עריכת הדף "
אבן האזל/תמידין ומוספין/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''כבר ביארנו שאין מביאין מנחות ולא מנחת נסכים ולא בכורים מן החדש קודם הבאת העומר ואם הביא פסול, ולא יביא קודם להבאת שתי הלחם ואם הביא כשר.''' ''' התוס' ''' יו"ט במשניות תמה על דברי הרמב"ם בפ"ה מהל' איסורי מזבח הל' ט' שכתב אין מביאים מנחות ונסכים לא מן הטבל ולא מן החדש קודם לעומר דהא במנחות דף ס"ח אמר רנב"י לדברי יהודה בר נחמיה דאמר טעמא דקודם לעומר פסול שלא הותר מכללו אצל הדיוט. נסכים בכורים שהקריבם קודם לעומר כשרים. וחידש התוס' יו"ט דר"ט לא סבר תירוצו וטעמו של יהודה בר נחמיה. והביא התוי"ט גם מדברי הרמב"ם כאן שכתב דפסול ותמה עליו הברכת הזבח דהא כאן כתב מנחת נסכים והוא סולת, אבל במה שכתב בהל' איסורי מזבח כתב הבה"ז דנסכים לא קאי אחדש אלא על שאר האיסורים ובאמת לא צריך לדוחק זה דהרמב"ם בפ"ב מהל' מעה"ק הל' א' כתב היין והסולת שמביאים עם הקרבן הם הנקראים נסכים והסולת לבדה נקראת מנחת נסכים א"כ מבואר שגם בלשון נסכים אפשר שיהיה הכונה על הסולת ולא הוצרך הרמב"ם לבאר זה כיון שלא כתב קודם לעומר אלא מן החדש ובודאי יין לא הוי חדש לגבי קודם לעומר ורק לגבי קודם לשתי הלחם יש לפירות ויין שם חדש. אבל מה דאמר רנב"י במנחות ודאי כונתו על יין ומה דאמר שהקריבם קודם לעומר עיקר החדוש הוא שהם קודם לשתי הלחם ולא הותרו מכללם אצל הדיוט ואמר קודם לעומר אף דיין לא שייך לעומר. אך הכונה דלא הותחל כלל ההיתר לשום דבר אצל הדיוט. ומ"מ אם הביא כשר דזהו בעצמו צד קולא דלא איתסר כלל להדיוט כדאמר שם. ''' אמנם ''' הצ"ק והחק נתן דחו דברי הבה"ז ותפסו לעיקר כדברי התוס' יו"ט דהרמב"ם לא פסק כרנב"י דאמר אליבא דריב"נ ולא קיי"ל כריב"נ דאף דשתק ר"ט אינו סובר כן וראיה מדברי ר"ע. וכן מדאמר רנב"י לדברי ריב"נ ומ"מ לדעתי פשוט בדעת הרמב"ם שאין כונתו לאסור יין קודם לעומר דאין לנו טעם לאסור דליכא קרא על יין ופירות שיהיה אסור קודם לעומר ובדין קודם לשתי הלחם הא כתב דאינו אלא לכתחלה כמו שכתב בפ"ה מהל' איסו"מ. והנה הברכת הזבח כתב דכל עיקר איסור קודם לשתי הלחם הוא רק במיני דגן במה דאסור להדיוט קודם לעומר ובודאי בזה השיגו לנכון בחק נתן דא"כ מה אמר הגמ' פשיטא על רנב"י הא קמ"ל דאפי' לכתחלה מותר. ועוד דבדף פ"ד תניא להדיא מנין שתהא קודמת לנסכים ופירות האילן ומרבה מקרא דבכורי מעשיך. א"כ זהו ודאי דדין שלא יביא קודם לשתי הלחם הוא גם בפירות האילן לגבי בכורים ונסכים. אבל בדין קודם לעומר לא הוזכר שיהיה דין לאסור חוץ מה' מיני דגן. אמנם ראיתי בהוספה לקונטרס קרבן ראשית להרב הגאון ר' אברהם שמואל העליר שי' שהביא מד' הספרא ויקרא פ"ב בקרא דואם תקריב מנחת בכורים דלפי' המלבי"ם מוכח כן שגם העומר צריך להיות קודם לכל המנחות. אבל לפי' הראב"ד אינו מבואר כן ובעיקר שבדברי הרמב"ם לא הוזכר זה שיהיה אסור וגם פסול לנסך יין קודם לעומר וכמש"כ. ''' ובעיקר ''' מה דקשיא לר"ט מה בין קודם לעומר לקודם לשתי הלחם שכבר הקשו בתוס' דהא קודם לעומר איכא פסול משום ממשקה ישראל. וכתבו דנילף קודם לשתי הלחם מקודם לעומר. ודבריהם צריך באור דמה שייך ללמוד זה מזה כיון דבקודם לעומר יש פסול משום ממשקה ישראל. ובקודם לשתי הלחם ליכא פסול זה. ומשמע מדברי התוס' דבאמת זהו שהשיב ריב"נ אלא דאמר בלשון דאין ללמוד זה מזה ומ"מ הוא דחוק. ובחדושי הרשב"א שנדפס באספ"ז כתב דר"ט היה סבור דאיסור משום קודם לשתי הלחם לגבוה הוי כמו איסור קודם לעומר להדיוט. וסבר דגם קודם לעומר יש איסור לגבוה מצד עיקר דינו ולא רק משום דאסור להדיוט ומשום ממשקה ישראל. ומשום זה כתב דאין לומר טעם דחמיר יותר קודם לעומר משום ממשקה ישראל. דכיון דאיכא איסור לגבוה כמו להדיוט מה לי חד איסורא מה לי תרי איסורי אבל זה קשה דמנ"ל איסור לקרבן קודם לעומר בלא דין ממשקה ישראל. ''' אכן ''' לדברי הרמב"ם פ"ה מהל' איסורי מזבח הל' ט' שלא כתב טעמא דממשקה ישראל אלא משום דהוי מצוה הבאה בעבירה. וכבר בארתי שם דאינו מובן דאיזה עבירה יש להקריב דבר האסור בלא דין ממשקה ישראל ובפסחים דף מ"ח תניא בהדיא דאין מביאים נסכים מן הטבל משום ממשקה ישראל. אלא דהרמב"ם סומך על קרא דהקריבהו נא לפחתיך דדבר שאינו ראוי לאכילה אינו ראוי לקרבן ולכן אמר דגם דבר האסור באכילה דיש עבירה לאכילה הוי כמו שאינו ראוי לאכילה. ועל זה כתב דהוי מגדר מצוה הבאה בעבירה. והיינו דכיון דיש לנו יסוד דדבר שאינו ראוי לאכילה אינו ראוי לקרבן לכן גם דבר שיש עבירה לאכלו ג"כ אסור להקריבו והוי בגדר מצוה הבאה בעבירה. ''' ועכשיו ''' נוכל לומר דזהו דהוי קשה לר"ט למה נאמר דמה דאמר קרא שלא יקריבו קודם לשתי הלחם אינו לעכב. ולא נימא דכמו דקודם לעומר אם הקריבו פסול משום טעמא דמצוה הבאה בעבירה כן נאמר דמה דאמרה תורה שלא יקריבו קודם לשתי הלחם הוא ג"כ איסור. וממילא אם יקריבו הוי מצוה הבאה בעבירה והוי פסול. וע"ז אמר ריב"נ טעמא דכיון דבחמשה מיני דגן דאיכא איסור קודם לעומר התיר העומר להדיוט והותר מכללו. ומסתבר דגם לגבוה אינו בגדר פסול. וע"ז אמר רנב"י דגם נסכים בכורים שהקריבם קודם לעומר כשרים דאף דלא הותרו מכללם כ"ש דקילי דלא איתסרו כלל. ולפי דברי ריב"נ מוכח דלא כמו שהיה קשה לר"ט למה לא נימא דגם גבי קודם לעומר הוי מצוה הבאה בעבירה שאסרה תורה להקריב קודם לעומר. אלא דהוא רק בגדר הכשר דלכתחלה אמרה תורה שלא יקריבו קודם לעומר שאינו כשר לכתחלה אבל אין בזה איסור דנימא דהוי מצוה הבאה בעבירה ולכן כתב הרמב"ם בהל' איסורי מזבח הלשון לכתחלה וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף