אוצר:עקרונות וקווים מנחים/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(המשך) |
(המשך) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מראי מקומות בספרי יסוד== | ==מראי מקומות בספרי יסוד== | ||
=== | ===תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי=== | ||
*כשמוזכרים פסוקים מהתנ"ך, יש להפוך את תיבות הפסוק המוזכרות לקישור למקומם בתנ"ך. לדוגמא: בגמרא במנחות {{ממ|[[ג:]]}} מובאת דרשת חז"ל 'וזאת תורת החטאת - תורה אחת לכל המנחות', אין לציין בסוגריים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#ז|ויקרא ו ז]]}} אלא יש להפוך את התיבות [[תנ"ך/ויקרא/ו#ז|וזאת תורת המנחה]] לקישור למיקומם בתנ"ך. | *כשמוזכרים פסוקים מהתנ"ך, יש להפוך את תיבות הפסוק המוזכרות לקישור למקומם בתנ"ך. לדוגמא: בגמרא במנחות {{ממ|[[ג:]]}} מובאת דרשת חז"ל 'וזאת תורת החטאת - תורה אחת לכל המנחות', אין לציין בסוגריים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#ז|ויקרא ו ז]]}} אלא יש להפוך את התיבות [[תנ"ך/ויקרא/ו#ז|וזאת תורת המנחה]] לקישור למיקומם בתנ"ך. | ||
*הפניות לגמרות אחרות המוזכרות ב'גליון הש"ס', ייעשו בדף גליון הש"ס של אותו הדף. הפניות לגמרות אחרות שאינן מוזכרות בגליון הש"ס ירשמו ב'ציונים ומראי מקומות' בשולי הגליון של הדף. | *הפניות לגמרות אחרות המוזכרות ב'גליון הש"ס', ייעשו בדף גליון הש"ס של אותו הדף. הפניות לגמרות אחרות שאינן מוזכרות בגליון הש"ס ירשמו ב'ציונים ומראי מקומות' בשולי הגליון של הדף. | ||
*הפניות לרמב"ם ושו"ע ייעשו בדף 'עין משפט' של אותו דף. | *הפניות לרמב"ם ושו"ע ייעשו בדף 'עין משפט' של אותו דף. | ||
=== | ===רש"י ותוספות=== | ||
*מראי מקומות המופיעים בדפוסים בתוך דברי רש"י ותוס' יישארו כצורתם, ויקושרו למקום המדוייק. | *מראי מקומות המופיעים בדפוסים בתוך דברי רש"י ותוס' יישארו כצורתם, ויקושרו למקום המדוייק. | ||
*מראי מקומות נוספים יצויינו כהערה ב'שולי הגליון'. | *מראי מקומות נוספים יצויינו כהערה ב'שולי הגליון'. | ||
*כאשר מופיע בתוס' מראי מקום (ושם) יש לקשר את תיבת 'ושם' לדברי התוס' שבאותו מקום. לדוגמא: {{ממ|[[בבלי/ברכות/כב/ב|ברכות כב:]] ו[[תוספות/ברכות/כב/ב|שם]]}}, שים לב שהתיבות 'ברכות כב:' מפנות לגמרא במסכת ברכות דף כ"ב ע"ב, ואילו התיבה 'שם' מפנה לדברי התוס' בברכות כ"ב ע"ב. | *כאשר מופיע בתוס' מראי מקום (ושם) יש לקשר את תיבת 'ושם' לדברי התוס' שבאותו מקום. לדוגמא: {{ממ|[[בבלי/ברכות/כב/ב|ברכות כב:]] ו[[תוספות/ברכות/כב/ב|שם]]}}, שים לב שהתיבות 'ברכות כב:' מפנות לגמרא במסכת ברכות דף כ"ב ע"ב, ואילו התיבה 'שם' מפנה לדברי התוס' בברכות כ"ב ע"ב. | ||
=== | ===ראשונים=== | ||
כל מראי המקומות בספרי הראשונים - יצויינו כהערה בשולי הגליון. | כל מראי המקומות בספרי הראשונים - יצויינו כהערה בשולי הגליון. | ||
----------------------------- | |||
==אופן כתיבת מראי מקומות== | ==אופן כתיבת מראי מקומות== | ||
| שורה 22: | שורה 28: | ||
* יש לכתוב 'ירמיה' או 'ישעיה' - ולא 'ירמיהו' או 'ישעיהו'. | * יש לכתוב 'ירמיה' או 'ישעיה' - ולא 'ירמיהו' או 'ישעיהו'. | ||
* כשמציינים לפרק שלם, יש לכתוב 'שמות פרק יג'. | * כשמציינים לפרק שלם, יש לכתוב 'שמות פרק יג'. | ||
* יש לכתוב 'תהילים' ולא תהלים. | |||
===משנה=== | |||
* כתובות פ"ג מ"ב. | |||
* יש להעדיף ציון לדף התלמוד הבבלי בו מופיעה המשנה. | |||
* כל שמות המסכתות בכתיב מלא: עירובין, קידושין וכדומה. | |||
===תלמוד בבלי=== | ===תלמוד בבלי=== | ||
| שורה 29: | שורה 41: | ||
===תלמוד ירושלמי=== | ===תלמוד ירושלמי=== | ||
* ברכות פ"ג ה"א | * ברכות פ"ג ה"א | ||
* כאשר ההלכה ארוכה מאד, אפשר להוסיף 'ריש ה"ג' | * כאשר ההלכה ארוכה מאד, אפשר להוסיף 'ריש ה"ג' / 'סוף ה"א', או להוסיף דף ועמוד לפי הנדפס בדפוס וילנא. | ||
גרסה מ־13:46, 15 באוקטובר 2018
כדי לשמור על אחידות העריכה ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי', גובשה רשימת עקרונות וקווים מנחים בנושא 'מראי מקומות'.
מראי מקומות בספרי יסוד
תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי
- כשמוזכרים פסוקים מהתנ"ך, יש להפוך את תיבות הפסוק המוזכרות לקישור למקומם בתנ"ך. לדוגמא: בגמרא במנחות (ג:) מובאת דרשת חז"ל 'וזאת תורת החטאת - תורה אחת לכל המנחות', אין לציין בסוגריים (ויקרא ו ז) אלא יש להפוך את התיבות וזאת תורת המנחה לקישור למיקומם בתנ"ך.
- הפניות לגמרות אחרות המוזכרות ב'גליון הש"ס', ייעשו בדף גליון הש"ס של אותו הדף. הפניות לגמרות אחרות שאינן מוזכרות בגליון הש"ס ירשמו ב'ציונים ומראי מקומות' בשולי הגליון של הדף.
- הפניות לרמב"ם ושו"ע ייעשו בדף 'עין משפט' של אותו דף.
רש"י ותוספות
- מראי מקומות המופיעים בדפוסים בתוך דברי רש"י ותוס' יישארו כצורתם, ויקושרו למקום המדוייק.
- מראי מקומות נוספים יצויינו כהערה ב'שולי הגליון'.
- כאשר מופיע בתוס' מראי מקום (ושם) יש לקשר את תיבת 'ושם' לדברי התוס' שבאותו מקום. לדוגמא: (ברכות כב: ושם), שים לב שהתיבות 'ברכות כב:' מפנות לגמרא במסכת ברכות דף כ"ב ע"ב, ואילו התיבה 'שם' מפנה לדברי התוס' בברכות כ"ב ע"ב.
ראשונים
כל מראי המקומות בספרי הראשונים - יצויינו כהערה בשולי הגליון.
אופן כתיבת מראי מקומות
מאחר שקיימות צורות שונות של ציון מראי מקומות בספרות התורנית [לדוגמא: מסכת ברכות דף כב עמוד ב, יצויין כ: ברכות דף כ"ב ע"ב, ברכות כב: , ברכות כ"ב: וכיוצא בזה], וכדי לשמור על אחידות הכתיבה באוצר. מומלץ לציין את כל מראי המקומות (למעט, ברש"י ותוספות על הש"ס שאין לשנות מהנדפס) על פי הרשימה דלהלן.
תנ"ך
- שמות יג ט -- מלכים א' ג טו -- שיה"ש ג ב.
- יש לכתוב 'ירמיה' או 'ישעיה' - ולא 'ירמיהו' או 'ישעיהו'.
- כשמציינים לפרק שלם, יש לכתוב 'שמות פרק יג'.
- יש לכתוב 'תהילים' ולא תהלים.
משנה
- כתובות פ"ג מ"ב.
- יש להעדיף ציון לדף התלמוד הבבלי בו מופיעה המשנה.
- כל שמות המסכתות בכתיב מלא: עירובין, קידושין וכדומה.
תלמוד בבלי
- בבא קמא קג. - ברכות כד:
- כאשר המראי מקום נמצא בגוף הטקסט ואינו בסוגריים, יש לכתוב את שם המסכת במלואה. בבא קמא ולא ב"ק, מועד קטן ולא מו"ק.
תלמוד ירושלמי
- ברכות פ"ג ה"א
- כאשר ההלכה ארוכה מאד, אפשר להוסיף 'ריש ה"ג' / 'סוף ה"א', או להוסיף דף ועמוד לפי הנדפס בדפוס וילנא.