אוצר:בית המדרש/סוגיות/ציצית/כולל רע"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עיצוב)
שורה 22: שורה 22:
לפי רש"י שהיה לו שתי טליתות מצוייצות, למה בירך רק בצפרא ולא בלילה. [[משתמש:כולל רבי עקיבא איגר - ראש הכוללים|מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א]] ([[שיחת משתמש:כולל רבי עקיבא איגר - ראש הכוללים|שיחה]]) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)
לפי רש"י שהיה לו שתי טליתות מצוייצות, למה בירך רק בצפרא ולא בלילה. [[משתמש:כולל רבי עקיבא איגר - ראש הכוללים|מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א]] ([[שיחת משתמש:כולל רבי עקיבא איגר - ראש הכוללים|שיחה]]) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)
:יש גם שאלה מה קורה לא לפי רש"י: אם נניח שלא היה ציצית בכסות הלילה אז קשה מדוע הרי זו מצוות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נניח שלא היה בגד בלילה או לא היה לו בגד עם ארבע כנפות אז מימילא אין כל תוכן במשפט הפותח את הסוגיא רב יהודה ... ומברך כל צפרא להתעטף. הוא פשוט בירך כאשר הוא לבש ציצית והאמירה שזה היה בבוקר היא ענין טכני לחלוטין הנוגע למלתחה של רב יהודה ולא לנושא הלכתי. {{אלמ}}
:יש גם שאלה מה קורה לא לפי רש"י: אם נניח שלא היה ציצית בכסות הלילה אז קשה מדוע הרי זו מצוות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נניח שלא היה בגד בלילה או לא היה לו בגד עם ארבע כנפות אז מימילא אין כל תוכן במשפט הפותח את הסוגיא רב יהודה ... ומברך כל צפרא להתעטף. הוא פשוט בירך כאשר הוא לבש ציצית והאמירה שזה היה בבוקר היא ענין טכני לחלוטין הנוגע למלתחה של רב יהודה ולא לנושא הלכתי. {{אלמ}}
  ביאור הקושיא דבתחי' סברה הגמ' דר' יהודה כרבנן דאין מברך על כל לבישה ולבישה וכן מוכח דבתשובה תי' דס"ל כרבי, וא"כ עימתה הגמ' בין הא דסבר דלא הוי ז"ג מדמחייב נשים ובין המציאות שראינוהו מברך על אותה טלית כמה וכמה פעמים ולרבנן לעולם אין מברכים על אותה טלית פעמיים למ"ד לילה זמן ציצית ואין שום נפק"מ אי לבש בלילה טלית אחרת אי לבש את אותה טלית ובין לא לבש כלל, ולכך תי' הגמ' דבאמת סבר כרבי דמברך כן על כל לבישה ולבישה. ובהמשך אין זה מעיקר הסוגיא אלא מבארים את הסיטואציה דבירך בבוקר דווקא דאז היה לובש הכסות יום. ובענין הכסות לילה אפשר כהרא"ש דלעולם לא היה פושטו ואפשר דאה"נ שהיה מברך.   
::ביאור הקושיא דבתחי' סברה הגמ' דר' יהודה כרבנן דאין מברך על כל לבישה ולבישה וכן מוכח דבתשובה תי' דס"ל כרבי, וא"כ עימתה הגמ' בין הא דסבר דלא הוי ז"ג מדמחייב נשים ובין המציאות שראינוהו מברך על אותה טלית כמה וכמה פעמים ולרבנן לעולם אין מברכים על אותה טלית פעמיים למ"ד לילה זמן ציצית ואין שום נפק"מ אי לבש בלילה טלית אחרת אי לבש את אותה טלית ובין לא לבש כלל, ולכך תי' הגמ' דבאמת סבר כרבי דמברך כן על כל לבישה ולבישה. ובהמשך אין זה מעיקר הסוגיא אלא מבארים את הסיטואציה דבירך בבוקר דווקא דאז היה לובש הכסות יום. ובענין הכסות לילה אפשר כהרא"ש דלעולם לא היה פושטו ואפשר דאה"נ שהיה מברך.   
:צ"ל שכוונת הגמרא אינה לשלול שהיה מברך בערב אלא לרבות כל בוקר, שלא היה בוקר שהוא לא היה מברך. [[משתמש:משה|משה]] ([[שיחת משתמש:משה|שיחה]]) 15:11, 29 באפריל 2020 (UTC)
:צ"ל שכוונת הגמרא אינה לשלול שהיה מברך בערב אלא לרבות כל בוקר, שלא היה בוקר שהוא לא היה מברך. [[משתמש:משה|משה]] ([[שיחת משתמש:משה|שיחה]]) 15:11, 29 באפריל 2020 (UTC)



גרסה מ־00:20, 5 במאי 2020

להדרכה קצרה על אופן העריכה בדפי בית המדרש, לחץ כאן.

בדף זה ירוכזו הנידונים שיעלו על ידי רבני כולל רבי עקיבא איגר במסגרת שיתוף הפעולה בזמן קיץ תש"פ.

לוגו רשת הכוללים רבי עקיבא איגר.jpg

מנחות דף מג עמוד א - סוגיית ר"י רמי תכילתא

המחוייב בכלאים מחוייב בציצית

מה הקשר בין המחוייב בכלאים מחוייב בציצית, הלא ציצית הוא ענין בפנ"ע - ועוד, האם מי שפטור מציצית פטור מכלאים או לר"ש מותר ללבוש כלאים בלילה. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

יש מקום לדון על עצם פטור איסור כלאים לכהנים שהרי מקובל אצלנו שהכתוב ריבה להם מצוות יתירות ולא החסיר מהם וכאן הותר להם דבר שאסור לישראל ואם גנאי הוא לישראל ק"ו לכהנים. וביותר שהותר להם בזמן עבודה בלבד כלומר ככל שמעלתם גדילה הותר הדבר יותר. עופר דואני (שיחה) 13:18, 3 במאי 2020 (UTC)

פרט לכסות לילה

כסותו בלילה או כסות של לילה, בגד של סומא לכולם או בגד לסומא עצמו. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

מוציא אני כסות לילה שאינה בראיה וכו'

למה צריך להביא 'אשר תכסה בה' - אם מוכנים להתפשר ש'ראיתם אותו' מספיק שאחרים רואים אותו - נגיד את זה מיד. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

ברכה על הציצית

לפי רש"י שהיה לו שתי טליתות מצוייצות, למה בירך רק בצפרא ולא בלילה. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

יש גם שאלה מה קורה לא לפי רש"י: אם נניח שלא היה ציצית בכסות הלילה אז קשה מדוע הרי זו מצוות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נניח שלא היה בגד בלילה או לא היה לו בגד עם ארבע כנפות אז מימילא אין כל תוכן במשפט הפותח את הסוגיא רב יהודה ... ומברך כל צפרא להתעטף. הוא פשוט בירך כאשר הוא לבש ציצית והאמירה שזה היה בבוקר היא ענין טכני לחלוטין הנוגע למלתחה של רב יהודה ולא לנושא הלכתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי
ביאור הקושיא דבתחי' סברה הגמ' דר' יהודה כרבנן דאין מברך על כל לבישה ולבישה וכן מוכח דבתשובה תי' דס"ל כרבי, וא"כ עימתה הגמ' בין הא דסבר דלא הוי ז"ג מדמחייב נשים ובין המציאות שראינוהו מברך על אותה טלית כמה וכמה פעמים ולרבנן לעולם אין מברכים על אותה טלית פעמיים למ"ד לילה זמן ציצית ואין שום נפק"מ אי לבש בלילה טלית אחרת אי לבש את אותה טלית ובין לא לבש כלל, ולכך תי' הגמ' דבאמת סבר כרבי דמברך כן על כל לבישה ולבישה. ובהמשך אין זה מעיקר הסוגיא אלא מבארים את הסיטואציה דבירך בבוקר דווקא דאז היה לובש הכסות יום. ובענין הכסות לילה אפשר כהרא"ש דלעולם לא היה פושטו ואפשר דאה"נ שהיה מברך.
צ"ל שכוונת הגמרא אינה לשלול שהיה מברך בערב אלא לרבות כל בוקר, שלא היה בוקר שהוא לא היה מברך. משה (שיחה) 15:11, 29 באפריל 2020 (UTC)

מנחות דף מג עמוד א - כסות לילה

  1. למה להרמב"ם מדברים על כסות לילה . למה לא: פטור בלילה.
  2. למה הגמרא אומרת שממעטים או כסות לילה או כסות סומא למה לא שניהם.
  3. היה ס"ד שכסות לילה יותר חייב מכסות סומא (או אינה אלא כסות לילה). למה? מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 08:21, 3 במאי 2020 (UTC)

צריך עיון גדול

לדעת רבינו תם מה קושית הגמ' דוקא מחמת דרמי ואחרי שהוכיח דסבר לילה זמן ציצית, הא אפי' אי סבר דלילה לאו זמן ציצית כיון דכסות יום בלילה חייב נמי קשה אמאי מברך (שאגת אריה סימן ל). משה מקלב (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה.

נראה קודם, כי עצם הגדרת המצוה כזמן גרמא אף כי אין קיומה מסוים בזמן, אלא שהחפצא דמצוה-הכסות יום הוגדרה כמקושרת בזמן מסוים-זמן ראיה, מכריח לתפוס את המצוה כמתחדשת כל עת שהגדר הגורם מתחדש. כל צפרא וצפרא.
לפיכך הובן לגמ' שבכל צפרא ראוי לברך עליה.
לא כן למ"ד שאין הזמן גרמא ובהו"א דלא כרבי שאין חילוק הלבישות מחלק לחייב ברכה, היטב הק' הגמ' שאין ראוי לברך עוד, לפי שאין מתחדש בחלות המצוה ולא כלום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי