אומר מיהודה/תלמוד תורה

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

כעזר אל נורא• אכתוכ בקערה• פרק אחד מהלכות תלטיד 1 תוריי ״ לילות מעין פתיחה סמוך לחתימה

י איתא בטור הימן רמייר ,דז׳ל כל איש מישראל חייב בתלמוד הורה ביו . ^*1ין־ין עשיר בין שליש כגרפרירכין ן כעל, י׳ייריס כין בחיר ונין זקן גדול . אפ ר עני המחזירעל הפתחים אפילו יכניש חייב לקבוע לו עתים ־ ׳"תכ ונלילה שנאמר והילת בר ולילו: ימי שאי אפשר לו ללמיד מפגי שאינו ין.״ע כלל ללמוד אר *פני,טרדת . שיש לו יספיק לאחריכג דלרמדיסט . - וכתב ךמ׳יא ותחשב, לו כאלו לורד נעצמו ויוכל אדם לדתנרת עם מביי . שהוא יעסוק בהירה והוא ימציא לי פרנסה ויחלוק עמו נשכר אבל אם ככרי

<7)זיץ עסק

ממק המירה אינו יכול למכור לו ח,לקר בשביל ממין שיתי לר עד כאן לשון רמ״א יכתב הנ׳יי והטור עד אימתי חייב ללמוד עד ירם מותו שנאמר ופן יסורו מלבנן כל ימיחיין וכל זמן שלא יעשוק בתורה הוא שוכח וכתבו עוד חייב אדם לשלש לימודו שליש בתורה שבכתב דהיינו העשרי׳ וארבע שליש כמשנה דהיינו תורה שבע ׳פ דפי' תורה שבכת׳ בכלל,יה שליש בתלמי דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתון דבר וידמה דבר לרנד וידון במידות שהתור׳נררש׳ בהם עד שידע האין עיקר המצות - דהאין יוציא האסור והמותר וכיוצא כזה דברים שלמד טפי השמועה כיצד דיה • כעל אומנית ועוסק במלאכתו ג'שעות כיום וטי נתירה קירא ג' מהם כתורה שבכתב ובג' תורה שבע״פ ובג יכין דבר מתון דכרבמה דברים אמורי בתחילת לימוד של אדשאכך כשיגדיל בתורה ולא,יהי' צרין ללמוד תורה שבבתי ולא לעסוק תמיד בתירהשבע״פ יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבע״ע כדי שלא,ישכח דבר מדיני התירה ויפנה ,כל ימיו לתלמוד כלבד לפי די הב לבו. וישוב דעתו עכ״ל וכתוב רמ׳יא וי׳׳א שבתלמ׳ בבלי שהוא כלול כמקרא ומשנה וכמי #דם יוצא ידי חובתו כשביל הכל ואין לאדם ללמוד בי אם מקרא משנה וגנז׳ והפוסקים הנמשכים אמריהם .לבזה יחכה העילם הזה וד׳עה״ב אבל לא בלימוד שאר החכמד עכ״לוכחבהש״ן רהט׳יז בשם הדרישה וז״ל כעלי בתים נוהגי׳ ללמוד בכל יופגפ״ת ולא שאר בוהקים וראייתם מסוף נדרים - תנא דבי אל.יהו כל השונה הלנות בכל יום מובטח לר שהוא בן עמייב אכל לי נראה קצרין לעסוק בספרי הפוסקים בגון אלפסי מרדכי רא״ש ודומיהם ואינם יוצאין כלל בלימוד גפ׳ת להוד דההיא דתנא דבי אליהו כל השונה הלכות פי' רש״י הלכות ,פקוקות רמ״ש ר"ת כאן ש״ס בבלי כלול וכו׳ קאי אט; ש לפני ןה אלימוד טי .שעות כיום דכיון שישלו פנאי גדיל ילמיד כש״ש אכל הני נ*יב שאינם לומדי' רק ג' או י' שעות לא ילמדו יש" ס לחוד כן כראד׳ לי עכ״ל " מפל הני רבוותא משמעשילמדו שי׳ם ופוקקים הדק היטב ובזמנינקלומדי׳ לסירוגין סדר קדשים לימיים,כלל וכלל ואומרי'הילל למש תא ומס שבת אינם לומדים אלא רד. וכמה טומנין וכדומיהן ולדעתי לא יאות עברי כאשר אבאר. ראית ן ב^מ' כתיב על מד,.אבדת זה נשאל לחכמי׳ ולנביאים ולא פירעו < עד שנא הקב״ ה ופירשיהר דבתיב ריא” ) הי על עוזבם• את תורתי רבים מקשים 1 האין שייך שחכמים ונביאים לא ירעו על מה אנדה הארץ הלוא כמה וכמה ץ נביאים הוכיחו לישראל! על עכירות חמורות שעברו קורם חורבן הבית וב״ל דהנה בער״.ה מדדן היצה״ר כשהאדם ן־וצה ללמוד ולקיים'והגית בו אימר לו היצה״ר מה לו לקיים . והגית יומם ולילה וריב תורוה שבע״ם הוא הילפתא למשיחא דלא נד. יגן בזמנינו. ולדברים דנהיגין בזמנינו דר והותר ללמיד שעה אחת ביים ולקבוע עתים לתורה שעה אחת וכן דרכו של יצה׳ר היום אומר לו עשה יכן ולמחר עשה כן ועליהם נאמר הוי מישכי עין בחבלי שוא וכוי וזו ידוע כל.העוסק נזזורת עילה מהלו הקריב עולה, כדאיתא , בגמרא ובעולה נאמר ריח ניחוח לה י ולפ״ז בראה דעל לימוד סדר גט׳ דקדשים בקרא תורת ,ה' דהא הוי כאלו הקריב עילה ובעילה, נאמר לה' .ועור יש נסקיתא דאם לומד ענינא דקדשיכם זה זוכר" למתאבל-על. ירושלים והיא י מצלה גדול!הכתיכ *פ אשכאד ירושלי' תשכח ימיני וזה ידדעדביתר רגכלתיה נחרב שנים רבית .אחר חורבן יררש4י6 * כדאית1 כהנזקין רלפ״ן נוכל לומר דןה היה ג" כ חטא של אנשי ניתררקניבתיה כשראו שנחרב ירושלים שינלאלמדר ענינאדסדר קדשי משו' שאמרו הלכת* למשיחא למה לן ומכת זה, הפיחו דעתן מחררנן ירושלים ולא אכלי על יךוש£יז שנשב׳ מה׳החורבןי יעל חטא זה נדר* " ביקר כדאי' בהנזקין הואיל יהוי צדיקי כורי האי על מוז אענשי ואמי הגט' דלא אבלו על ירושלים וזה כוונת הנמ׳רלא למדו ענינא דקיעי׳ ומכת זה הסיחו ילא "־יו ע^ההרר=ן ולק ז ובן על מה#כדה הארע דייקי ר׳ ל כותר וגבולותיה דוודאי ירושלים ידוע ,כמה טעמים לכמה • עבירות יגרמו חרבוב'׳רק השאל¬ ה ,ער מ*" אבדה ד*יו־/ר ד״ל ביתר וגבליתיה ירכר' זה נ%ל, לחכמים ררנכיאיס ולא פירשוהו משום דאכשי ביתך הי צדיקים גמורים ככ״ל עד שפי דיקכ״ה ,כעצמו הידוע נסתרות • ויאמר יי',על עזבם תורתי * .תורתי דייקי ריל שלא למדו תורתי זו סדר קדשים שזו בקרא תורת ה׳ דל,א כל העוסק הערםק בתורת ערלה כאלו הקריב כנ״ל י רטכח זדי לא אילו על ירושלים כנ״ל וזר י כורנת הגמ' דלאאבלי על יררשלי׳ וקייל רכזה יובן כורכה דמשורד אשרי האיש אשר לא דלן כעצת רשעים וכוי כי אם בתירת ה' חפצו ובתורתו וכר' ררש״י ישאר מפרשים נדחקו לישב כפל לשון הורת הי יבתירתי ועיין בהם ולפידברינו הכי ל ירכז אשר לא הלן בעצת רשעים הייני עצת יצה״ד בג יל שיעץ לו שלא ילמד סדר קדשים כנ״ל ומכח זה אינו עישק יומם רלילה כנ׳יל כי אכז בחירת הי חפצי תורת ה' דייקא כנ״ל רזו כרובי הכתוב בתורת ה׳ חפצי וכתירתו ר״י שאר עניני,לימוד מכח זה יהגה יומכם יי״לד. ר ׳ל צריך לקיים .והגית בו יומם ולילה וק ׳ל : 1 , •ה יצא מזה שמחרייב אדם ללמוד כל המשכת הן עכיכי דקרשי' והן שאר ־ עניניס ויקבץ על יד יד ואחר המרבה יא הממעיט ובלבד שיכוון •לבו לשמים ד?ן איתא בטסי אברת .פרק ג/משבח יז ר״א דןה1ץא ,אימי יויס? הז הויגרסי הלכו• •וכר וכתב הר ב עיקר תור?■' שבע״פ שמקבלים עליהם שכר רה! *יי'ט כתברז״ל משוםדר״איןחשמא הלמיר דרי עקיבא היי והיי אחר החורבן בקיש הרמב״ש דאין לדיני קינין שייכת אלא כזמן שביה המקדש קיים הלכן איצכרן לאשמועינן דאה הן גופיי ~לכי^ אפי׳ כזמן שאין כד.״מ ירים ולפי שהתלמוד שבהכם נמקים עבודה היא כמ״ש כמשנה ב׳ יפ יק עכ״ל ובן ראיתי בםפרישן נישן וזיל משום ץה לא נאמר כדכררת ראשונות טוב אחרי שהלוחות שלהב הקב״ה נשתברו ולא נתקיימו רק הלוחות האחרוניכז שכתב משה רמז שדברי תורה שבעי ע אינם מתקיימם רק על ידי כתיבת אדם בשר ידס היא כתיב ן תורד. שבעייב ילא באמר־ג״ה כי טיב רק באד.רובות,בי תירה שבע״פ מגינה על ישראדבגלות המר הזה ולכן נקרא' גמרא היא ר״ת ג״בי־יאל מ"יכאל ר"פאל איירריאל ללמרכי העוסק?בגמ׳ חונה מלאד ד׳ ?1בי־?ל?ראי' עכ״ל ואין מלמרין תירה אלא [לתלמיד הנין וכיב הטור יהב״י וכמר כן הרב שאינו הולן בדרן ) טוב אעפי׳ שחכם גדול הרא רכל העם ) ■כריכן לו אין למידין ממני עד שיחזיר למיטב כן כתוב הטוררהכ״י סעיה ח' כרט״ו• יאין ישנים בבית המדרש רכל -המתנמנם בכה״מ חכמתו נעשית קרעים שנאמר וקרעים תלביש נרמה רכן אין משיחין בבה״בד אלא בדכרי הורד. אפי־ ^מי שנתעטש אין אומרי׳ לו רפואי בכה״ם להקל אפי בזני• הזה שימשוך מניבי דבר מניני • שהשומע סכר מד הותרה עכשיו לומר רפואה • היתרה הרצועה וישיח נ*'כ שיחה בטילה וכבר אנו מרזהרץ כזה כעובש גחלי רתמים ח״ו ע ׳כ אין , להשגיח גזה להקל ואדרבה יהי הרב מזהיר על זה וילמדו ק״ר לאיסור שיחה בטלה והמרבה בכבוד התורה הרי זה משובח ומכובד עכ״ל ות״ת שקול כנגד כל המצות ראש היי לעניו עזריה מצור. רת 'ת אש אקשר למגיה להעשרת ע״י אחרים לא יפסיק תלמודו ראכש לאי יעשה המצוי ויחזור לתורתו כ ׳כ.הטרר ורב״י בסיירמ^ו תהלת דינר של ארס על דברי תורה ראח״כ על שאר מעשיו ולעילם יעסוק אדם בתורה אפי^שלא לשמה שמחוך שלא לשמד. בא לשמד. וכתב הש״ד שלא לשמה הייני ע״מ שיכבדוהו רכה״ג* אבל הלומד ע״מ לקנטר נוח לר שלא נברא כ״ב התום' כברכות עייש ואין דברי וזיר' מתקיימים , כמי שמרפה עצמי עליהסילא כלומדי' מתוך עידון !מחוך אכילה ושתה אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופר תמיד ולא יתן שינה לעיניר ותנומה לעפעפיו כייב הב״י ובתב רמ״א ולא יחשוב האדם לעשיק בתורה ולקנות עישר וכברד עש הלימוד כי ?יי שמעלה מחשבה דר בלבו איבה זוכה לכתרה של תירה אלא יעשה. תירתר קבע ררמלאכתר עראי וימעט בעסק• ויעסוק בחירה ויסיר תעניגי הזמן מלברייעשה מלאכה כל יובש כדי חייו א?ם אין לו מה יאכל. ושאר היום והליל׳ יעסוק בתירד. ומעלה גדולי מי שמתפרנס ממעש' ידיר שנאי יגיע כפין וכך וכל המשים אל לבר לעשוק כמורה ולהתפרנס מן הצדקה ה״ז מחלל השסומבזה את התור' שאסר להברת מדברי תרר׳ רכל תורה ש*י■ עמה וכר׳ ראין להאר:ן וכו״ב המיר שברית כריתה שכל הלומד בבית הכבה(" לא במהרה הוא משבח רכל היגע בתלמודו בצנעה מחכיסגשבאמד ואת צברעיכש חכמה רכל המשמיע קולו כשע' תלמודו מתקיים בידו אבל הקורא בלחש במהרה ארא שוכח רמי שרוצה לזכות בכתרה . של חרדה יזהר בכל ליליתיר ולא יאבד אחת מהן בשיבה ונאכיל' רשתיי ושיחה וכיי׳ב אלא בת״ת כיאין אדם לומד הוב ' חכמתו אלא כלילה ומט■'(־ באב ואילן 1 ילטוד בלילה ורלא מיסיה *סיף וכל בית

שאין.ד״ת נשמעי' בווכלילה אש אוכלתך

רכל שאפשר לו לעסוק בתורי ואיבר עוםי. 1 אי שנה ופירש להבל ערלי והנייתלמודר זז״ז

׳״ז בכ^ל כי דבר ה׳ בזד, רכל קמבטל את התורהלמעושר רבו' כ-׳כ' /הטור וקבי׳ל ע״ש-^וכהב רמ״א ראין ללמוד כשאר חכמות ומ׳ימ מנחר ללמו באקראי ובלבד שלא-ימיי 'סכרי מיניכם ואין לטייל בפרדס רכו׳ וכתב השייך שאר חכמות כגון ספריימפליסרבים ותכונה וחכמה הקבל׳ וכקב וכת' כשם המקובל' ואחרונים שלא ללמוד הכמת הקבלה עד שמלא כריהר מהש״ס וי״א עד שיהי' בן׳ ארבעים כמ״ש בן ארבעים לבינה כשגם שצריך קדושה וטהרה חריזות ונקיות לזה ורוב המתפרציכם י לעלות בחכמה זר קודם זקן הראוי קומטו בלא. עת כמ״ש עכ״ל ע״ש ; 'הרף דבר מכל כשמע את אלקים ירא ואת מצותיו ז״מור וברא וראה האיד החמירו שלא דלמודחכמות הקבלה עד שמלא כריסו מהש״ס ופוסקים רק" ר ב״ב של ק׳ ר שלא ילמוד כלל כשאר הכמות ואשרי מי שעמלו בתורה ׳ ועכשיו כעונינו שרכו ספדה תורה כ? חוללה תפארתן • תורה . מונחת כקרן זריות אין דורש ואין יבקש׳ '* ־'וזאת ד תורה אשר הנחיר לנר כאהבתו את אבותינו • ואשד מנחלת לנו ׳;העושר. מאמתי כערלגש הבא * י רמתחלקין ומחדדיןזה ־לזד, בהלכה• שמורה בכל וערובה . עד שהיהיבו חכמה גדיים נעשו הישים • בעלי קרני , מנגח?' ונודע שט׳ בשערי אלה ה .כבור אנלעכשיובעו״ה לאבנר עיד ללמול חרר' אמת הלכו אורחת עקלקלו' משארי. שרא ומדוחים על זאת ידור כלהדרויל ? ויבכה המרורים עד צי ישקיף ה' וירא השקפה לטובי ויאט די לצרותינו ויכנה '1 כית מקדשינו • ריגאלנו בממרח כימנו 7 ולא יהי' פרץ'וצווחה כרחוכתינו * אק ) י, ׳ ב״ללי׳כ״ו״א״ע״י ב״ה״ל״א״ו,׳^