אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/תשרי/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== יום ראשון ז' תשרי - רבי דוד אופנהיים == | == יום ראשון ז' תשרי - רבי דוד אופנהיים == | ||
=== אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים === | === אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים === | ||
בספר קרבן חגיגה {{ממ|לחג הסוכות, סימן פג}} כתב: גם מצאתי | בספר קרבן חגיגה {{ממ|לחג הסוכות, סימן פג}} כתב: גם מצאתי בזכרונותי שכתבתי משם רש"י ז"ל בסוטה [[רש"י/סוטה/מא/א|דף מ"א ע"א]] שמביא שם שביום הכיפורים אין איסור עירוב והוצאה. והוא חידוש גדול, וצריך לתרץ משנתינו {{ממ|[[משנה/מגילה/א#ה|מגילה פ"א מ"ה]]}} דאין בין יום הכיפורים לשבת אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת, ע"כ. דהיינו שלדברי רש"י נמצא שיש חילוק גדול ביניהם האם יש בו איסור עירוב והוצאה. | ||
בשו"ת נשאל דוד {{ממ|[[נשאל דוד/אורח חיים/ג|או"ח סימן ג]]}} תמה על דבריו שנעלמה ממנו סוגיית הש"ס במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/ע/א|ע.]]}} שם מביאה הגמרא להדיא את מימרתו של רפרם ש"אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים" | בשו"ת נשאל דוד {{ממ|[[נשאל דוד/אורח חיים/ג|או"ח סימן ג]]}} תמה על דבריו שנעלמה ממנו סוגיית הש"ס במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/ע/א|ע.]]}} שם מביאה הגמרא להדיא את מימרתו של רפרם ש"אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים" המדיין כן ממשנה, נגד משמעות המשנה במגילה. | ||
רבי דוד אופנהיים מוסיף ומביא ראיה לכך, שהרי ראש השנה שחל בשבת אין אנו תוקעין בשופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. ואילו ביום הכיפורים נוהגים אנו לתקוע במוצאי יום כיפור ואיננו חוששים שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי. אלא ע"כ שביום כיפור אין עירוב והוצאה מן התורה, וכל איסור טלטול ביום כיפור אינו אלא מדרבנן, וממילא לא גזרו גם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, שכן היא גופא גזירה ואין גוזרים גזירה לגזירה. | רבי דוד אופנהיים מוסיף ומביא ראיה לכך, שהרי ראש השנה שחל בשבת אין אנו תוקעין בשופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. ואילו ביום הכיפורים נוהגים אנו לתקוע במוצאי יום כיפור ואיננו חוששים שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי. אלא ע"כ שביום כיפור אין עירוב והוצאה מן התורה, וכל איסור טלטול ביום כיפור אינו אלא מדרבנן, וממילא לא גזרו גם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, שכן היא גופא גזירה ואין גוזרים גזירה לגזירה. | ||
שוב מציין הנשאל דוד שכך מצא מפורש בדברי התוספות במגילה {{ממ|[[תוספות/מגילה/ד/ב|ד: ד"ה ויעבירנה]]}} שנשאל ר"י הלוי איך תוקעין במוצאי יום הכיפורים ולמה לא נחוש שמא ילך אצל בקי. ויישב שרבינו שמואל שביום כיפור כיון שאף אם יעביר אינו אלא איסור דרבנן, לא גזרו עוד גזירה לגזירה. | שוב מציין הנשאל דוד שכך מצא מפורש בדברי התוספות במגילה {{ממ|[[תוספות/מגילה/ד/ב|ד: ד"ה ויעבירנה]]}} שנשאל ר"י הלוי איך תוקעין במוצאי יום הכיפורים ולמה לא נחוש שמא ילך אצל בקי. ויישב שרבינו שמואל שביום כיפור כיון שאף אם יעביר אינו אלא איסור דרבנן, לא גזרו עוד גזירה לגזירה. | ||
גרסה מ־23:59, 1 באוקטובר 2022
יום ראשון ז' תשרי - רבי דוד אופנהיים
אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים
בספר קרבן חגיגה (לחג הסוכות, סימן פג) כתב: גם מצאתי בזכרונותי שכתבתי משם רש"י ז"ל בסוטה דף מ"א ע"א שמביא שם שביום הכיפורים אין איסור עירוב והוצאה. והוא חידוש גדול, וצריך לתרץ משנתינו (מגילה פ"א מ"ה) דאין בין יום הכיפורים לשבת אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת, ע"כ. דהיינו שלדברי רש"י נמצא שיש חילוק גדול ביניהם האם יש בו איסור עירוב והוצאה.
בשו"ת נשאל דוד (או"ח סימן ג) תמה על דבריו שנעלמה ממנו סוגיית הש"ס במסכת יומא (ע.) שם מביאה הגמרא להדיא את מימרתו של רפרם ש"אין עירוב והוצאה ליום הכיפורים" המדיין כן ממשנה, נגד משמעות המשנה במגילה.
רבי דוד אופנהיים מוסיף ומביא ראיה לכך, שהרי ראש השנה שחל בשבת אין אנו תוקעין בשופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. ואילו ביום הכיפורים נוהגים אנו לתקוע במוצאי יום כיפור ואיננו חוששים שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי. אלא ע"כ שביום כיפור אין עירוב והוצאה מן התורה, וכל איסור טלטול ביום כיפור אינו אלא מדרבנן, וממילא לא גזרו גם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, שכן היא גופא גזירה ואין גוזרים גזירה לגזירה.
שוב מציין הנשאל דוד שכך מצא מפורש בדברי התוספות במגילה (ד: ד"ה ויעבירנה) שנשאל ר"י הלוי איך תוקעין במוצאי יום הכיפורים ולמה לא נחוש שמא ילך אצל בקי. ויישב שרבינו שמואל שביום כיפור כיון שאף אם יעביר אינו אלא איסור דרבנן, לא גזרו עוד גזירה לגזירה.