12,270
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/יח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
;הקטרת בזיכין והדלקת נרות בשבת | ;הקטרת בזיכין והדלקת נרות בשבת | ||
בביאור יד לחכמה על המשך חכמה שם הביא ספק בשם רבי יחיאל וילנסקי זצ"ל אב"ד תל אביב, שדן | בביאור יד לחכמה על המשך חכמה שם הביא ספק בשם רבי יחיאל וילנסקי זצ"ל אב"ד תל אביב, שדן לדברי המשך חכמה שסידרו לחם הפנים על כל עשרת השולחנות אם היו צריכים שני בזיכי לבונה לכל שולחן ושולחן, שהרי כתב הרמב"ם {{ממ|תו"מ פ"ה הל"ג}} שהסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה, ואם כן יש לדון האם יעכבו כן בכל השולחנות או רק בשולחן אחד. ועוד הסתפק שם האם היו מדליקין את כל עשר המנורות גם בשבת, או שבשבת היו מדליקין רק באחת. | ||
בספר אור ליהודה {{ממ|מנחות שם}} נקט שאכן סידרו בזיכי לבונה על כל השולחנות, אלא שהוא מעיר כעין זה שהרי בכל שבת בעת סילוק הלחם הישן וסידור הלחם החדש, הקטירות אל בזיכי הלבונה. ואם כן יש לתמוה איך הקטירו את בזיכי הלבונה בשבת וכן איך הדליקו את המנורות והלא אף אם הותר לשלמה להוסיף על כלי המקדש כיצד הותר לו לחלל שבת בדבר רשות שאינו חובה. וביאר שם לפי דברי הרבינו בחיי שעשה שלמה כן בקבלה איש מפי איש שכן קיבל משה רבינו מפי הגבורה, ואם כן יש לומר שאף זה היה בכלל שנאמר לו בקבלה שאף בשבת ידליקו את המנורה ויקטירו את הבזיכין. | בספר אור ליהודה {{ממ|מנחות שם}} נקט שאכן סידרו בזיכי לבונה על כל השולחנות, אלא שהוא מעיר כעין זה שהרי בכל שבת בעת סילוק הלחם הישן וסידור הלחם החדש, הקטירות אל בזיכי הלבונה. ואם כן יש לתמוה איך הקטירו את בזיכי הלבונה בשבת וכן איך הדליקו את המנורות והלא אף אם הותר לשלמה להוסיף על כלי המקדש כיצד הותר לו לחלל שבת בדבר רשות שאינו חובה. וביאר שם לפי דברי הרבינו בחיי שעשה שלמה כן בקבלה איש מפי איש שכן קיבל משה רבינו מפי הגבורה, ואם כן יש לומר שאף זה היה בכלל שנאמר לו בקבלה שאף בשבת ידליקו את המנורה ויקטירו את הבזיכין. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
אלא שהטיב להגדיר את החילוק בין הדברים בספר חבצלת השרון {{ממ|שמות עמוד עתר}}: כל עיקר דינא ד'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' זהו מהלכות '''בנין בית המקדש וכליו''' אשר בזה אתי שפיר מה שעשה שלמה המלך עשרה שולחנות ועשר מנורות, והיינו שכך נמסר למשה בסיני שכלי המקדש של בית ראשון חלוקים מכלי המשכן. אכן בנדון '''עבודת הקרבנות''' אין לנו אלא מה שכתוב בתורה, כי דין הכל בכתב לא נאמר כלפי עבודת הקרבנות אלא כלפי בנין בית המקדש בלבד. | אלא שהטיב להגדיר את החילוק בין הדברים בספר חבצלת השרון {{ממ|שמות עמוד עתר}}: כל עיקר דינא ד'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' זהו מהלכות '''בנין בית המקדש וכליו''' אשר בזה אתי שפיר מה שעשה שלמה המלך עשרה שולחנות ועשר מנורות, והיינו שכך נמסר למשה בסיני שכלי המקדש של בית ראשון חלוקים מכלי המשכן. אכן בנדון '''עבודת הקרבנות''' אין לנו אלא מה שכתוב בתורה, כי דין הכל בכתב לא נאמר כלפי עבודת הקרבנות אלא כלפי בנין בית המקדש בלבד. | ||
ולכן מייסד בעל חבצלת השרון באורך שבדין לחם הפנים יש שני חלקים, הראשון הוא '''קרבן מנחה''' הכולל לחם ולבונה. והשני הוא ''חובת שולחן''' שכך צורתו של השולחן שיהיה ערוך בערך לחם, וזהו דין מהלכות כלי המקדש, ודין זה מתקיים בעריכת הלחם גם ללא לבונה. | ולכן מייסד בעל חבצלת השרון באורך שבדין לחם הפנים יש שני חלקים, הראשון הוא '''קרבן מנחה''' הכולל לחם ולבונה. והשני הוא '''חובת שולחן''' שכך צורתו של השולחן שיהיה ערוך בערך לחם, וזהו דין מהלכות כלי המקדש, ודין זה מתקיים בעריכת הלחם גם ללא לבונה. | ||
לפי זה יתכן שבאמת גם לדעת הילקוט שהיו עורכים את כל השולחנות אך לא היו עליהם בזיכים, כיון שכל תוספת השולחנות והלחמים שעליהם היו מדין 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' שדין זה שייך רק לגבי בנין בית המקדש, ואילו הלבונה היא מדין 'קרבן מנחה' שהוא מדין 'עבודת הקרבנות' שלגביה חל איסור תוספת משום 'בל תוסיף'. | לפי זה יתכן שבאמת גם לדעת הילקוט שהיו עורכים את כל השולחנות אך לא היו עליהם בזיכים, כיון שכל תוספת השולחנות והלחמים שעליהם היו מדין 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' שדין זה שייך רק לגבי בנין בית המקדש, ואילו הלבונה היא מדין 'קרבן מנחה' שהוא מדין 'עבודת הקרבנות' שלגביה חל איסור תוספת משום 'בל תוסיף'. | ||