עריכת הדף "
אבני מילואים/אבן העזר/מ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''הבת מקודשת.''' בפר' האומר {{ממ|דף ס"ב}} בהא דתנן אם ילדה אשתך נקיבה תהא מקודשת לי לא אמר כלום אמר ר' חנינא ל"ש אלא שאין אשתו מעוברת כו' ומייתי נמי הא דתניא יתר על כן אמר ר"א בן יעקב הי' לו פירות מחוברים ואמר פירות אלו יהיו תרומה על אלו לכשיביאו שליש כו' אמר רבא ל"ש אלא בשחת אבל באגם לא ורב יוסף אמר אפילו באגם כמאן אזלא הא דתניא אם ילדה אשתך נקיבה כו' אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אעפ"י שלא הוכר עוברה ולכן דעת הרמב"ם דהוכר עוברה מקודשת. אבל הר"ן {{ממ|ב, ב מדפי הרי"ף}} חולק בזה ומשום דקי"ל כרבנן דסברי אפי' הוכר עוברה אינה מקודשת וכן דעת הראב"ד וע"ש. והנה הרמ"א בח"מ סימן ר"ט סעיף ד' פסק אם חנטו הפירות מיקרי בא לעולם ע"ש. ובספר בני יעקב תמה על דברי הרמ"א הא כיון דבהוכר עוברה דעת הראב"ד דאינה מקודשת וכן דעת הר"ן ואף הרב בעל המפה באה"ע סי' {{ממ|ט}} [מ'] כתב מחלוקת בזה יש סוברים דאינה מקודשת ואיך כתב כאן לדבר פשוט דאם חנטו הפירות הוי דבר שבא לעולם כו'. וכיון שכן יש להפליא הפלא ופלא על הרב בעל המפה כו' ומה שמחלק הסמ"ע בין הוכר עובר לחנטו הפירות ומשום דעובר מכסיא והוי לי' דשלבל"ע אבל חנטו הפירות מגליין ה"ל בא לעולם ע"ש, הרי בש"ס מדמה אהדדי דהא אמרו כמאן אזלא הא דתניא אם ילדה אשתך נקיבה כו' אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אעפ"י שלא הוכר עוברה והרי מדמה עובר לפירות לא אמרינן עובר מכסיא ופירות מגליין ע"ש שהאריך. והנה מ"ש בני יעקב ואף הרב בעל המפה באה"ע סי' מ' כתב מחלוקת בזה דיש סוברים דאינה מקודשת דבר זה לא הוזכר ברמ"א, ובטור בשם הרמ"ה הוא שכתב דאפי' הוכר עוברה אינה מקודשת. ובעיקר הקושי' כתבנו בקצה"ח סי' ר"ט סק"ב והוא דמ"ש הסמ"ע לחלק בין עובר דמכסיא לפירות דמגליין הוא מוכרח דהא חזינן בעובר לדעת הפוסקים דמוכר עובר פרתו לא קנה ואפי' הוכר עוברה מוכח דאפי' אותו המיעוט שכבר נתהוו אינו נקנה מדכתבו תוס' והרא"ש רפ"ק דבכורות [ג, ב, ד"ה דקא ורא"ש שם סי' ב'] גבי מכירת עובר לאפקועי מבכורה דצריך למכור פרה לעוברה דאל"כ הוי לי' דשלבל"ע, ואי נימא דיכול למכור את העובר במה שבא לעולם קצתו א"כ ה"ל שותפות נכרי ופוטר וע"כ צ"ל דעובר ליתא כלל במכירה ואפי' במה שבא כבר לעולם, ואלו בחנטו פירות ודאי מה שחנט איתא במכירה מה שגדל דיהי' מה שיהי' מה דאי' בעולם איתא במכירה אלא דנוכל לומר דבחנטו הפירות אינו במכירה מה שיגדל אח"כ כיון דאינו אומר דקל לפירות הוי לי' המותר מה דאתי ורבי אח"כ מהאילן דגופו של מוכר וכהאי דאמרינן בפ' י"נ {{ממ|דף קל"ט}} גבי מת האב והניח פירות מחוברין ע"ש ובטור וש"ע ח"מ סי' רנ"ז, וה"נ יתן המוכר ללוקח את הדמים כפי מה שהיו שוין הפירות בשעת חנטה ועכ"פ מה שגדל כבר לפנינו מוכרחין אנו לחלק בין עובר לפירות והוא דבמה שכבר גדל בעובר לא מהני ובפירות חנוטין מהני ומה דהוי הוי לא יהא אלא עלין בעלמא איתנהו במכירה וא"כ ממילא מוכרח לחלק בין עובר לפירות דעובר מכסיא והני מגליין. וא"כ מה"ט נמי הוא דמחלקינן גם במה דאתי ורבי אחר כך והוא דכיון דחנטו הפירות עכ"פ מה דאיתנהו בעולם איתא במכירה וחשיב בא לעולם מהני ליה לגמרי גם למאי דאתי ויגדל אחר כך ותו לא הוי דבר שלא בא לעולם. אבל עובר כיון דאפילו למה שכבר בא לעולם לא מהני משום דמכסיא מכ"ש דלא מהני למה שיגדל אחר כך. ולפ"ז ניחא הא דבש"ס מדמה עובר לחנטו הפירות דהתם בתרומה כיון דכל זמן שלא הביא שליש ליתיה כלל בדין תרומה אפילו מה דבא לעולם ואפ"ה ס"ל לר' אליעזר בן יעקב דמהני לכשיבא שליש וע"כ משום דס"ל כיון דמינכר קצת תו לא הוי דשלבל"ע אף על גב דהשתא לא חזי מידי לתרומה אפי' מה דאי' בעולם וכיון דאינו אלא משום דמינכר א"כ מה"ט עובר נמי חשיב בא לעולם כל דמינכר העובר, אבל לדידן טעמא דחנטו הפירות הוי משום דאיתנהו עכשיו במכירה עכ"פ במה שגדל ומש"ה חשיב לי' כדבר שבא לעולם ומהני אף למה שיגדל אח"כ אבל בעובר כיון דמכסי' וליתא במכירה אף במה דכבר בא לעולם א"כ ה"ל השתא לא בא לעולם כלל וליתנהו במכירה אף על גב דמינכר, דלדידן לית לן כראב"י דס"ל מינכר מהני דהא גבי תרומה קודם שהביא שליש לאו כלום הוא אפי' מה דכבר גדל וכיון דס"ל דמינכר מהני לדבר שלבל"ע א"כ ה"ה בעובר כיון דמינכר מקודשת אבל אנן לא ס"ל כראב"י וכמ"ש הר"ן וא"כ מינכר לא מהני ובתרומה לא מהני קודם שהביאו שליש אלא במכירה שפיר מהני חנטו ומשום דכיון דמהני מכירה למה שכבר גדל כיון דישנו בעולם מהני מכירה לגמרי אפי' למה שיגדל אחר כך ובעובר לא מהני מכירה אפי' למה שגדל משום דמכסיא וכמ"ש הסמ"ע ועיין בס' קצה"ח בזה באורך. אמנם בעיקר הדין שכתב הרמ"א בח"מ סי' ר"ט דאם חנטו הפירות הוי בא לעולם והוא מפי' רש"י בפ' איזהו נשך {{ממ|דף ס"ו}} שכתב בפלוגתא דרב הונא ורב נחמן במוכר פירות דקל היינו קודם שחנטו ומשמע דאחר שחנטו הוי בא לעולם, וכעת מצאתי דעדיין מידי ספיקא לא נפקא דאינו נראה כן מדברי הריטב"א בחידושיו פרק האיש מקדש [נד, ב] שם הבמ"ע דיהיב לי' כשהוא סמדר ולא כר"י דאמר סמדר אסור בערלה מפני שהוא פרי, וכ' עלה הריטב"א ז"ל וכ"ת ולוקמי' אפי' כר"י ובדיהיב לה מקמי דליהוי סמדר איכא למימר דבעינן לאוקמי כרבנן דהלכתא כוותייהו א"נ מקמי סמדר לא חשיבי מידי וכפירות שלא בא לעולם חשיב ולא מצי קני להו לרבנן ואף על גב דהא ר' מאיר היא לא {{ממ|בא}} [בעי] לאוקמי בהאי פלוגתא דלית הלכתא כר"מ כן נראה לי עכ"ל, ומבואר דמקמי סמדר אף על פי שחנטו ה"ל דשלבל"ע. וכ"כ בתוס' רי"ד ז"ל כגון דיהיב לה כשהיה סמדר ולא כר' יוסי פי' ואין לומר דיהיב לה קודם סמדר שעדיין לא בא לעולם ואין לומר דיהיב הגפנים גופייהו דא"כ היינו בין שהוא משלו עכ"ל. ובחידושי הרשב"א שם ז"ל הבמ"ע בדיהיב לה כשהוא סמדר ודלא כר"י ופי' רש"י בלשון ראשון דמש"ה לא אמר בדיהיב לה מקמי דליהוי סמדר דבא לאשמועינן אגב אורחא דליתי' דלר' יוסי ובלשון שני פי' רש"י ומקמי דליהוי סמדר אי אפשר לאוקמי' דאפילו ר"מ דאמר אדם מקנה דשלבל"ע לא אמר אלא היכא דודאי אתו אבל הכא מי יימר דאתו ותמיהא לי דהא מוכר פירות דקל ואפילו קודם חנטה לר' מאיר קנה וקרי לי' עבידי דאתו דממילא קא אתו וכ"ש הכא דלאחר חנטה קודם שהגיע לסמדר דעבידי דאתו ולר' מאיר קנה כו' ומסתברא דלשון ראשון עיקר עכ"ל. ומדכתב דלאחר חנטה קודם שהגיע לסמדר דעבידי דאתו דלר' מאיר קנה ומשמע אבל לרבנן לא קנה קודם סמדר וכיון דלהרשב"א והריטב"א ותוס' רי"ד אחר חנטה לא מהני מאן ספין ומאן רקיע להוציא מן המוכר מחזקת ממון דידי' ולכן דברי רמ"א בח"מ צ"ע. {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף