורין. ל"ד עופות. דכש"כ בשר אחר שהוא קשה מבשר עופות. ואסורין הדגים לבדן מפני שהדם יוצא מן הבשר ונבלע בדגים. ה"ד אי בכלי מנוקב אפי' עופות ודגים נמי שרי ואי בכלי שאינו מנוקב אפי' עופות ועופות נמי אסירי. לעולם בכלי מנוקב ודגים רפי קרמייהו עופות קמיטי בעידנא דפלטי עופות בלעי דגים מנייהו. פי' רבינו שלמה לעולם בכלי מנוקב. וה"ט דדגים אסורין. לפי שדגים רפי קרמייהו. שקרום שלהן רך. וקדמי ופלטי. ממהרין לפלוט ציר שלהן. ועופות קמיטי. צמותין כלו' אין ממהרין לפלוט וכבר נחו הדגים מלפלוט ועדיין עופות פלטי. הלכך בלעי דגים אבל בשר ובשר כמו שזה שוהה מלפלוט זה שוהה נמי מלפלוט ושניהם פולטין יחד וכ"ז שתחתון טרוד בפליטה אינו בולע עכ"ל. והקשה רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל א"כ היאך יש להתיר כשמולחין חתיכות הרבה ונותנין המלוחה ראשונה ראשונה לגיגית מנוקבת או ע"ג עצים שיהא חלל בין הכשר לשולי הגיגית. והלא הדם הנפלט מן החתיכות העליונות נופל בחתיכות תחתונות ונשאר הדם בגומות שבחתיכו' תחתונות ואין יכול להיות דמשרק שריק. ואפי' תאמר דלא אמרינן מליח ה"ה כרותח אלא בשעת פליטה אבל לאחר פליטה לא חשיב ברותח. מ"מ יש לאסור לפי שעדיין לא נגמרה פליט' העליונות שנמלחו באחרונה ופולטות דם רותח על חתיכות התחתונות ונבלע בהם כיון דלא מצי שריק והתחתונות גמרו פליטתן וכיון שאינן טרודות לפלוט בולעות. ועוד אפי' בלא שעת פליטה משמע מההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא דחשיב מליח ה"ה כרותח ואפי' אין גומות בתחתונות יש לאסור התחתונות. כיון שנמלחו תחלה ומתוך כך כלתה פליטתן בעוד שהעליונות נמלחו לבסוף פולטות עדיין והתחתונות אין טרודות לפלוט ובולעות. כיון שאין רבינו שלמה זצ"ל מתיר בשר ובשר טפי מדגים ועופות כ"א מטעם שבשר ובשר כלה פליטתן יחד ואין רוצה להתירו מטעם דדם משרק שריק משמע שסובר שאינו שריק ע"י מליחה כמו ע"י צלי. וגם לקמן בשמעתא פי' גבי רב ששת מלח לה גרמא גרמא כו' אלא ל"ש ומותר וטעמא שכ"ז שטרודין לפלוט אין בולעין וכשנח זה נח זה. ודבר תימה הוא כדפריש'. ואין לומר דלקמן גבי אלא לא שנא ה"נ אינו רוצה להתיר אלא בשמלה תחלה כל חתיכה וחתיכה בפ"ע ואח"כ נתנו זו ע"ג זו בכלי מנוקב ונתן המלוחה באחרונה למטה והראשונה למעלה. כי איך יוכל להבחין ע"י קדימת המליחה איזו חתיכה תגמור פליטה תחלה והלא פעמי' שהמלוחה לבסוף דקה היא וגמרה פליטתה קודם שתגמור אותה שנמלחה קודם לפי שהיא עבה יותר ממנה. ועוד דלישנא דאלא ל"ש משמע שמותר בלא שום שינוי. ע"כ נראה לרבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל כמו שקיבל מר"ת זצ"ל שהבשר ובשר אע"פ שהעליון פולט תחתון אינו נאסר משום דדם משרק שריק במליחה כמו בצלייה וכמו שבצלי מותר לכתחלה בשרא עלוי בשרא אפי' מאן דלית ליה בכיצד צולין כבכ"פ גבי מלייאתא מליח. משום דדם משרק שריק ה"ה נמי במליח בשרא ע"ג בשרא דשרי בכה"ג אע"פ שנח פליטת התחתון תחלה. ובדגים דוקא אסור משום דרפי קרמייהו כיון דרפו ורכיכי לא שריק דם מנייהו. אבל אם יש בו גומות ששם נאסף הדם. התם היה לנו לאסור מטעם דליכא למימר דם משרק שריק שהוא נאסף בגומא. ואומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל כי שאל לרשב"ם על זה והשיב דמותר וגם בשם רבינו שלמה זצ"ל אמרו לו שהיה נוהג היתר כי אמר כיון דדם האברים דרבנן אין להטריח בדבר יותר מדאי דכיון שנעשה הדבר כתיקון חכמים שנמלח בכלי מנוקב מותר. דא"א שלא ישאר ציר מועט בין חתיכה לחתיכה. וכמו שבציר מועט לכל הפחות מותר מדאמר אלא לא שנא ה"נ מרובה דמ"ש האי מדאי. והטעם אע"פ שהתחתונות בולעות מן העליונות חוזרות ופולטות מה שבולעות. וא"ת האיך יכול להיות שפולטות מה שבולעות מן העליונות כיון שכבר גמרו פליטת עצמן קודם לעליונות. וי"ל שיש להתיר כ"ז שפולטות ציר שהיא מושבת הרבה אחר פליטת דמו הם פולטות עם הציד כל דם שדם בולעות מן העליונות. ומה שנמצא בגומא זהו ציר ולא דם. אבל בדגים אין לומר כן לפי שפליטת דם העופות מושכת אחר פליטת ציר הדגים. והרב רבינו יוסף מאורליינו"ש זצ"ל היה אומר לפי שגמרה פליטת דגים קודם התחלת פליטת העופות אינן פולטות עוד מה שבלעו מן העופות כי נסתם דרך פליטתן קודם התחלת בליעתן מן (העליון אין) העופות לכן [אינן] פולטות עוד מה שבולעות מן העופות אבל בשר ובשר כיון שלא נגמרה פליטת התחתונות קודם התחלת בליעתן מן העליון אין דרך פליטתן נסתמת לעולם שכיון שקודם גמר פליטתן מלחו ונתנו עליו הואיל ופתוח לפלוט לא יסתם עד גמר פליטת החתיכה שעליו ואם אח"כ מלחו חתיכה שלישית ונתנו עליה קודם גמר פליטתה לא תגמור התחתונה שבכולם את פליטתה עד שתגמור גם השלישית וכל מה שיתנו עליה תבלע ותפלוט כ"ז שלא נחתה רגע אחת שכ"ז שפתוחה לפלוט ולא נחתה רגע אחת לפלוט או דם עצמה או דם הנבלע בה משאר חתיכות לא יסתם לעולם מלפלוט מה שבלע. וא"ת מ"מ נאסר מחמת דם הבלוע במלח שבין חתיכה לחתיכה שמתמסמס בציר הנשאר בגומא אחר פליטת כל הדם והציר ונבלע בחתיכה משום דהוה רותח ואינו חוזר ונפלט עוד לפי שכבר כלתה כל הפליטה של חתיכות לגמרי דבשלמא בכל חתיכה מלוחה דעלמא אין דם שהמלח עליה אוסרה לפי שכבר כלתה לפי שמועט הוא ובלוע במלח ואין יכול עוד לזוז כלל אבל כאן שנתמסמס המלח של חתיכות האלו בציר שבגומא ונעשה צלול ה"ל לאסור את החתיכה לפי שהציר שמעורב בו מבליעו עמו וכיון שחשוב כרותח ה"ל לאסור כדי קליפה וי"ל שהמלח שעל הבשר מעכב את הדם הזה מליכנס בבשר כמו שהוא מעכב הדם הבלוע בו כעצמו מליכנס בבשר. אמר רב נחמן אמר שמואל דגים ועופות שמלחן זה עם זה אסורין פרש"י אסורין הדגים לבדן. והקשה הרב רבינו שמואל בן הרב רבינו מאיר זצ"ל א"כ הל"ל דגים שמלחן עם העופות אסורין. ומתוך כך פי' שגם העופות אסורין לפי שהדגים נאסרו נעשו נבילה וחוזרין ואוסרין את העופות בצירן האסור שנאסר מחמת דם והוא אוסר את העופות. ואומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלא הוה מצי למימר הכי דא"כ הוה משמע שאפי' העוף תפל והרג מלוח עמו אסור כמו דג טהור שמלחו עם דג טמא דבסמוך דאיירי בטהור מליח וטמא תפל ובענין זה ודאי לא היו הדגים אסורין. ותו למה נאסור עופות למה לא נאמר דם משרק שריק שיש לנו לומר כן במליחה כמו בצלי' כדפריש' לעיל. אמר רב נחמן אמר שמואל דגים ועופות שמלחו זה עם זה אסורין ה"ד אי בכלי שאינו מנוקב אפי' עופות ועופות נמי אסירי פי' רבינו שלמה כדאמר לקמן אין מולחין את הבשר אלא ע"ג [כלי] מנוקב לפי שהדם היוצא נשאר בכלי וחוזר ונבלע בבשר. אומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלכאורה משמע כי מאחר שפירש רבינו שלמה שבשעה שפולט הבשר דמו אינו בולע דם אחר לפי שטרוד לפלוט א"כ לא יאסר בשר הנמלח בכלי שא"מ עד אחר שישהא בדם שבכלי כדי פליטת כל דמו שאז חוזר ובולע ושוב אין לו תקנה לפי שאינו פולט עוד וגם לפי מאי דפריש' לעיל שגם בשעת פליטה בולע דם אחר אבל אינו נאסר על ידו אפי' היכא דלא מצי שריק לפי שכבולעו כ"פ כ"ז שפליטתו מושבת. גם לפי' זה הי' נרא' להתי' אע"פ שמשתח' אח' מליחתו בכלי שא"מ כ"ז שפליטתו [מושבת] רק יסירוה משם ויניחוהו ע"ג כלי מנוקב כדי צלייה שאז יחזור ויפלוט מה שבלע. ומיהו אין מנהג להתיר בענין זה כיון שאינו נמלח בכלי מנוקב. וגם מעשה בא לפני ר"ת זצ"ל. ואסר תרנגולת שהיתה מלוחה בכשא"מ אע"פ שלא שהה בה כדי [צלייה] גם לא הי' בא עדיין רק מעט ציר. ועוד יש ליתן טעם לאסור דאיכא למימר כיון שמשתהה מעט בדם המכונס בכלי בולע כ"כ בליעה יתירה שלא תועיל לו שום פליטה או שמא גזירה אטו אותו ששהה הרבה בתוך הדם שבכלי. מיהו אותה תרנגולת שאסר ר"ת הי' יכול להתיר מה שהי' חוץ לציר רק יסירו כדי קליפה או כדי נטילה למעלה וגם הוא בעצמו הי' רגיל להתיר בקליפה או בנטילה בחתיכה שתחתי' הי' בציר. וכן הי' נוהג רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל להחמיר כהוראת ר"ת זצ"ל ואוסר אע"פ שלא הי' בכשא"מ כדי שיעור צלי' וגם אע"פ שלא הי' רק מעט ציר. אומ' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל שאם נפלה חתיכה עד שלא נמלחה בגיגי' שיש שם הרבה מים שרחצו בהם בשר שאינו מליח ושוב מלחו ע"ג אותה גיגית ב' ד' חתיכות ודלפה פליטת הציר לאותם מים דמותר גמור הוא דכיון שאותו ציר מעורב בהרבה מים לא הוי רותח ולא חשיב כציר באפי' נפשיה ליחשב ברותח וליחשב אינו נאכל מחמת מולחו אף על פי שקלטו המים הללו הרבה ציר. אומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דהא דקיי"ל דדם עצמו מפעפע בחתיכה עצמה דרך עוביה היינו מלמעלה למטה אבל למעלה אינו עולה לאסור החתיכות העליונות כשהציר שבשולי הכלי שאינו מנוקב רבה עד ממעל לעצים שהבשר מונח עליהם כי הדם אין דרכו [לעלות] למעלה אפי' בחתיכה התחתונה יותר מן הציר. אע"פ שדבר המפעפע כגון חלב עולה למעלה ואוסר ומפעפע בכל חתיכה שעל גביו ששניהם רותחין מ"מ דם אינו מפעפע וגם בחלב עצמו אין להוכיח שיהא מפעפע למעל' כמו למטה מההוא הגדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו. לפי שי"ל שהאוזן היה למטה מן החלב בשפוד לפי שנותנין הראש למטה כדי שיזוב הדם הטיב. והכי נמי תנן בכיצד צולין גבי פסח מביא שפוד של רמון ותוחבו מפיו עד נקובתו וגם היו רגילין להניח שפודין זקופין בתנור ולא כמו שאנו מניחין אותן שוכבין. ומסוגיא דכיצד צולין דעלא' גבר ותתאה גבר משמע שמפעפע ואוסר התחתון כל העליון בחם לתוך חם. וכן נוהגין העולם שלא לאסור החתיכה מחמת דם זה אפי' היה הבשר שמן שהיה סברא אז יותר לומר ששומן מפעפע. הדם שבתוכו אינו מפעפע כך כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל הנקרא שירליאון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף