אור זרוע/מיאון/תרעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קטנה שנתקדשה שלא בפני אביה אפי' מיאון א"צ ואם היתה יתומה בחיי אביה קידושין בקטנותה ונתגרשה ונתקדשה לדעתה צריכה מיאון בפרק האיש מקדש איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון אמר קרנא דברים בגו אם גט למה מיאון ואם מיאון למה גט א"ל הא מר [עוקבא] ובי דיניה בכפרי אפכוה ושדרוה לקמיה דרב אמר להו האלקים צריכה גט וצריכה מיאון וחס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דלימא הכי טעמא מאי [אמר] רב אחא בריה דרב אילא צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושיה וצריכה מיאון שמא לא נתרצה האב בקידושיה ויאמרו אין קידושין תופסין באחותה עולא אמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפי' מיאון אינה צריכה ואמרי' לקמן הנהו בי תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי בבבל שקל חד מינייהו כסא דחמרא ויהב ליה לחבריה א"ל מיקדשא ברתך לברי אמר רבינא אפי' למ"ד חיישינן שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן אמרו ליה רבנן (לרבא) [לרבינא] ודילמא שליח שווייה אמר ליה לא חציף אינש לשווייה לאבוה שליח ודילמא ארצויי ארצי קמיה ושתיק א"ל רבה בר שימי בפירוש לא סבר לה מר להא דרב ושמואל. פי' רבינו שמשון בר' אברהם זצ"ל שכך הלכה כרבינא ורבה בר שימי דבתראי נינהו ואפי' מיאון אינה צריכה דלא הצריכו רב ושמואל מיאון אלא משום דהצריכו גט דמחמת גט חיישינן שלא יאמרו אין קידושין תופסין באחותה. ופ"ק דמכילתין בשמעתא דייעוד אירוסין עושה או נישואין עושה אמר אין מוכרה לקרוביו משום ר"א אמרו מוכרה לקרוביו ושוין שמוכרה אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט האי אלמנה ה"ד אילימא דקדיש נפשה אלמנה קרית לה בתמיה ש"מ דלא בעיא אפי' מיאון ומדקאמ' סוגיא דתלמודא כותיה ש"מ דהלכתא כותיה אע"פ שמצינו רפ"ב דכתובות דפריך נמי הלך אחר רוב נשים אע"ג דקי"ל כשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב התם מתרץ אליבא דרב שלא תקשי המשנה וכ"כ בה"ג בסוף הלכות קידושין וקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה לא צריכה לא גט ולא מיאון עכ"ל וזה לשון רבינו יצחק אלפס זצ"ל ומדאשכחי' לרבינא דהוא בתראה ולא סבר להא דרב ושמואל שמעי' דלית הלכתאכרב ושמואל וכולהו רבוותא קמאי הבין פסקו כגון רב אחא (מסברא) [משכחא] ובעל הלכות פסוקות ובה"ג ורבינו האי בתשובותיו הני כולהי פסקי כרבינא ודחו להא דרב ושמואל בין בקטנה בין בנערה היכא דקדישה קטנה או נערה נפשה בלא דעת אבוה דלא הוו קידושיה קידושין בין נתרצה האב בין לא נתרצה האב. ואיכא מאן דחש לה להא דרב ושמואל משום דאשכחן לאביי ורבא דשקלי וטרי אליבא דרב ושמואל [דאמרי אמרה איהו לקריבאי] אמר איהו לקרובי כפתיה ואמר תיהוי לקרובך אדאכלו ושתו אתא קריביה באיגרא וקידשה אמר אביי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב [רבא אמר חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה מאי בינייהו איכא בינייהו] דלא טרח ואנן מסתבר' לן דלא שייכי הא דאביי ורבא אליבא דרב ושמואל אלא ה"ק אע"ג דלא אמר תיהוי לקרובי לא חיישינן שמא לדעת אביה נתקדשה וקא משדר קידושי' בחשאי לאביי כדאית ליה ולרבא כדאית ליה אלא אפי' תימא בדרב ושמואל שייכא הא רבינא דהוא בתרא לא ס"ל הא דרב ושמואל וקיי"ל הלכתא כבתראי עד כאן לשונו. וזה לשון רב אהאי גאון זצ"ל בפרשת ואלה המשפטים ברם צריך היכא דקדשה נפשה בלא דעת אביה מי (האשה) [חיישינן] שמא נתרצה האב בקידושיה או לא קטנה לא תיבעי לך דודאי לא נתרצה כי תיבעי לך היכא דשדיך מאי כיון דשדיך מעיקרא הא אתנחא ליה א"ד כיון דקדיש בלא דעתיה לא ת"ש [הנהו] בי תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי בבבל כו' עד אמר להו רבה בר שימי [לרבינא] בפי' אמר מר דלא סבר להא דרב ושמואל דאמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה כי שדיך צריכה גט ומיאון אמרי' כיון דשדיך הו"ל כמאן דארצי קמיה ושתיק וכיון דשתיק מינח ניחא ליה והלכתא כרבינא עכ"ל. ונראה שהוא גורס במילתייהו דרב ושמואל נערה אבל בספרינו כתב קטנה וגם משמע שסובר רב אחאי דאפי' בר שדיך לא חייש רבינא לרב ושמואל דאם כן הו"ל למיחש דילמא ארצויי ארצי קמיה ושתיק וקשה על דבריו דא"כ אמאי מתמ' תלמודא ואפי' שידכו בתמיה על מילתיה דעולא אפי' מיאון א"צ ומשני דמתני הא לא מתני הא ומאי קושיא אי אמר עולא אפי' בשידכו הא רבינא נמי הכי סבירא ליה וקיי"ל כותיה. ומיהו לפי הספרים דגרסי באיכא דאמרי [דאמר] עולא ואע"ג דשדיך ואפ"ה א"צ גט מיאון אין להקשות על השאלתות ממאי דמקשינן ואע"ג דשדכו בתמיה דע"כ כי מקשי הוה מצי לשנויי אין הכי נמי אע"ג דשדכו. והיכא שקידשה אביה וקבל בה קידושיה ונתגרשה ונשאת לאחר בקטנותה ה"ז יוצאה במיאון דמתיב רב כהנא וכולן מתו או מיאנו וכו' תיובתא דעולא הוא מותיב לה והוא מפרק לה כגון שנעשה בה מעשה (מעשה) יתומה בחיי האב ותנן נמי פ' ב"ש קטנה שהשיאתה אביה ונתגרשה והיא כיתומה בחיי האב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |