אוצר י"ד החיים/תקל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
· מעבר לתחילת הדף
(הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/מט - קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
(הועתק מדף מראי מקומות/סוטה/מט/ב - קרדיט למשתמש:סיני ועוקר הרים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אנא אמר רב נחמן לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא | אנא אמר רב נחמן לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא | ||
ועיי"ש בסוטה בהגהות [[מצפה איתן/סוטה/מט/ב|מצפה איתן]] שצייין לשבת [[בבלי/שבת/קו/א|דף | ועיי"ש בסוטה בהגהות [[מצפה איתן/סוטה/מט/ב|מצפה איתן]] שצייין לשבת [[בבלי/שבת/קו/א|דף | ||
ק"ו ע"א]]{{הערה|לפנינו במצפה איתן שם ציין לשבת [[בבלי/שבת/קנו/ב|דף קנו ע"ב]] (ולא ביאר כוונתו בציון זה).}} שהי' שם אמורא ששמו אנא{{הערה|עי' ספר מעילו של שמואל {{ממ|עמ' קצב}} בשם המהרי"ל דיסקין שאמר בשם בעל החבל יעקב, שאין בכל הבבלי והירושלמי אמורא בשם אנא. ועי' מה שהביאו בספר דרך שיחה {{ממ|פ' בהעלותך}} ובספר מועדי הגר"ח {{ממ|ח"א עמ' 16}} ובספר בדידי הוי עובדא {{ממ|עמ' תלז}} בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל. ועי' עוד בספר שדה צופים {{ממ|סוטה}}.}} וכבר קדמו | ק"ו ע"א]]{{הערה|לפנינו במצפה איתן שם ציין לשבת [[בבלי/שבת/קנו/ב|דף קנו ע"ב]] (ולא ביאר כוונתו בציון זה).}} שהי' שם אמורא ששמו אנא{{הערה|עי' ספר מעילו של שמואל {{ממ|עמ' קצב}} בשם המהרי"ל דיסקין שאמר בשם בעל החבל יעקב, שאין בכל הבבלי והירושלמי אמורא בשם אנא. ועי' מה שהביאו בספר דרך שיחה {{ממ|פ' בהעלותך עמוד תכג}} ובספר מועדי הגר"ח {{ממ|ח"א עמ' 16}} ובספר בדידי הוי עובדא {{ממ|עמ' תלז}} בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל. ועי' עוד בספר שדה צופים {{ממ|סוטה}}; שו"ת אבן ישראל {{ממ|ח"ט סימן קסו אות יח}}; קובץ נזר התורה {{ממ|גליון ו סימן תשס"ג עמ' שצו}}; היו דברים מעולם {{ממ|פ"א}}.}} וכבר קדמו | ||
הגר"א ז"ל{{הערה|מובא | הגר"א ז"ל{{הערה|מובא בספרים לקוטי שושנים {{ממ|כפתור ב, ט:}}; פרי שלמה {{ממ|ברכות מז:}}; דברי אליהו {{ממ|סוטה שם}}; פנינים משולחן גבוה. וכן בספר נטיעות חיים בשם 'שמעתי דאמרי'. ועי' עוד מעייני החיים {{ממ|פרשת בחקתי, מאמר 'כגון אנא'}}; שערי טהר {{ממ|חלק ה בפתח השער}}; מנחת ישראל {{ממ|סוטה שם}}. ועי' מבשר שלום {{ממ|קליינורדיין תרפ"ז אות נח}} בשם השואל ומשיב; אמרי שמאי {{ממ|פרשת קרח אות קצד}} בשם הרוגוצ'ובי.}} ועיין [[בבלי/בכורות/לז/א|בכורות ל"ז ע"א]] שאמר רב נחמן | ||
כגון אנא{{הערה|במסכת בכורות שם על דברי ר' חייא בר עמרם: ג' מתירין את הנדר במקום שאין חכם, מבארת הגמרא: לאפוקי מדרבי יהודה, דתניא הפרת נדרים בשלשה, רבי יהודה אומר אחד מהם חכם. והיינו שלדברי ר' חייא בר עמרם במקום שיש חכם אין צריך שלשה אלא אותו אחד מפר לבדו. ומבררת הגמרא: כגון מאן [- הוי אותו חכם. [[רש"י/בכורות/לז/א|רש"י]]], אמר רב נחמן, כגון אנא, ע"כ. ואף כאן כוונת האוצר יד החיים להציע שאין כוונת רב נחמן ל'אני' אלא ל'אנא' האמורא.}} ועיין [[ר"ן/נדרים/ח/ב|ר"ן נדרים ח' ע"ב]]{{הערה|הר"ן שם ביאר דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו. {{ממ|ובספר ויען שאול (כללי הש"ס והפוסקים סימן ה אות ה) הוסיף שגם מדברי ה[[תוספות/בכורות/לז/א|תוספות בבכורות שם]] (ד"ה רבי יהודה) מבואר שלמדו דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו ולא לאמורא בשם זה}}.}} וא"כ גם בסנהדרין | כגון אנא{{הערה|במסכת בכורות שם על דברי ר' חייא בר עמרם: ג' מתירין את הנדר במקום שאין חכם, מבארת הגמרא: לאפוקי מדרבי יהודה, דתניא הפרת נדרים בשלשה, רבי יהודה אומר אחד מהם חכם. והיינו שלדברי ר' חייא בר עמרם במקום שיש חכם אין צריך שלשה אלא אותו אחד מפר לבדו. ומבררת הגמרא: כגון מאן [- הוי אותו חכם. [[רש"י/בכורות/לז/א|רש"י]]], אמר רב נחמן, כגון אנא, ע"כ. ואף כאן כוונת האוצר יד החיים להציע שאין כוונת רב נחמן ל'אני' אלא ל'אנא' האמורא.}} ועיין [[ר"ן/נדרים/ח/ב|ר"ן נדרים ח' ע"ב]]{{הערה|הר"ן שם ביאר דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו. {{ממ|ובספר ויען שאול (כללי הש"ס והפוסקים סימן ה אות ה) הוסיף שגם מדברי ה[[תוספות/בכורות/לז/א|תוספות בבכורות שם]] (ד"ה רבי יהודה) מבואר שלמדו דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו ולא לאמורא בשם זה}}.}} וא"כ גם בסנהדרין | ||
הנ"ל הכוונה של רב נחמן על אמורא הזה והבן: | הנ"ל הכוונה של רב נחמן על אמורא הזה והבן: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:36, 26 באפריל 2024
|
< הקודם · הבא > |
סנהדרין צ"ח לענין משיח איתא שאמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא ועיין מהרש"א ז"ל ועיין סוף סוטה משמת רבי בטלי ענוה אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא אמר רב נחמן לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא ועיי"ש בסוטה בהגהות מצפה איתן שצייין לשבת דף ק"ו ע"א[1] שהי' שם אמורא ששמו אנא[2] וכבר קדמו הגר"א ז"ל[3] ועיין בכורות ל"ז ע"א שאמר רב נחמן כגון אנא[4] ועיין ר"ן נדרים ח' ע"ב[5] וא"כ גם בסנהדרין הנ"ל הכוונה של רב נחמן על אמורא הזה והבן:
- ↑ לפנינו במצפה איתן שם ציין לשבת דף קנו ע"ב (ולא ביאר כוונתו בציון זה).
- ↑ עי' ספר מעילו של שמואל (עמ' קצב) בשם המהרי"ל דיסקין שאמר בשם בעל החבל יעקב, שאין בכל הבבלי והירושלמי אמורא בשם אנא. ועי' מה שהביאו בספר דרך שיחה (פ' בהעלותך עמוד תכג) ובספר מועדי הגר"ח (ח"א עמ' 16) ובספר בדידי הוי עובדא (עמ' תלז) בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל. ועי' עוד בספר שדה צופים (סוטה); שו"ת אבן ישראל (ח"ט סימן קסו אות יח); קובץ נזר התורה (גליון ו סימן תשס"ג עמ' שצו); היו דברים מעולם (פ"א).
- ↑ מובא בספרים לקוטי שושנים (כפתור ב, ט:); פרי שלמה (ברכות מז:); דברי אליהו (סוטה שם); פנינים משולחן גבוה. וכן בספר נטיעות חיים בשם 'שמעתי דאמרי'. ועי' עוד מעייני החיים (פרשת בחקתי, מאמר 'כגון אנא'); שערי טהר (חלק ה בפתח השער); מנחת ישראל (סוטה שם). ועי' מבשר שלום (קליינורדיין תרפ"ז אות נח) בשם השואל ומשיב; אמרי שמאי (פרשת קרח אות קצד) בשם הרוגוצ'ובי.
- ↑ במסכת בכורות שם על דברי ר' חייא בר עמרם: ג' מתירין את הנדר במקום שאין חכם, מבארת הגמרא: לאפוקי מדרבי יהודה, דתניא הפרת נדרים בשלשה, רבי יהודה אומר אחד מהם חכם. והיינו שלדברי ר' חייא בר עמרם במקום שיש חכם אין צריך שלשה אלא אותו אחד מפר לבדו. ומבררת הגמרא: כגון מאן [- הוי אותו חכם. רש"י], אמר רב נחמן, כגון אנא, ע"כ. ואף כאן כוונת האוצר יד החיים להציע שאין כוונת רב נחמן ל'אני' אלא ל'אנא' האמורא.
- ↑ הר"ן שם ביאר דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו. (ובספר ויען שאול (כללי הש"ס והפוסקים סימן ה אות ה) הוסיף שגם מדברי התוספות בבכורות שם (ד"ה רבי יהודה) מבואר שלמדו דברי הגמרא כפשוטה שכוונת רב נחמן לעצמו ולא לאמורא בשם זה).