עריכת הדף "
אדמת קדש/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג: ימא דסמכי== ג). '''ימא דסמכי.''' הים השלישי נקרא בתלמוד וגם בספרי יוסיפוס בשם ימא דסמכי ומקומו ½16 קילומיטר צפונה מים כנרת. ברור הדבר כי בזמן ממשלת היונים החלו לקרות אותו ים של סמכי ע"ש סאמאכא העיר הגדולה שהיתה קרובה אליו. ועד היום, במרחק 11 קילומיטר (מהלך שלש שעות) לצפונית מזרחית מהים הזה נשארו חרבות העיר הגדולה הזאת בשם חורבת סוּמַכִיֶא. אולם בראשונה היינו מזמן יהושע בן נון עד סוף ימי הנביאים האחרונים הים הזה היה נקרא הגלילה־הקדמוֹנה כמו שאמרו {{ממ|[[ירושלמי/שקלים/ו/ב|שקלים פ"ו ה"ב]]}}: יוצאים אל הגלילה הקדמונה זה ים של סמכו וכו' <sup>{{שוליים|(ב)נה|101}}</sup>. ואצל הערביים עד היום נשאר השם העתיק הגלילה שהמירו הברתו בהברת אֶל הוּלי או אֶל חוּלי <sup>{{שוליים|(ג)נה|102}}</sup>. צריך לדעת <sup>{{שוליים|(א)110|103}}</sup> כי השטח המשתרע בין ים הגלילה ובין גבול צור <sup>{{שוליים|(ב)110|104}}</sup> והלאה צפונה עד אהלב Alawe ועד חצור el Kuser (היושבות על נהר מי־מרום הוא קרמיון—קסמיא), השטח הזה שארכו מדרום לצפון בערך 30 קילומיטר, ורחבו ממזרח למערב (מים הגלילה ומירדן הצעיר עד גבול צור) בערך 22 קילומיטר, השטח הזה מימות יהושע בן נון עד ימי צדקיהו מלך יהודה נקרא בשם הגליל ע"ש ים הגלילה, והעיר קדש נפתלי היתה בתוך הגליל. ובשטח הזה (בלי ספק אצל גבול צור) היו עשרים הערים שנתן שלמה לחירם, אבל הארץ אשר לדרום מהשטח הזה, היינו מהקו יסוד המעלה—סולמא דצור (Thilla-Nakura) ולדרום לא היתה נקראת בשם גליל. אולם אחר שעלו מבבל היה להפך: בשם גליל קראו להשטח המשתרע מן רצועת הכותים (ארץ השמרונים) שבדרומו, עד הַקַו יסוד המעלה-סולמא דצור (Thilla-Nakura) המגביל אותו מצפון <sup>{{שוליים|(ג)110|105}}</sup>, ומן הקו הזה צפונה, היינו כל השטח שהיה נקרא גליל בימי הבית הראשון עם הערים קדש נפתלי ואחלב וחצור עד הנהר מי מרום—קאסמיא, בזמן בית שני הי' מגבול הגליל ולחוץ, ועולי בבל לא החזיקו שם. ולהלן בענין חלוקת הארץ בזמן בית שני עוד הפעם יבואר מה בין הגליל של התקופה הראשונה להגליל שבזמן בית שני. במקצוע דרומית מערבית של ים הגלילה (הוא ימא דסמכי) על שפת הים בין נחל ואדי וואגאז ובין נחל ואדי חאנדאזש במקום שהם נופלים אל הגלילה יש הכפר אשר לפנים נקרא כפר טהיללא ועליו אמר יוסיפוס שמקומו במקצוע מזרחית צפונית של הגליל העליון. כעת הערביים קורין לו טְלֶיל Tlel. רבות מאות שנים היה הכפר הזה חרב ושמם, ובשנת התרמ"א נתנה הממשלה את מקום הכפר הזה ואת שדותיו להערביים פליטי אלגיר וישבו שם באהלים, ואחר שנים אחדות בנו בתים ויהי עוד הפעם לכפר קטן. ובשנת התרמ"ג באו יהודים מעיר מיזיריטש אשר במדינת פולין ויקנו להם שדות אצל כפר טהיללא. ועל שפת ים הגלילה (ימא דסמכי) בצד צפון של כפר טהיללא Tlel <sup>{{שוליים|(א)נו|106}}</sup>, על קו הגבול שהחזיקו עולי בבל, יסדו להם מושבה בשם יסוד המעלה, והבארון אֶידמונד די רוטהשילד הזיל זהב רב לבנות להם בתים וחצרים ונתן להם כל טוב ועוד לא חדל להחזיק בידיהם, והם זריזים בעבודת האדמה ומצליחים. צפונה ליסוד המעלה על החוף המערבי של הגלילה הקדמונה משתרעת ארץ נמוכה שדה גדולה כלה משקה שתֵעָבד ותזרע ותצמיח אורז אדום ושני מיני דורא אשר יגדלו שם למכביר. בלכתנו 5 קילומיטר מיסוד המעלה צפונה, נעבור את הנחל המלא מים חיים צלולים הנקרא עין של מלחיא הגונע ויוצא מרגלי הר חרים <sup>{{שוליים|(ב)נו|107}}</sup> אשר על יד הדרך <sup>{{שוליים|(ג)נו|108}}</sup>. אצל המעין הזה למזרח הדרך היתה עיר בשם מלחיא אשר תחומה המזרחי הגיע להבצה הגדולה el Ghabbe המשתרעת בצד צפון של הגלילה הקדמונה. העיר מלחיא יושבת במקצוע צפונית מערבית של ים הגלילה, מעין או נחל של מים מלוחים אין בעיר הזאת ולא בסביבותיה, אבל בתחום המזרחי של העיר הזאת סמוך להבצה הגדולה יש חלקת שדה בערך שני דולאם המגדלת (מעצמה) מַלוּחַ, היינו עשבים קטנים מלוחים המלאים מיץ מלחי Chlornatrium, נקל להבין כי העיר נקראה בשם מלחיא ע"ש העשבים המלוחים. בעיר הזאת ישב ר׳ יוסי ממלחיא <sup>{{שוליים|(ד)נו|109}}</sup> ומקום קבורתו על ההר אשר למערבית צפונית מעיר מלחיא וסמוך לה. והערביים היושבים בגליל ובגולן ובא"י הצפונית מכבדים ומקדישים את מקום גניזת גופא קדישא הדין וקורין לו נֶבִּי יוֹשֶי <sup>{{שוליים|(א)112|110}}</sup> וביראת הכבוד נעלה הולכים להתפלל שמה. נראין הדברים כי על ההר הזה הי' בית הקברות של עיר מלחיא, אף כי ההר הזה ממערבה (במערבית צפונית) של העיר, כי למזרחה של עיר מלחיא לא הי' מקום לעשות בית הקברות מפני הבצאות. הערבים היושבים היום במלחיא אינם יושבים בבתים רק באהלים, עוסקים בעבודת האדמה, זורעים תבואה ממיני דגן וקטניות וגם האורז האדום כמו שזורעים בחולתא הנמשכת יחד עם מלחיא ותכונה אחת להן. הערביים יושבי מלחיא מגדלים פרים ופרות מדבריים היינו ממין הכוי (תאוֹ) אשר בהם יחרשו האדמה, והפרות נותנות חלב רב, תבן או מזון אחר לא צריך לתן להם בכל ימות השנה כי רועים בקנה וסוף בתוך הבצה הגדולה, ודוקא במקום אשר רגל אדם לא תוכל לבוא שם. בַבֹקֶר בַבֹקֶר בלא רועה ילכו שמה העדרים ולבדם ישובו בערב. והמין הזה, הכוי, יכול לחיות רק במקום בצה ואגמי מים. מלבד עבודה בשדה וגידול בהמות, יושבי מלחיא עושים מחצלאות מהקנים הרכים הנקראים בּאבּיר והמחצלאות שלהם נמכרות בכל א"י. בקיץ מרחיקים הערביים את אהליהם מקרבת הבצה ונוטים אותם בשדה המערבית, קרוב לעין מלחיא אצל הדרך הגדולה. תכונת החיים והעבודה של הערביים יושבי מלחיא המתאימים עם טבע המקום ותנאיו מראה לנו לדעת כי היהודים שישבו שָם בימי קדם ג"כ עסקו בעבודת האדמה ובגדול בהמות מדבריות וישבו באהלים שהעתיקום ממקום למקום לפי תקופות השנה. ועל גבול ים הגלילה מצד צפון משתרעת הבצה הגדולה של החולתא, ושם בצדו הצפוני, הגלילה מגיח את הידדן אל תוכו. ועל אודות החולתא והבצה שלה ידֻבר להלן. החוף המזרחי של הגלילה הקדמונה (שארכו 6 קילומיטר) גבוה מאדמת החוף המערבי, כי המדרון היורד מסעיפי החרמון מגיע עד המים של החוף המזרחי. פני המים של הים הזה גבוהים 2 מיטר מפני המים שבים הגדול, ועומקו לא יותר מחמשה מיטר. בים הזה יצודו דגים לרוב וביותר יגדל הציד במקצוע צפונית מערבית במקום שפך מי נהר מלחיא אל הגלילה <sup>{{שוליים|(א)נז|111}}</sup>, גם על החוף המזרחי של הים הזה נכח המושבה יסוד המעלה במקום שפך נחל בידארוס Bedarus (השוטף מההרים הקרובים המזרחיים) להגלילה הוא ימא דסמכי, גם שם יגדל הציד; המקום הזה יקרא היום סַיַידֶי <sup>{{שוליים|(ב)נז|112}}</sup>. {{מרכז|---}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף