אור זרוע/גיטין/תשיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:23, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png תשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נכתב ביום ונחתם [ביום בלילה ונחתם] בלילה בלילה ונחתם ביום כשר. דהיינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם. ביום ונחתם בלילה פסול. דמוקדם הוא דמשמע מההיא יומא איגרש ולא איגרשא עד למחר. ור"ש מכשיר שהיה רש"א כל הגיטין. של מכר של מתנה והלואה. שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין. דאתו למיטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין. חוץ מגיטי נשים. דלאו לגובייני עבידי. איתמר מפני מה תקנו זמן בגיטין. כיון דלאו שטרא דגוביינא היא. ר"י אמר משום בת אחותו. שהיא אשתו שמא תזנה ויחפה עליה כדאי' בירושלמי בפ' השולח רב הונא אמר מפני מה תיקנו זמן בגיטין מפני מעשה שאירע מעשה אירע באחד שהיה נשוי את בת אחותו וזינתה עד שהיא אשת איש והלך והקדים זמנו של גט אמר מוטב שתדון כפנויה ואל תדון כאשת איש פי' לא שכתב זמן בגט והקדימו אלא הגט כתב סתם בלא הזמן ואמר בעל פה שקודם שזינתה כבר גירשה קודם לכן. רבי שמעון ב"ל אמר משום פירות. שמזמן כתיבת הגט ואילך אם ימכור הבעל הפירות נכסי מלוג היא תגבה מיד הלקוחות שאם לא היה בו זמן היה מוכר והולך וכשתתבענו לדין היתה ידה על התחתונה שיאמר לה קודם הגירושין מכרתי. ורשב"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר לך זנות לא שכיחא ור"י מ"ט לא אמר כרשב"ל קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה. הלכך זמן כתיבת הגט לא מהני מידי דכי אתיא למיטרף בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה. ורשב"ל סבר אין לבעל פירות משעת כתיבה ופרכי' והא איפכא שמעינן להו דאיתמר מאימתי מוציאין לפירות ר' יוחנן אמר משעת נתינ' רשב"ל אמר משעת כתיבה. פר"ח זצ"ל וקיי"ל כר' יוחנן ויש מי שאומר משעת כתיבה כמו מנין ג' חדשים. ורבינו יצחק אלפס כתב איכא מ"ד הלכה כר"י ואיכא מ"ד הלכתא כרשב"ל דאמר משעת כתיבה כדקיי"ל לענין ג' חדשים והא לאו מילתא היא דהתם [לענין] מאימתי מונין לגט ביחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה אכל הכא לענין פרי בפרקונה תליא מילתא כדאמר תקנו פרקונה תחת פירות וקיי"ל דלא פקע פרקונה מיני' עד דמטי גט לידה הלכך כל כמה דמיחייב בפרקונ' אית לה פירי וש"מ דהלכת' כר"י דאמר יש (להן) לבעל פירות עד שעת נתינה עכ"ל. מאימתי מונין לגט. שלשה חדשים שהאשה צריכה להמתין. רב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה מתקיף לה רב נתן בר הושעיא לשמואל יאמרו שתי נשים בחצר של אדם אחד שפירש לים ומסר שני גיטין לשתי נשיו בו ביום אלא שזה קדם לזה בכתיבתו חודש ולשמואל זאת תנשא לסוף שני חדשים וזו לסוף ג' חדשים ויתמהו בנ"א ויאמרו זו אסורה וזו מותרת. א"ל אביי זו זמן גיטה מוכיח עליה [וזו זמן גיטה מוכיח עליה] תניא כותיה דרב השולח גט ונשתהה שליח בדרך ג' חדשים משהגיע גט לידה צריכה להמתין ג' חדשים ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה. לקמן תנינא דאין אדם מגרש [בגט] ישן ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה. תניא כותיה דשמואל המשליש גט לאשתו וא"ל אל תתנהו לה אלא לאחר ג' חדשים משנתנו לה מותרת לינשא מיד ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי משעת נתינה והלכתא משעת נתינה: אמר שמואל כתובה במעשה ב"ד דמיא מה מעשה ב"ד נכתבין ביום ונחתמין בלילה אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה פירש"י כמעשה ב"ד דמיא דתנאי ב"ד הוא. מה מעשה ב"ד. חיוביה משום (ספק) [פסק] דין הוא ואע"ג דלא איחתים הלכך אין שם הקדמה ונכתבים ביום ונחתמים בלילה. אף כתובה. משעת כתיבה דנכנסה לחופה דקירוב חתנות הוא חייל שיעבודיה ואע"ג דלא איחתום עכ"ל. כתובתיה דחייא בר רב איכתיב ביממא ואיחתים בליליא הוה רב התם לא אמר להו ולא מידי לימא כשמואל ס"ל עסוקין באותו ענין הוה. מכתיבה עד חתימה ואפי' בשאר שטרות כשר. תניא אר"א בר' צדוק לא שנו. דשטרות הנכתבין ביום ונחתמין בלילה פסולין אלא שאין עסוקין באותו ענין [אבל עסוקין באותו ענין] כשרין. וכתב מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל בפירושו מכתובה דאנן כשמואל קיי"ל דהלכתא כותיה בדיני דאע"ג דאין עסוקין באותו ענין ועל דא סמכי בני מלכותינו ארץ (ששוניא) [שפנייא] ובפרגא שכותבין כתובה ערב שבת וחותמין במוצאי שבת כדפי' רבי' שלמה זצ"ל אף כתובה משעת כתיבה דנכנסה לחופה דקירוב חתנות היא חייל שיעבודיה ואע"ג דלא איחתום ומהני נמי לענין תוספות דגמר והקנה משעה שנכנס לחופה דקירוב חתנות הוא וכדאמר בפרק הנושא נבי כמה אתה נותן לבנך בך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך אגב דמיתחתני גבי אהדדי גמרי ומקני להדדי והכל יודעין שאין כתובה בלא תוספת ויש לה קול לתוספת כמו לעיקר כתובה כי אין רגילות עתה לכתוב מנה ומאתים בלבד אלא אין לך כתובה שאין לה תוספת. וכן כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל בתוספותיו בשמעתין ראיתי בארץ כנען דאין חותמין בשטר כתובה עד מוצאי שבת ופי' הטעם משום דכתובה כמעשה ב"ד דמיא. מיהו טוב להנהיג כששואלים בע"ש מן החתן כמה לכתוב בכתובה שיקנו ממנו בקנין ואח"כ יכתבו כי הקנין יש לו קול וגבי שפיר ממשעבדי גם התוספת משעת הקנין כדתנן לקמן בהנזקין אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים ואמרי' מ"ט אמר עולא אמר רשב"ל לפי שאין כתובין ר' חנינא אמר לפי שאין קצובין מתיב רב הונא בר מנוח הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים וגירשה בתוך חמש ונישאת לאחר ופסקה עמו כמו כן חייב לזונה חמש שנים (ואח"כ) [אחד] זנה ואחד נותן לה דמי מזונות מתו בנותיהן ניזונות מנכסי' בני חורין כדקתני מתניתין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדי'. והיא אותה בת אשתו ניזונית מנכסים משועבדים מפני שהיא כב"ח אלמא כיון דקציצי חמש שנים ואע"ג דלא כתיבי גביא ממשעבדי כדר' חנינא וקשי' לעולא הכא במאי עסקינן כשקנו מידן פירש רבינו שלמה כשקנו מידן וסתם קנין לכתיבה עומד כלומר דהואיל והאי קניין לכתיבה עומד יש לו קול אע"פ שעדיין לא נכתב חל השיעבוד משעת הקניין. ועוד ראיה מגט פשוט דא"ל רבא בר רב שילי להנך דכתבו שטרי אקנייתא כי כתביתו שטרי אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתובו ואי לא כתובו יומא דקיימיתו ביה [כי היכי ד]לא מתחזי בשיקרא ופר"ח זצ"ל שמעי' מינה דשטרא דכתיב בההיא יומא דקנו מניה ובתר כמה יומי אסהידו עלה הני סהדי קמאי שפיר דמי מדקאמר אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתובו ההוא יומא ואע"ג דחתימי עליה האידנא שפיר דמי דלא אשכחן דבעי חתימה בההוא יומא אלא בגט אשה בלבד דתנן בגט נכת' ביום ונחתם בלילה פסול וכן הלכה עכ"ל. ואע"ג דרבי' שמואל זצ"ל פליג עליה כדפרי' התם כדאי הוא פר"ח זצ"ל ורב יצחק בר מרדכי זצ"ל לסמוך עליהם ולקיים מנהג אבותינו נוחי נפש שהיו בעלי תורה ומעשים טובים. ורבינו משה בר מיימון זצ"ל כתב שטר שנתאחרה נתינתו זמן מרובה אם ידעו יום שקנו ממנו כותבין בשטר זמן הקנין אע"פ שאינו זמן חתימתו עכ"ל שכתב ולא חילק בין שטרי מתנה ושל מקח וממכר לשטרי הלואה ובין יש בהם אחריות לאין בהם ודלא כדברי רבי' שמואל זצ"ל שמחלק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף