אור זרוע/יבום וקידושין/תרכח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:58, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png יבום וקידושין TriangleArrow-Left.png תרכח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל הנשים אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן הארוסין בין מן הנשואין שהיתה רגילה לילך לבית אביה ועת סמוך למיתת בעלה עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא או שהיה לה כעס לילך מבית בעלה ולא שימשה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין והמפלת לאחר מיתת בעלה או שהיתה עקרה שנעקר רחמה וניטל האם שלה וקטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד מחמת סם ושנשאת בת עשרים ומת בעלה לאחר ארבעים וששהתה אחר בעלה ראשון עשר שנים ולא הי' בדעת' להנשא כולן צריכות להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:

תנן בהחולץ וכן שאר כל הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו לה ג' חדשים אחת בתולות ואחת בעולות ואחת אלמנות ואחת נשואות ואחת ארוסות רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה שלבו גס בה ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול. ואמר בגמ' הי נינהו בתולות הי נינהו ארוסות הי נינהו בעולות הי נינהו נשואות אר"י ה"ק אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין. ר"א לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' אסי א"ל מאי אמור בי מדרשא א"ל הכי א"ר יוחנן הלכה כר' (יהודה) [יוסי] מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהית' רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס לילך מבית בעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין והמפלת לאחר מיתת בעלה או שהיתה עקרה וזקנה וקטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד צריכו' להמתין ג' חדשים דר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולהנשא מיד א"ר חייא בר אבא חזר בו ר' יוחנן. פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כר"מ חדא דהא ר' יוחנן דאמר הלכה כר"י הדר ביה ועוד דקיי"ל בר"מ בגזירותיו דגרסי' פרק אע"פ א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו. וכן פר"ח דהלכה כר"מ כדפסקי' פ' אע"פ ואע"ג דאמר פ' מי שהוציאוהו דילמא לאפוקי מדר"נ אמר שמואל דחייא היא ולא חיישי' לה ותנא דמתני' היינו ר"מ. הלכך כולהו ל"ש נתארמלו מן האירוסין ל"ש מן הנשואין ל"ש שנתארסו ל"ש שנישאו כולן צריכות להמתין ג' חדשים כדפסקי' לקמן והלכת' צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת וחוץ מיום שנתארסה בו. שאינה ראויה לילד פירש"י מחמת סם כדביתהו דר' חייא דשתיא סמא דעקרתא. ורבינו יצחק אלפס פי' ששרתה עשר שנים אחר בעלה ולא היה בדעתה להנשא כההי' ס"פ ד' אחין דאר"נ אמר שמואל כל ששהתה אחר בעל' עשר שנים ונישאת שוב אינה מתעברת כי אתא רבין אר"י ל"ש אלא שאין דעתה [להנשא אבל דעתה] להנשא מתעברת א"נ כגון שנישאת לאחר ארבעים וכן פר"ח פ' אע"פ כההיא דפ' יש נוחלין דאר"ח ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים בת עשרי' יולדת עד ארבעים בת ארבעים שוב אינה יולדת. ואם קידש תוך שלשה אלמנת חבירו או גרושת חבירו אפליגו בה אמוראי ר"פ החולץ דאיתמר קידשה תוך שלשה וברח פי' שקידש תוך שלשה שום אלמנה או גרושה פליגו בה רב אחא ורפרם חד אמר משמתינן ליה וחד אמר ערוקיה מסתייה ולא בעי למיכפייה למיכתב גיטא דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו. ופסק רבינו יצחק אלפס דכן הלכה דערוקי' מסתייה אבל פר"ח כתב עבד רפרם [עובדא ואמר] ערוקיה מסתייה ולא שמעי' מינח דהילכתא הכי דאיכ' למימר רפרם הוא דאמר ערוקיה מסתייה ורב אחא פליג עליה עכ"ל. ומסתבר דהכי הלכתא דמעשה רב מיהו הדעת נוטה דדוקא בברח מעצמו דגלי דעתיה שבשקיד' לא היה בדעתו לכנוס עד זמנו אבל אם קידש תוך ג' ולא ברח אינו מועיל אם אנו נכריח אותו וצריך למכפייה ליתן גט דהואיל ולא ברח ה"ז דעתו לכנוס וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף