עריכת הדף "
אבן האזל/שכנים/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה, יראה לי שאין מגלגלין עליו אלא דבר מועט כמו שיראו הדיינין שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים וכן אם הניקף עצמו הוא שגדר רוח רביעית הרי גילה דעתו ונותן חצי ההוצאות של שלש רוחות, אם היה [מקום] *) הכתלים של שניהם וכן כל כיוצא בזה.''' <small> *) הוספתי זה מדעתי כי הוא מוכרח למעיין.</small> ''' השגת ''' הראב"ד אם היה הכותל של זה שבנה וכו' עד בכותלים א"א זה המשפט מעוקל שאם הרויח לו המקום וגדר אותו שיפחות לו ההוצאה, ומה שאמר ואינו יכול להשתמש בכתלים כן ישתמש אלא המקום לו יהיה, ויהיה לו שטר על זה שאם יפול הכותל האבנים והעפר לשניהם והמקום שלו עכ"ל. ''' שאין ''' מגלגלין עליו, עמש"כ המ"מ והנה הרמב"ן בחדושיו הקשה למה מחייבין אותו כיון שאינו יכול לכופו מתחלה לגדור וכתב שדומה במקצת כמו יורד לתוך שדה חברו ונטעה שלא ברשות שאילו מתחלה בא לימלך ומיחה על ידו אינו רשאי ליגע בה ואפשר שאינו חייב לו כלום, אלא יטול עציו ואבניו ואפי' בשדה העשויה ליטע ואילו עמד מעצמו שמין לו וידו על העליונה, והנמוק"י השמיט מש"כ הרמב"ן שהוא דומה במקצת וכתב מידי דהוי כיורד וכו', אבל נראה דבדיוק כתב הרמב"ן שהוא דומה במקצת דהא מפרש דהוא גדר שסביב החיצון, וא"כ לא דמי ליורד לתוך שדה חברו ונטעה שלא ברשות דכיון שנטע בתוך שדה חברו ואמרינן דניחא ליה כבר קנה הנטיעות כיון שהם בשדה שלו, אבל הכא שגדר מבחוץ א"כ אין לו במה לקנות, ולכן כתב שהוא דומה במקצת ובטעמו נראה דכיון דעשויה לגדור ובודאי ניחא ליה חייב וכמו דמחייבינן לבהמה שאכלה ברה"ר מה שנהנית משום דבודאי ניחא ליה לבעלים דאין לומר דחייב משום ממוני גבך דבודאי א"א לומר דאחר אכילתה יש בהבהמה כשיעור מה שהיה שוה אכילתה, וע"כ משום דודאי ניחא לבעלים והנמוק"י כתב דכיון שלא מיחה בשעה שגדר ונטע ודאי ניחא ליה, אבל מדברי הרמב"ן לא משמע כן וגם פשטות ההלכה דהמקיף ויורד לתוך שדה חבירו משמע דהוא בכל גווני אפי' לא ידעו הבעלים, אבל הרמב"ם סובר דכיון דלא קנה הניקף והמקיף יכול ליטול הגדר גם הניקף יכול לומר טול עציך, וכמו שכתב הרי"ף בפ' השואל דדין טול ודין אטול תלוין זה בזה, ולכן דוקא היכי שבנה על מקום שניהם דכבר קנה הניקף והמקיף אינו יכול ליטול, גם הניקף אינו יכול לומר טול, ובפ"י מה' גזילה כתב המ"מ בדעת הרמב"ם דבעשויה ליטע אינו יכול לומר טול, והכ"מ חלק עליו ועיין מה שכתבתי שם לבאר דעת הרמב"ם כדברי המ"מ, ומכאן מוכח להדיא כדברי המ"מ דאם יוכל לומר טול מה מהני שהוא על מקום שניהם. ''' והנה ''' עכ"פ מבואר מדברי הרמב"ן ומדברי המ"מ דטעמא דמחייבינן ליה הוא משום דין יורד, וקשה דהא בב"ק תלי הגמ' דין המקיף בדין זה נהנה וזה לא חסר, ואילו דין יורד לשדה חברו לא אשכחן דתליא בדין זה נהנה, והוא פשוט דאינו שייך לדין זה נהנה דממון גמור הניח הבונה והנוטע בשדה שלו ובחצרו, והנה לדעת הרמב"ן דמיירי בגדר מבחוץ יש לומר דהך דינא תליא בדין זה נהנה וזה לא חסר, דאם זה נהנה וזה לא חסר פטור, א"כ לא נוכל לומר דניחא ליה במה שהוציא המקיף הוצאות, דכיון דהוא פטור למה יתרצה לשלם כיון שהמקיף צריך לגדר גם בשביל עצמו, ולכן הוצרכו בגמ' לתירוצא דאת גרמת לי, אבל זה מבואר רק לדברי המפרשים דהוא מבחוץ, אבל לדברי הרמב"ם שגדר על מקום של שניהם א"כ הוא יורד ממש, וצריך ביאור דאיך תולה זה הגמ' בב"ק בדין זה נהנה וזל"ח. <small> -השמטות ומלואים-</small> ''' לעיל ''' בארתי לדעת הרמב"ם דסוגיא דב"ק דתליא דינא דמקיף בדין זה נהנה וזה ל"ח ע"כ לא מיירי כשגדר על מקום שניהם רק בגדר חיצון ע"ש, ובטעמא דמילתא י"ל דכיון דסבר דר' יוסי דוקא בעמד ניקף מחייב ואי באמצע על מקום שניהם הוי יורד ממש ואין טעם לפטור, דאכתי לא ידע טעמא דלדידי סגי לי בנטירא בר זוזא ולכן ע"כ מפרש דהוא מבחוץ ופליגי בדין זה נהנה. <small> [ע"כ].</small> ''' ונראה ''' עפ"מ שכתב הרשב"א בש"מ במה דאמר רבא ואי לא דאיננא לך כרב הונא אליבא דר' יוסי דאינו כאוקימתא בתרא דאמר במקיף וניקף איכא בינייהו דלהך אוקימתא אינו מחייב ר' יוסי אלא בעמד ניקף, וכן סבר בסוגיא דב"ק וכן כתבו בתוס', וכתב הרשב"א דקיי"ל כרבא ולא כסוגיא דב"ק דההיא אליבא דחייא בר רב דאמר דמי קנים בזול, ואנן קיי"ל כרב הונא דהכל לפי מה שגדר, וא"כ נוכל לומר דסוגיא דב"ק דמפרש מתני' דהוא משום דין נהנה אינו מפרש דמיירי על מקום שניהם, לכן אינו חייב משום יורד, איברא דבסוגיא דב"ב א"א לומר דרב הונא וחייא בר רב פליגי נמי בפירושא דמתני' דמשמע דלא פליגי אלא בדינא, ועוד דאמרינן דלרב הונא פליגי ת"ק ור' יוסי אי לפי מה שגדר או דמי קנים בזול, ומוכח דגם לרב הונא סבר ת"ק דמי קנים בזול אף דרב הונא בודאי מפרש מתני' כדעת הרמב"ם דגדר על מקום שניהם, אלא דכבר הקשו בתוס' לחייא בר רב דאמר דמי קנים בזול מ"ש מיורד דמשלם ההוצאה, ותירצו דשאני הכא דאמר לדידי סגי בנטירא בר זוזא, וא"כ שפיר דסוגיא דב"ב מפרש מתני' כשיטת הרמב"ם גם לחייא בר רב, אבל סוגיא דב"ק כיון דסבר דתליא בדין זה נהנה ע"כ מפרש דלא מיירי כשגדר על מקום שניהם, ולא קשה משם על דעת הרמב"ם כיון דבלא"ה אינה להלכה כמש"כ הרשב"א, ולפי"ז מיושב מה דאמרינן בב"ק את גרמת לי היקיפא יתירא שהוכיחו התוס' והרמב"ן מזה דלא כפירש"י שהוא גדר שבין המקיף והניקף, וזה קשה גם על הרמב"ם, אבל לפי"ז מיושב דסוגיא דב"ק כיון דסברה דהוא משום זה נהנה, באמת מפרש מתני' בגדר החיצון וכנ"ל. ''' והנה ''' במה שכתב הרי"ף בפ' השואל גבי יורד לתוך חורבתו של חבירו דשדרו ממתיבתא דכי היכי דיכול בעל הבנין לומר עצי ואבני אני נוטל, יכול נמי בעל החורבה לומר טול, כתב הראב"ד הביאו ברא"ש דאין שומעין לו דחורבה עשויה ליבנות וזה מזיק הוא אלא ישב בה עד שיתן יציאותיו, והרמב"ם פרק י' מה' גזילה פסק כדברי הרי"ף והנה כבר בארתי שם וכאן כדעת המ"מ דהרמב"ם מחלק בין עשויה ליבנות ועשויה ליגדר, וא"כ בעיקר דינא לא פליגי אלא דמ"מ יש בזה מחלוקת דהראב"ד סובר דאף דעשויה ליבנות מ"מ יכול בעל הבנין לומר אטול, ובעל החורבה אינו יכול לומר טול ולא תליא זה בזה, וממילא אינו סובר כדברי המ"מ דמה דמחייבין אותו כשבנה על מקום שניהם הוא משום דכבר קנה הכותל דהא סובר דאפי' בעשויה ליבנות יכול לומר אטול, ונמצא דהראב"ד לשיטתו שפיר חולק על הרמב"ם כאן, וכבר הוכחתי פ"ב מה' גנבה דהראב"ד בעל השגות על הרי"ף הוא בעל השגות על הרמב"ם. וע"כ דמה דבכמה מקומות השיג על הרי"ף ולא השיג על הרמב"ם הוא השמטה שסמך במה שכבר השיג על הרי"ף, ולכן לשיטתו השיג כאן כיון דסובר דאפי' בעשויה ליבנות יכול לומר אטול אבני, וא"כ לא קנה בעל החורבה אפי' כשהכותל הוא על מקום שניהם, אבל הרמב"ם לשיטתו דסובר בה' גזילה דבעשויה ליבנות אינו יכול לומר לא אטול ולא טול, שפיר סובר כאן דדוקא על מקום שניהם דאינו יכול לומר אטול, וממילא אינו יכול בעל החורבה לומר טול וכמש"כ. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף