עריכת הדף "
אבן האזל/שכירות/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ישראל הדש בפרתו של עכו"ם עובר משום בל תחסום, והעכו"ם הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום, אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת [הרביץ] (רבץ) לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה אותה, פרס עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה, היה הדבר שהיא עושה בו רע לבני מעיה ומזיקה או שהיתה חולה ואם תאכל מזה מתרזת מותר למנעה שלא הקפידה תורה אלא על הנאתה והרי אינה נהנית.''' ''' המ"מ ''' הביא דברי רש"י, אברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דפירש הבעלים שאמרו חסום פרתי ודוש בה תבואה שלך וכתב ע"ז המ"מ ולאו דוקא תבואה שלך דאפי' בתבואה של ישראל אינו עובר בלאו, ובהא דאמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה כתב המ"מ ורש"י הלך בזה לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל, אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת דמותר ישראל לומר לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר, ומדברי המ"מ משמע דמפרש גם בדעת הרמב"ם כדעת הרמב"ן דדוקא בדישתי, אבל באמת מלשון הרמב"ם שסתם משמע דבכל גוונא אסור ומה שכתב המ"מ דהא גבי שבת מותר במלאכת העכו"ם, וכן סוברים הרמב"ן והרשב"א הנה הר"נ בחידושיו כתב ליישב דעת רש"י דאינו דומה הכא שהבהמה שלו. ''' אכן ''' נראה דצריך להוסיף על דברי הר"נ דלכאורה אין זה טענה דמה בכך שהבהמה שלו אטו יש שמירת בהמתו שלא תדוש כשהיא חסומה, וא"כ לגבי אמירה לעכו"ם שבות הא אין לנו לדון אלא על דישת התבואה ושל מי היא המלאכה, אכן באמת יש להסביר יותר דאם הישראל השכיר לעכו"ם את בהמתו לדוש בה והוא נוטל שכר בעד דישתה, א"כ בודאי כשמשכירו על אופן שתדוש כשהיא חסומה יתן לו יותר שכר, ונמצא דהוא מלאכה של ישראל ולכן אפי' אם אינו משכירו אלא משאילו כיון דיש לו טובת הנאה מן העכו"ם גם זה מיקרי שכר והוי כמו מלאכה של ישראל כיון שהישראל נהנה ממה שהבהמה דשה כשהיא חסומה. ''' והנה ''' הלח"מ כתב דהמ"מ מפרש בדעת רש"י דהיכי דהדישה שלו עובר בלא תחסום והוכיח זה ממה שכתב אח"כ גבי אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה דרש"י הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך, ודבריו תמוהין דאיך אפשר לפרש דעת רש"י כן דעובר בלאו על מעשה שעשה העכו"ם ומה בכך שהדישה שלו עכ"פ אף שיש איסור חסימה אבל הוא לא עשה מעשה אלא ע"י אמירה לעכו"ם, ואינו עובר בזה על לאו שאין בו מעשה דהא על עיקר הלאו דלא תדוש בחסימה לא עבר אלא ע"י מעשה עכו"ם וכמו סירוס ע"י עכו"ם ומה שכתב המ"מ דרש"י הלך לשיטתו היינו במה דרש"י סובר דגם בדישה של העכו"ם איכא איסור וע"ז הביא דעות החולקים שהם הרמב"ן והרשב"א דבזה אפי' איסורא ליכא, ועוד הוסיף הלח"מ לכתוב שגם הטור סובר כן בעצמו וגם מפרש כן בדעת רש"י, ואף דכתב הטור בדברי רש"י שהבעיא הוא אפי' אמר לו דוש בה תבואה שלך דאפי' בזה איכא איסורא דאין כונת הטור דגם אם דש דישה של הישראל נמי ליכא אלא איסור, אלא דבזה עובר בלאו ורק דגם בדישה של העכו"ם אסור, ודבריו לא ניתנו ליאמר כלל, ובודאי גם בדישה של הישראל אינו עובר ומה שהוכיח הלח"מ ממה שפרש"י בברייתא דאינו עובר בלא תחסום דהוא בדישה של העכו"ם וכן פי' בהאבעיא ודוש בה דישה שלך לא ראה הלח"מ דברי הר"נ בחידושיו והובאו גם בש"מ שכתב על פירש"י בהאבעיא שהוצרך לומר כן דאי דישה שלי קאמר למה ליה למימר פי פרתי לימא פי פרתך, דהא ישראל הדש בפרתו של גוי עובר בלא תחסום וכה"ג איכא למיבעי מהו שיאמר לגוי, אלא ודאי מדנקט פי פרתי ש"מ דדוש בה דישה שלך קאמר. ''' אמנם ''' דברי הר"נ אינם מיושבים אלא על מה שפירש"י כן בהאבעיא אבל במה דתניא בבריתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל אינו עובר בלא תחסום הא לא צריך לפרש שהדישה של עכו"ם דהא כאן הרבותא דאינו עובר וא"כ שפיר קמ"ל דאפי' פרתו של ישראל ודישה של ישראל אינו עובר, וצ"ל בדעת הר"נ דזה פשוט לרש"י דלענין לעבור בלאו ע"י מעשה העכו"ם דכיון דהישראל לא עשה מעשה ודאי אינו עובר, ומה שפירש"י גם בברייתא בדישה של העכו"ם זהו משום דרש"י מפרש הברייתא כדבעי בגמ' למיפשט מברייתא דאיסורא איכא, ובזה מבואר מה דהרמב"ם כתב זה בשני דינים, מקודם כתב עכו"ם הדש בפרתו של ישראל אינו עובר, ולא הזכיר שהישראל אמר לו לדוש ואח"כ כתב דין אמר לעכו"ם חסום פרתי משום דהרמב"ם סובר דלמסקנא ג"כ אין צריך לפרש הברייתא דאינו עובר אלא איסורא איכא, אלא כדדחי דגם איסורא ליכא ולכן נוכל לפרש בלא אמר לו ומ"מ אשמעינן בברייתא דלא נימא כיון דהפרה שלו מצוה הישראל שלא להניח לדוש בה לכן קמ"ל דבזה אינו עובר ובאמת גם איסורא ליכא, ואח"כ כתב דין אמר לעכו"ם דאיכא איסורא אבל רש"י מפרש הברייתא כדבעי למיפשט וסובר דהוי רק דיחוייא דאינו עובר ואינו אסור כיון דנפשט דאמירה לעכו"ם אסור ופשטה דברייתא דאינו עובר אלא איסורא איכא, ולכן פירש"י ואמר לו הישראל חסום פרתי ודוש בה ולכן פי' בדישה של עכו"ם דאפי' בזה איכא איסורא וכמש"כ הטור בד' רש"י בהאבעיא דכונתו אפי' בדישה שלך.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף