אור זרוע/יבום וקידושין/תרנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[א]
סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין את אשתו.
[ב]
ואלו הן סימנין של סריס חמה כל שאין לו זקן ושערו רך ובשרו חלק כבשר אשה ואין מי רגליו מעלין רתיחה והמטיל מים ואינו עושה קילוח ארוך למרחוק וכל שאין מי רגליו מסריחין כששוהין בכלי וכל ששכבת זרעו אינו קשור אלא צלול כמים וכל שאין בשרו מעלה הבל חמימות כמין עשן וכל שקולו לקוי ואינו ניכר בין אשה לאיש.
[ג]
כל היכא שהביא שתי שערות בתוך עשרים לא הוי סריס עד שיהא בו כל אלו הסימנים והיכא שנולדו מקצת אלו סימנים ואפי' אחד מהן אין עושין בו מעשה להחזיקו בגדול וסריס עד שיהא בן עשרים ולא הביא ומי"ב שנה עד עשרי' מצפים לו אם יביא הרי קטן היה עד עכשיו ואם לאו גדול הוא וסריס הוא ואפי' הביא לאחר מיכן ה"ה כסריס לכל דבריו.
[ד]
והיכא שלא נולדו בו סימני סריס נידון כקטן עד ששה ושלשים שנה דהיינו רוב שניו.
[ה]
והני סימני זימנין דנתרי מחמת כחישותא זימנין דנתרי מחמת בריאותא הלכך אי כחוש הוא אברינן ליה אי בריא הוא אכחשינן ליה.
[ו]
מי שנפצעה לו אפי' ביצה אחת ה"ז אינו מוליד ומי שאין לו אלא ביצה אחת והשנייה ניטל' בידי אדם ה"ז מוליד וצריכים להזהר כשחותכים ביצת אדם שלא יחתכו של ימין:
[א]
תנן בפ' הערל א"ר יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש א"ר עקיבה אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצי' לאשתו שהיתה לו שעת הכושר [כו'] ור"א אומ' לא כי אלא [כו'] סריס אדם [לא] חולץ ולא חולצין לאשתו שאין לו רפוא' העיד ר' יוסי בן בתירה על בן מגוסת שהיה בירושלי' סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע וקיי"ל כל עדות הלכה היא הלכך הלכ' כר"ע דאמר סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו ומיבמין את אשתו ותנן נמי הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן איילונית לא חולצת ולא מתייבמת קתני סריס דומיא דאיילונית מה איילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים וסתמ' כר"ע דאמר בידי אדם אין בידי שמים לא וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל שמעינן מינה דהלכתא כר"ע והו"ל מחלוקת ואח"כ סתם והלכתא כסתם.
[ב]
ת"ר איזהו סריס כל שהוא בן כ' ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מיכן ה"ה כסריס לכל דבריו ואלו הן סימנין כל שאין לו זקן ושערו לקוי פי' רך. ובשרו מחליק חלק כבשר אשה רשב"ג אומר משום ר' יהודה בן יאיר [כל] שאין מימי רגליו מעלין רתיחות וי"א כל המטיל מים ואינו עושה כיפה פי' קלוח ארוך למרחוק. וי"א כל ששכבת זרעו דיהה פי' שאינו קשור אלא צלול כמים. ורבינו יהודה בר נתן זצ"ל פי' לשון אחר דיהה אין מראיתו כשאר ש"ז ופר"ח כתב דיהה כלובן ביצה המוזרת וי"א כל שאין מימי רגליו מחמיצין פי' מסריחין כששוהין בכלי. אחרים אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הכל פירוש חמימות כמו עשן. רשב"א אומר כל שקולו לקוי ואינו ניכר בין איש לאשה. פי' איזהו סריס חמה דלא חולץ ולא מיבם כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מיכן ה"ה כסריס דלא אמרינן כיון דהשתא אייתי קטן היה עד עכשיו. ואלו הן סימני'. דבלא סימנין לא אחשבינן ליה כסריס כדאמרן והוא הסריס סריסות בעינן דליהוו עליה משנולד כדי שיתברר לנו שהיה לקוי ממעי אמו הלכך דיכ' שנולדו בו סימני סריס ולא הביא שתי שערות עד שהיה בן עשרים אפי' הביא לאחר מיכן ה"ה כסריס לכל דבריו.
[ג]
ואיתמר סימני סריס רב הונא אמר עד שיהו כולם פי' לא חשבי' ליה סריס היכא דלא הביא שתי שערות בתוך עשרים עד שיהיו בו כל אלו הסימנין דפריש' ור' יוחנן אמר אפי' באחד מהן פי' אפי' באחד מסימנין הללו חשכי' ליה סריס היכא דלא הביא שתי שערות בתוך עשרים ופסק בפר"ח דהלכ' כר"י וכ"פ רבינו יצחק אלפס. והיינו דקאמר ר' אבהו סריס אין עושין בו מעשה עד שיהא בן עשרים ופירש"י זכר שהיו בו סימני סריס אין עושין בו מעשה להחזיקו כגדול וסריס עד שיהא בן כ' ולא הביא ומי"ב ועד כ' מצפין להם אם יביאו ה"ה קטנים עד עכשיו ואם לא יביא גדול הוא וסריס הוא אפי' הביא שתי שערות לאחר כ' הרי הוא כסריס לכ"ד כיון שלא הביא בתוך כ' הואיל ונולדו בו מקצת סימני סריס אבל אם הביא שתי שערות בתוך עשרים קיי"ל דלא הוי סריס עד שיהא בכולן כדא' היכא שהביא שתי שערות בזקן כ"ע לא פליגי דעד שיהו בכולן פי' היכא דיש לו קצת זקן כ"ע ל"פ דאין נעשה סריס עד שיהו בו כל סימני סריס והיכא דיש לו מקומות מקומות שיער בזקנו לא הוי סריס עד שיהו בו כל סימני סריס כדאמר להו רבה בר אבוה לרבנן עיינו ביה בר"נ אי בשרו מעלה הבל איתיב ליה ברתי כמאן כרב הונא לא ר"נ סיכי דיקנא הוה ליה. פירש"י איתיב ליה ברתי אלמא כיון דליתנהו כולהי סימני סריס דבציר ליה האי [לא] מחזקינן ליה בסריס. סיבי דדיקנא יתירות זקן כלומר מקומות מקומות היו לו בזקנו שיער. כלומר דבהא כ"ע מודו כיון דאית ליה זקן דאינו נעשה סריס עד שיהו בו כל הסימנין ופר"ח דקיי"ל כרבה. ירושלמי ר' חייא בשם ר' יוחנן זו דברי ר"ע ור"א ור' יהושע אבל חכמים אומרים אחד סריס אדם ואחד סריס חמה לא מייבם ולא חולץ וכן האחין לא חולצין ולא מייבמין את אשתו מיהו אנן קיי"ל כר"ע כדפרי'.
[ד]
והיכא שלא נולדו בו סימני סריס ולא הביא שתי שערות מחזקי' ליה בחזקת קטן עד ל"ו שנים כדא' ס"פ האשה רבה וכי לא נולדו בו סימני סריס עד כמה פי' עד כמה תלינן ליה בקטן דחיישי' דילמא אתו תני ר' חייא עד רוב שנותיו פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל עד רוב שבעים שנה ופר"ח עד ל"ו שנה והם רוב שנותיו.
[ה]
והני שערות פעמים שהם נושרים מחמת שמנינותו של אדם ופעמים שהם נושרים מחמ' כחישותו הלכך אם היה שמן מכחישים אותו ובודקים אותו אם היה כחוש משמנים אותו ובודקים אותו כדאמרי' ס"פ האשה רבה וכי אתו לקמי' דר' חייא אמר להם אי כחוש זיל אבריוה אי בריא זיל אכחושוה דהני סימנין זימנין דנתרי מחמת כחישותא זימנין דנתרי מחמת בריותא.
[ו]
תנן בפרק הערל איזהו פצוע דכה כל שנפצעו בצים שלו ואפי' אחת מהן. וקשה דאמר בגמרא אר"י בר' יוחנן בן ברוקה שמעתי בכרם ביבנה מפי חכמים כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר ופריך סריס חמה ס"ד פי' והלא סריס חמה בידי שמים הוא מחמת חולי אלא אימא כסריס חמה וכשר וליכא למימר דמתני' בידי אדם ולכך אינו מוליד והאי דר' ישמעאל בידי שמים ולכך מוליד דע"כ דר' ישמעאל בידי אדם איידי כדפרכינן סריס חמה ס"ד פי' והלא סריס חמה בידי שמים והאי דר' ישמעאל בידי אדם ועוד הא קא חזינן כמה בנ"א שכורתין ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר לומר צא וחזור על בניהם מאין דם ואומר ר"ת זצ"ל שיש חילוק בין נטילה לפציעה דיותר מוליד כשניטלה כולה כדאמרי' נמי גבי לקתה בכוליא טריפה ניטלה כשירה וכן גבי טחול דניקב בסומכיה טריפה ואם ניטל כשר. ומסתמא הלכה כר' ישמעאל בנו של ריב"ב כיון דהיא מתנית' דכרמ' כדאמרי' בהחולץ ממתני' דכרמא הדר ביה. והביא ה"ר אלחנן זצ"ל בן רבינו יצחק מירושלמי דמסיק א"ר יסא שמעתי הלכה כר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה ולית אנא ידע ממאן שמעית א"ר אמי לא היה ר' יוסי שמע לה מן בר נש זעיר שמואל אמר אם יבוא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו [ר' חונאה אמר דו] סבר כר' ישמעאל בנו של ריב"ב א"ר יודן בר חנן ובלבד שלימין פי' ה"ר אלחנן שלימין שלא נפצעו מתחילה כלל כשניטל' האחת אבל אם נפצעה מתחילה ואח"כ ניטלה אינו כשר כדפרי' אבל רבינו יצחק אביו אומר כי יותר נראה לפרש שהם שתי תיבות ובלבד של ימין משמע שר"ל דשל ימין אל יחתוך וע"כ היה טוב להזהיר הרופאים שלא יחתוך של ימין אלא של שמאל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |