עריכת הדף "
אומר מיהודא/מלמדים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == <big>'''מאימתי מתחיל לבנו ללמד. משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צוה לנו וגומ' ופסוק ראשון מפרשת שמע ואח"כ מלמדו מעט מעט עד שיהיה כבן ששה או כבן שבע (ד) ואז מוליכו אצל מלמדי תינוקות:'''</big> ---- '''ד''' ואז מוליכו. ועכשיו אנו נוהגין כמו שכתב רמ"א לקמן. וז"ל {{לפיענוח|ומיהו}} מיד שיהיה בן ג' שנים מלמדין אותו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה, עכ"ל. והטז"כ רמז לדבר שלש שנים יהיה לכם ערלים. ומסיים הפסוק בשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים הילול' דאורייתא. אבל עכשיו בדורתינו כשיגעו לכלל י"ג שנים המה כתינוק הבורח מבית הספר ולא ידעתי למה. הלא מרגלא בפומיה דאינשי שכל איש מחויב לשכור לבנו מלמד לפחות עד שיגיע לי"ג שנים. וכן משמעות במדרש רבה בפסוק ויגדלו הנערים ויהי עשו וכו' וז"ל כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר וכו' אמר ר"א צריך אדם להטפל עם בנו עד י"ג שנה ע"ש. והשלשה שנים שמקדימין את בניהם לבית הספר המה מקדימין לברח מבית הספר וגדול עונם מנשוא. ועתידים ליתן את הדין ומה יענה את אלקים במשפט. ואפילו אם האב רואה שמוח בנו אינו סובל ללמוד תורה עכ"פ ילך אצל רבו עד י"ג שנים ויותר. והרב ילמוד עמו תנ"ך עם פירוש רש"י ואיזה סימנים שלחן ערוך דינים הנוהגים בזמנינו או עין יעקב הן הן הדברים המושכין לב התינוק. ואף אם הנער אינו שומע לקול הורים ומורים ואינו חפץ ללמוד כלל עכ"פ אם הולך לבית הספר הוא סור מרע. ויוכל להיות כשיגיע לכלל י"ב שנים יהיה מעשהו טוב. כדאיתא פרק ב' דב"ב א"ל רב לר' שמואל בר שילת שהי' מלמדי תינוק' כי מחית לא תמחי אלא בערקתא דמסאנא. דקרי קרי ודלא קרי להוי צוותא לחברי'. ופרש"י אינך זקוק ליסרו יותר מדאי ולא לסלקו לגמרי אלא יושב עם אחרים בצוותא וסופו לתת לב ע"ש: ומשב חאני בזה מדינת מעהררן ופיהם שהייתי שם כד הווינא טליא ודכרינא שנערים גדולים בני ט"ו שנים ויותר הולכים מדי יום ביומו אל המלמד ללמוד שיעורו. אבל עכשיו בעו"ה ראיתי שערוריה כשיגיע לכלל עשר פורק עולו מעל צווארו. והוא פעם בחוץ, פעם ברחבוות קריה יתן קולו ומרקד ומזיק כשור שחור ביומי דניסן. ועבירה גוררת עבירה. ושנה ומושרש {{לפיענוח|בדמא}}. וההרגל נעשה טבע. וכשיגיע לכלל שנים יצא העגל הזה. לעקל ולקלקלות. ונפיק חורב' מיניה. והוא מעוות שלא יוכל לתקון. הן כל אלה ראתה עיני. לכן הירא את דבר ה' ייסר את בנו שילך לבית הספר אף {{לפיענוח|מי"ב}} שנים ולמעלה ויסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך. ואז טוב לו סלה: ---- {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:אוצר - דפים הדורשים פיענוח
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף