אור זרוע/יבום וקידושין/תריח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נראה בעיני דכל היכא שגירש מחמת שהיתה אסורה לו כגון הני דפרישית דתצא מזה ומזה וכגון אלמנ' לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכל כיוצא בהן חייבי לאוין שהקדושין תופסין בהם שאפי' גירש מן האירוסין אפ"ה ה"ז לא ידור עמה לא באותו חצר ולא באותו מבוי דאמרי' בירו' דגיטין פ' הזורק המגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותו חצר ולא באותו מבוי אם היה חצר של אשה איש [מפנה ושל איש אשה] מפנה של שניהם מי מפנה. אשה מפנה מפני האיש. ואם יכולים הם זה פותח לכאן וזה פותח לכאן בד"א בזמן שנישאו הא לא נישאו לא. ובכהנות אפי' לא נשאר וארוס' שביהודה כנשואה היא החולץ ליבמתו אע"פ שעשה בה מאמר ה"ז לא יפנה שאין מאמר קונה קנין גמור עד כאן לשון הירושלמי. פי' במה דברים אמורים שלא ידור עמה לא באותו חצר ולא באותו מבוי בזמן שנישאו ונתגרשו מן הנשואין אבל לא נישאו ונתגרשו מן האירוסין לא. אין צריך כלל לפנות ודר עמה בחצר אחר שהרי אין לבם גס זה בזה. ובכהנות שהגרושה אסורה לו לכהן וקיימא לו עליה בלאו אפי' לא נשאו ואין לבם גס זה בזה אחמור רבנן שלא ידור עמה לא בחצר ולא במבוי דהא מ"מ הואיל שהיו ארוסים זה לזה אע"ג שאין לבם גס אהדדי כולי האי חיישי' שלא יתקרבו זה לזה ויעברו בלאו. והיינו דתניא ס"פ האשה שנתארמל' המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי [אע"פ] שפנויה היא והיא גרושת כהן לא תדור עמו במבוי דמדשני בלישניה דקתני רישא לא תנשא וסיפא קתני לא תדור ש"מ דבגרושתו פנוייה עסקינן וקתני לא תדור באותו מבוי וארוסה שביהודה שהיה דרכם ליחד אותם כדא' פ"ק דכתובו'האוכל אצל חמיו ביהודה אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתיחד עמה ולבם גס זה בזה כנשואה היא ואם גירש' לא ידור עמה לא באותה חצר ולא באותו מבוי אפי' היא גרושת ישראל הא למדת דכהן שגירש אפי' מן האירוסין לא ידור עמה לא באותה חצר ולא באותה מבוי הואיל שאסורה לו וקיימא עליה בלאו אחמור רבנן א"כ כל היכא שגירש מחמת שאסור' לו אפי' מן האירוסין לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מבוי. ולא מסתבר לי כלל לומר דהא דאמרי' גבי כהן לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מבוי משום דמעלה עשו בכהני'. דאין שייך לומר כאן מעלה אלא בעבור חשש אחמור רבנן כמו שאסרו לגרושת כהן להפרע ממנו ע"י עצמה משום חשש איסור אבל לישראל שהרי גרושתו מותרת לו לא אסרו לה להפרע ע"י עצמה כדפירש"י כל הסוגיא בכהן. מיהו היכא שנישאו לאחרים אפי' אשת כהן וכל הני שנתגרשו מותרין לדור עם המגרש שלהם אפי' באותו מבוי ובלבד בבית רביעי אבל לא בשלישי [כ"ש] בשני שאצל בית שהמגרש דר בו כדתניא המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו ואמרי' ספ"ק דע"ז תנא אין שכונה פחותה מג' בנ"א ואמר פ"ק דגיטין רב ששת מצריך משכונה לשכונה ופרש"י התם סתם שכונה שלשה בתים שאין נ"ל בזה לחלק כין כהן לישראל שהרי כיון שנישאת קיימ' עליה דמגרש בלאו אפ"ה שרי לה להנשא באותו מבוי חוץ לשכונה דהיינו בבית רביעי כדפרי' אבל בבית שלישי שאצל המגרש אם היה חצר שלו היא נדחה [מפניו ואם היה חצירה הוא נדחה] מפניה אבל אם היה של שניהם או שהיו שוכרים אותו היא נדחית מפניו ואם אפשר להם לעשות מחיצה באמצע הבית וזה יפתח פתח למבוי זה והיא למבוי זה מותר כדאיתא בירושלמי כדפרישי' לעיל. והיכא שלוה הימנה בעוד שהיא תחתיו מנכסי מלוג שלה ולא פרע לה עד שגירשה אם היתה גרושה מן הנשואין לא תפרע ע"י עצמה כדי שלא יתקרבו בדברים. ואי אתו לקמן לדינא ע"י עצמן לרב ששת לא מיזדקקינן להו לרב פפא משמתינן להו לרב הונא בריה דרב יהושע מנגדינן להו אבל אם היתה גרושה מן האירוסין ה"ז נפרעת ע"י עצמה ואי חזינן דגייסי אהדדי אפי' מן האירוסין לא תפרע ע"י עצמה כי ההוא דארוס וארוסה דאוקי רבא שליחא בינייהו דחזא דגייסי בהדי הדדי והכי משמע בגרושת כהן כמו שפירש"י ס"פ האשה שנתארמלה כל הסוגיא באשת כהן ואם היתה גרושת ישראל אפי' גרושה מן הנשואין תפרע ע"י עצמה לפירש"י דאקראי בעלמא היא וליכא איסור לאו לא חיישינן דלא דמי לדרים בחצר א' או באותו מבוי שתדיר מצויים ויש לחוש שלא יתקרבו וה"מ בגרושת ישראל שלא נישאת דלא קיימא עליה בלאו שרינן להפרע ע"י עצמה אבל אם נשאת לאחר (אפי' שנאסר' עליו משום א"א אפי' בגרושת כהן מפני שבעל' זה משמרה וליכא למיח' ליחוד דגריר' בתר בעלה של עכשיו) [שנאסר עליו משום אשת איש אף ע"פ שבעלה זה משמרה וליכא למיחש לייחוד היכא שבעלה עמה הכא שאני] דהא אמרי' סוף פרק עשרה יוחסין רב ביבי איקלע לבי רב יוסף בתר דכריכו ריפת' אמר שקילו דרגא מתותי ביבי והא"ר בעלה בעיר אין חוששין לה משום יחוד שאני רב ביבי דשושבינתיה הואי וגיסא ביה אלמא חיישי' ליחוד היכא דגיסא ביה ואע"ג דבעלה בעיר הלכך גרושת ישראל כשנישאת לאחר הואיל ונאסרה עליו לא תפרע ע"י עצמה היכא שנתגרשה מן הנשואין או אפי' מן האירוסין אי חזינן דגייסי אהדדי. הלכך ההיא דבראשית רבה פ' ויזכור אלקים את נח דמסיק כשהן מחלקין צדקה לעניים ראו אדם א' נותן מעות לגרושתו אתון לגביה ואמרון ליה ר' מה אתון יתבין הכא ועבירה הכא אמר להם מה ראיתם א"ל ראינו איש פלוני נותן מעות לגרושתו שלח בתריהון ואייתי יתהון לגו צבורא א"ל מה היא לך זו אמר ליה גרושתי היא מפני מה נתת לה מעות א"ל רבי כי ראיתי אותה בצרה ונתמלאתי עליה רחמים ואף אתה דרשת כן באותה שעה הגביה ר' תנחומ' ידיו למעלה אמר רבש"ע ומה אם זאת שאין לה עליה מזונות ראה אותה ונתמלא עליה רחמי' אתה שכתוב בך חנון ורחום ה' ואנו בניך בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב עאכ"ו שתתמלא עלינו רחמים מיד ירד הגשם ונתרווח העולם. ההיא גרושת ישראל שלא נשאת הואי. ובתשובות כת' הכי אמר מר רב חנילאי גאון זצ"ל לענין שאילתא דהאי בר ישראל שגירש את אשתו והיו לו ממנה בנים קטנים והיו אצלה והיה מעלה להם ולה מזונות ובלאות אם ע"י שליש היה נותן להם כסות ומזון ולא נתיחדה עמו ודאי אינה צריכה גט הימנו דלשם שמים היה נותן לה הואיל ואינו חייב לתת לה ונתן לה ואם ע"י עצמו נתן לה וראוה מדבר' ומתיחד' עמו ודאי צריכה הימנו גט שני ואם נשאת הולד ממזר וצריכה גט מאחרון עכ"ל התשובות. וראיה לדברי הגאון שאין למחות ביד מי שמעלה מזונות לגרושתו ע"י אחר דאמר בירושלמי פ' אלמנה ניזונית ר' יעקב [בר אחא] בשם ר"י ר' הילא בשם ר"א כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך אדם חס על כבוד גרושתו דא"ר יעקב בר אחא בשם ר"א בן עזריה ומבשרך אל תתעלם זו גרושתו בהדא איתתיה דריה"ג הוות מעיקא ליה סגין סליק ראב"ע לגביה א"ל שבקה דלית היא אייקרך א"ל לית לי דאתן לה פורנא [א"ל אנא יהיב לך פורנא יהיב ליה פרנה] ושבקה אזלת ונסיבת לסרדייט' דקרתא מן דנסבה איתעביד סגי נהור והות מחזרא על כל קרתא ומדברה ליה חד זמן חזרתיה על כל קרתיה ולא איתייהב ליה כלום אמר לה לית הכא שכונת חורן אמרה ליה אית הכא שכונה דמשבקי ולית בחילי עייל לה לתמן שרי חביט לה עבר ריה"ג ושמע קלון מתבזי בשוקא נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוו בחיין על שם ומבשרך אל תתעלם זו גרושתו אלמא דשפיר דמי להספיק מזון וכסות לגרושתו ואית לן למימר דדוקא ע"י אחר היה מעלה להן מזונות כך נ"ב אני המחבר יצחק בר' משה נב"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |