עריכת הדף "
אבן האזל/שבת/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''המוציא משאו על ראשו, אם היה משאו כבד כגון שק מלא או תיבה ומגדל וכיוצא בהן שהוא משים על ראשו ותופס בידו חייב, שכן דרך המוציאין ונמצא כמוציא על כתפו או בידו, אבל אם לקח חפץ קל כגון שהניח בגד או ספר או סכין על ראשו והוציא והוא אינו אוחז בידו הרי זה פטור שלא הוציא כדרך המוציאין, שאין דרך רוב העולם להוציא החפצין מונחין על ראשיהם, המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, אע"פ שהעבירו למעלה מראשו חייב.''' ''' השגת ''' הראב"ד, המעביר חפץ וכו' א"א אין זה הפירוש נכון למה שאמר דרך עליו אלא כך פירושו האדם העומד במקומו ונוטל חפץ מצד ימינו ומניחו בצד שמאלו לסוף ד' אמות אע"פ שכשהגיע לנגד עצמו הרי הוא כמו שהניחו באמצע שהוא מקום פטור כיון שלא הניחו חייב ואם הניחו או עכבו בידו שם מעט פטור כמו שאמרו אדם עומד על האסקופה ונוטל מבעה"ב עכ"ל. ''' והנה ''' פסק הרמב"ם זהו דינא דרבא כפי מה שפירש"י בגמ' שבת ח' ע"ב גבי מעביר דרך עליו, והראב"ד פירש כפי' הר"ח שהובא בתוס' שם, וההכרח לפירוש זה הוא קושית התוס' דאי דרך עליו היינו במעביר למעלה מעשרה ברה"ר שהוא מקום פטור א"כ היינו רבנן דבן עזאי גבי המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו ומאי פריך לרבא מההיא דאיסקופא הא רבנן דבן עזאי מיחייבי בכה"ג ולכן הוצרכו התוס' לפרש דמיירי במעביר כנגד גופו וקמ"ל דלא הוי הנחה, וצריך באמת להבין לשיטת רש"י והרמב"ם דזו היא פליאה דפריך לרבא והלא זהו שיטת רבנן דבן עזאי, וגם התוס' בעירובין ל"ג ע"א פירשו שם כרש"י והרמב"ם. ''' והנה ''' התוס' בעירובין שם כתבו בהא דאמר ר"א בשבת צ"ב ע"א דהמוציא משאו למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת, היינו דוקא אם אח"כ הניח ברה"ר למטה מעשרה, וראיתי בשערי ציון להגרב"צ מבילסק ז"ל דהקשה דא"כ מאי פריך הגמ' בהזורק צ"ז ע"א בהא דתניא מרה"י לרה"י ועובר ברה"ר עצמה ר"ע מחייב וחכמים פוטרים אילימא במעביר למטה מי' הוא דמחייב למעלה מי' לא מחייב והאמר ר"א המוציא משאו למעלה מי' חייב, דמה דמיון הוא דהא במעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר לא נח החפץ למטה מי' ומחייב רק משום מעביר ברה"ר ולכן אמר שפיר ועובר ברה"ר עצמה דדוקא למטה מי' חייב עיי"ש, והנה השערי ציון תלה קושיתו דוקא לשיטת התוס' דסברי דמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר חייב כמו מושיט דלשיטת הרשב"א דסובר דפטור בכה"ג והגמ' בהזורק שם מפרש הרשב"א דקאי אי ס"ל כבן עזאי דמהלך כעומד דמי דלפי"ז מיושב דחשיב כמונח במקום חיוב למטה מי', ואנכי לא אבין כלל כונתו דמה מהני מה דמהלך חשיב כעומד, הא עכ"פ לא הוי כמונח בקרקע והא לא עדיף מהלך כעומד מאילו עומד ממש ובעומד הא סברי התוס' דפטור כל זמן שלא הניח למטה מעשרה. ''' ואמנם ''' עיקר דברי התוס' שכתבו דלא מיחייב ר"א במוציא אלא בהניח למטה מי' צ"ע, ובשערי ציון כתב דחידוש דין דמוציא משאו למעלה מעשרה חייב הוא משום דאף דלמעלה מעשרה הוי מקום פטור מ"מ חייב דהוי כמו המוציא מרה"י לרה"ר דרך סטיו דחייב לרבנן דבן עזאי, וצריך להבין דא"כ מה הוצרך להביא האי דינא דר"א ומה חידש הא ברייתא היא דפליגי בזה רבנן ובן עזאי דפוטר הוא רק משום דסובר דמהלך כעומד דמי וחשיבא הנחה במקום פטור הא בלא"ה חייב, וזוהי באמת קושית התוס' גבי דינא דרבא במעביר דרך עליו לפירש"י, אמנם לפי' התוס' בעירובין שם קשה עוד דא"כ היינו דרבא לפי פירושם שם דדרך עליו הוא למעלה מעשרה כפירש"י והרמב"ם, (וגם צ"ע מה צריך ר"א למילף האי דינא ממשא בני קהת אי לאו דנימא דהא דר"א הוא דוקא במוציא על כתפו כמש"כ בפנ"י שבת ח' ע"ב אבל לא מוכח כן בתוס' שם וצע"ג). ''' והנראה ''' בזה דלא דמי דינא דרבא במעביר דרך עליו להא דרבנן דבן עזאי, דהתם גבי פלוגתא דרבנן ובן עזאי במוציא מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור הרי היתה עכ"פ הוצאה מרה"י והכנסה לרה"ר אלא דההוצאה הי' לכרמלית וההכנסה מכרמלית מ"מ הא נתקיימה שם מעשה הוצאה מרה"י והכנסה לרה"ר כדינה משא"כ בהא דרבא דעיקר המלאכה דהיינו ההעברה ד' אמות ברה"ר נעשתה שלא כהלכתה והיתה במקום פטור ואף דעשה העקירה וההנחה למטה מי' במקום חיוב, הלא אין בכח העקירה וההנחה כשהם לעצמם לחיי כלל בלא ההעברה וחסר כל עצם מעשה החיוב והיינו חידושא דרבא דאף במעביר ד' אמות ברה"ר למעלה מי' דהוי מקום פטור נמי חייב ולא שייך למיפרך היינו דרבנן דבן עזאי. ''' ובזה ''' נוכל לחלק בין דינא דרבנן ובן עזאי להא דאדם עומד על האיסקופה דפריך מזה בגמ' על דינא דרבא דהכא גבי איסקופה אין החסרון משום דכשיבוא החפץ על האיסקופה יהיה במקום פטור ומהיי"ט פטור דהא זהו דינא דרבנן דבן עזאי דמוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב, רק משום דכשהאדם עומד על האסקופה במקום פטור ומושיט ידו לרה"י ומוציא ואח"כ מושיט ידו לרה"ר ומכניס הוי בשעת ההוצאה מרה"י וההבאה לרה"ר אגודו במקום פטור ואין כאן אלא עקירה ברה"י והנחה ברה"ר בלא הוצאה והכנסה כלל כיון דאגודו במקום פטור ולא נעשה כלל עצם מעשה ההוצאה וההכנסה במקום חיוב, וזהו ממש דינא דרבא דבהעברה דד' אמות ברה"ר אף דעצם מעשה ההעברה נעשתה במקום פטור מ"מ חייב משום עקירה והנחה ברה"ר וה"נ בדין דיהא חייב באסקופה אף דחסר מעשה ההוצאה מרשות לרשות כיון דעכ"פ היתה כאן עקירה ברה"י והנחה ברה"ר, אמנם זה תלוי בביאור הסוגיא בשבת צ"ב ע"א דפריך שם וביד חייב והתנן פשט בעה"ב וכו' שניהן פטורין ומשני התם למעלה מג' הכא למטה מג' ופירש"י דטעמא דלמעלה מג' פטור משום דלא נח ולא משום אגד גופו ובתוס' כתבו בשם ר"י דלמעלה מג' אית לן למימר שמיה אגד וכדאמרינן ידו בתר גופו גריר, ונמצא דלפי' ר"י אפשר לומר כמש"כ דכיון דבלמעלה מג' אמרינן ידו בתר גופו גריר ואין ידו חשיב כרשות שהיא שם א"כ חסר בההיא דאיסקופה מעשה ההוצאה מרשות לרשות, אכן לפירש"י דפירש דאין החסרון משום מעשה ההוצאה עצמה אלא משום דלא חשיב הנחה למעלה מג' נוכל לומר דמפרש הא דאמר בגמ' איפוך קאי אכלי בלבד דמזה פריך בגמ' אבל יד כדקאי קאי וסובר אביי דבין ביד בין בכלי חייב ורבא סובר דבין ביד בין בכלי פטור וכ"כ הרשב"א והמ"מ בפי"ג הל' ו', ולפי"ז קושית הגמ' ממתני' ומה דמחלק בין למעלה מג' בין למטה מג' אינו אלא לאביי אבל רבא סובר דלעולם פטור ומשום דאגד יד שמיה אגד וחסר במעשה ההוצאה, ושפיר פריך מההיא דאסקופה על הא דאמר רבא דבמעביר ד' אמות ברה"ר דרך עליו חייב דאף דאגודו במקום פטור משום דאגד יד שמיה אגד מ"מ יתחייב כמעביר למעלה מעשרה וכנ"ל, ובדעת הרמב"ם דסובר להדיא בפי"ג הל' ו' דבלמטה מג' חייב ואגד יד לא שמיה אגד ע"כ צריך לומר דמפרש כפי' התוס' דלמעלה מג' אית לן דאגד יד שמיה אגד. ''' ואכתי ''' צריך ליישב קושית התוס' מעירובין צ"ט ע"א מהא דתנן עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות ודייק בגמ' הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ מתחילת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו חייב, ולפירש"י והרמב"ם בהא דרבא מה ענין זה לזה, ואף דרש"י פירש בעירובין שם דדייק הא הוציא חייב אע"ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מעשרה והעבירו, אבל פירושו קשה מאד דמנלן לדייק הכא דאיירי במגביה למעלה מעשרה ולסייע מזה לרבא וכ"ש לאותביה, וכבר הקשו התוס' שם צ"ח ע"א דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג, אכן לפמש"כ נוכל לומר דגם הכא חשיב כאיגודו במקום פטור דלענין דין העברה דד' אמות ברה"ר הוי עמידת האדם ברה"י כעמידה במקום פטור דהא כיון שאגוד ידו לרה"י אין להיד דין רה"ר מדין אגד יד וא"כ אין כאן מעשה העברה ברה"ר וע"כ הא דחייב בהוציא חוץ לד' הוא משום דהעיקר הוא העקירה בתחלת ד' וההנחה בסוף ד' והיינו דרבא דמעביר למעלה מי' חייב, והנה לפי"ז לכאורה יקשה לדברינו ממתני' דריש שבת פשט העני את ידו לפנים ונטל דחייב נימא בזה ג"כ דכיון דאגד יד שמיה אגד אין כאן הוצאה מעליא מרה"י, אכן לא דמי דלענין דין הוצאה מרשות לרשות אין חסרון בזה דאגיד ידו ברשות השניה דזהו דרך ההוצאה ועיקר החיוב דמושיט הוא מה ששינה מרשות לרשות ונמצא דהאגד יד הוא תחלת ההוצאה וכך נעשית ההוצאה משא"כ כשעומד ברה"י ומטלטל ד' אמות ברה"ר דלענין העברת ד' אמות ברה"ר אין סיוע במה שאגוד לרה"י ואין זה מעצם ההעברה לכן לא חשיבא העברה מעליא ברה"ר כשהוא עומד ברה"י כדפירשנו, (וצ"ע ברמב"ם פט"ו הל' א' ועמש"כ שם). ''' ובדינא ''' דר"א דמוציא משאו למעלה מעשרה חייב שכן מצינו במשא בני קהת היה אפשר לומר דאין חידוש לחייב אף בהוציא דרך מקום פטור אלא דכיון שכן היה משא בני קהת זהו דרך חיובה, ואף דלמעלה מעשרה ברה"ר חשיב מקום פטור זהו דוקא לענין זורק בכותל או אפילו בנותן על אחד העומד במקומו אבל בדרך הוצאה כשהולך עם המשא כיון שכן היה משא בני קהת הוי מקום חיוב וחשיב לגבי זה אויר רה"ר אף למעלה מי', ואם עמד לפוש חייב כיון דהוי רה"ר אף דלא הניח למטה מי', וזהו באמת שיטת הרשב"א בשבת דף צ"ט ע"ב, אבל לשיטת התוס' בעירובין ל"ג דצריך שיניח למטה מי' ובודאי דכמ"כ צריך שגם העקירה תהא ממקום שהוא למטה מי' וא"כ אין זה אלא דין העברה דרך מקום פטור וקשה טובא למה צריך לפי שיטתם הילפותא דמשא בני קהת והא היינו רבנן דבן עזאי, ונראה דלפי שיטת התוס' צריך לומר דעיקר הלימוד ממשא בני קהת הוא דלא נימא דאין זה דרך הוצאה והיינו דכיון דטעמא דלמעלה מעשרה ברה"ר הוי מקום פטור הוא משום דדרך ההוצאה הוא רק למטה מי' דשם הוא עיקר תשמיש רה"ר ולפי"ז אפשר דגם לרבנן דבן עזאי דמחייבי בהוציא דרך מקום פטור הכא בהוציא דרך למעלה מי' פטור גם לדידהו כיון דאין זה הוצאה כדרך המוציאין, והא אף לרבנן דחייב דרך מקום פטור נראה בפשטות דאילו עשה שם במקום פטור הוצאה שלא כדרך המוציאין פטור דאף דשעת ההעברה במקום פטור אינו גורם בחיוב ההוצאה צריך בכל זאת שתהיה כפי תנאי ההוצאה ומשום דמעשה ההוצאה כולה צריך להיות כדרכה וכל שינוי בדרך ההוצאה חשיב כמו הפסק והא ודאי דאף לרבנן אם יתן החפץ לאחר להעביר את המקום פטור ויקח ממנו בחזרה והוא יעשה הנחה ברה"ר דבר פשוט דפטור דכבר נפסקה מעשה ההוצאה, ולכן אם היינו אומרים דלמעלה מעשרה אין דרך הוצאה וחשיב שלא כדרך המוציאין היה פטור אף לרבנן וצריך משום זה הלימוד דמשא בני קהת דלמעלה מעשרה הוי דרך הוצאה וממילא הוי כמוציא מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור דחייב לרבנן דבן עזאי אבל דוקא בעקר והניח למטה מי'. ''' ומדברי ''' הרמב"ם בפי"ב הל' י"ב משמע נמי דהחידוש דמוציא על כתיפו חייב היינו דהוי הוצאה כדרך המוציאין דכתב המוציא בין בימינו בין בשמאלו כו' חייב מפני שהוציא כדרך המוציאין וכן המוציא על כתפו חייב שכן היה משא בני קהת כו' אבל המוציא לאחר ידו ברגלו כו' פטור שלא הוציא כדרך המוציאין ומבואר דחידושא דמשא בני קהת היינו דחשיב כדרך ההוצאה, מ"מ נראה דסבירא ליה כהרשב"א דאפילו עמד לפוש חייב ודלא כהתוס' דצריך דוקא הנחה למטה מי' מדלא פירש דצריך שיניח אח"כ למטה מי'. ''' ויש ''' לעיין לדברי הרמב"ם מה חידש ר"א, והנה רש"י בגמ' צ"ב ע"א פירש על דינא דר"א דמיירי בהוציא בידו גבוה מן הארץ עשרה דאילו במונח על כתפו מתניתין היא, אבל הרמב"ם דהביא להדיא הך דינא דר"א במוציא על כתפו קשה לדידיה מאי קמ"ל ר"א, ואפילו אם נדחוק ונימא דר"א הביא רק הדרשא דמשא בני קהת אכתי קשה מהגמ' בשבת צ"ז ע"א דפריך למעלה מעשרה מי לא מחייב והאמר ר"א, ואם נימא דהחידוש דלמעלה מעשרה חייב במתניתין תנן ור"א טעמא קאמר א"כ אמאי פריך בגמ' מדאמר ר"א. ''' והנה ''' בדינא דמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר יש מחלוקת בין התוס' והרשב"א דדעת התוס' בשבת ב' ע"א ובעירובין ל"ג ע"א דמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר חייב כמו מושיט, והרשב"א בפ' הזורק כתב דפטור ודוקא מושיט חייב שכן היתה עבודת הלוים, ונראה דזה תלוי בפלוגתת הראשונים בר"פ הזורק אי ילפינן דין הוצאה מקרא לאיסור או רק דגלי קרא דהוצאה חשיבא מלאכה וכיון דהיתה במשכן אסורה ככל מלאכות שבת, דלפי גירסתנו בגמ' שם פריך וממאי דבשבת קאי דילמא בחול וגמר ג"ש והיינו דבהוצאה כתיבא קרא להדיא דאסור והא דצריך קרא לאסור צריך לומר כמש"כ התוס' דמה דהוי במשכן לחוד לא הוי מהני לגבי הוצאה ליחייב משום דהוי מלאכה גרועה ולכן צריך קרא, ולפי"ז יש לעיין מנלן דמושיט מרה"י לרה"י דרך רה"ר חייב ומה מהני שכך היתה עבודת הלוים והא לא מהני בהוצאה מה דהוי במשכן, וע"כ משום דהוא גדר אחד והכל ילפינן מקרא ומוכח דמרה"י לרה"י דרך רה"ר הוא בכלל הוצאה מרשות לרשות וכמו במוציא מרה"י לרה"י חייב הכי נמי מושיט מרה"י לרה"י הוי הוצאה מרשות לרשות וא"כ בדין דאף מעביר מרה"י לרה"י חייב, ולפי"ז צריך לומר דמה דפליגי בגמ' אי ילפינן זורק ממושיט היינו דוקא זורק דלא הוי דרך הושטה כלל ואין דרך לזרוק (וכדפריך שם זורק מנלן) אבל מעביר שפיר ילפינן דהיינו מושיט, אבל אם נימא דילפינן מקרא רק דהוצאה חשיבא מלאכה וכמו שפירש ר"ה גאון וכ"כ התוס' שם בשם ר"ח דל"ג וממאי דבשבת קאי, ולפי"ז באמת לא ילפינן אלא מוציא מרה"י לרה"ר או איפכא אבל מושיט מרה"י לרה"י דרך רה"ר לא ידעינן אלא משום דמצינו כן במשכן שכך היתה עבודת הלוים, ויש לומר דכיון דהתורה קראה לזה עבודה חשיבא מלאכה ואסור הושטה כמו שאר מלאכת שבת וכדכתיב מלאכת עבודה, עכ"פ לא מצינו למילף לאיסורא אלא ממש כמו דהוי במשכן ובמשכן הי' דוקא מושיט ולא מעביר וכמו שהוכיח הרשב"א מהא דשתי גזוזטראות זו כנגד זו דפטור אפי' במושיט וע"כ דילפינן דומיא דמשכן, ולדעת התוס' צ"ל דדרך ההושטה היא רק בשתי גזוזטראות זו בצד זו אבל זו כנגד זו ומפסיק רה"ר אינה הושטה בכך ולא הוי דומיא דמלאכת המשכן. ''' (הרשב"א ''' בחידושיו לעירובין בדף ל"ג ע"א כתב להוכיח עוד דלא כדעת התוס' דמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר חייב דא"כ יתחייב במושיט מרה"י לרה"ר, וצ"ע הא באמת חייב משום הוצאה, ונראה דכונתו דבמושיט מקבל השני מידו ובהאי גוונא פטור בהוצאה מרשות לרשות מדין זה עוקר וזה מניח, אבל התוס' לשיטתם בשבת דף ג' ע"א דבמושיט נמי פטור במקבל מידו ואינו חייב אלא בנותן ביד השני, עוד אפשר דכוונתו דיתחייב אף במושיט מרה"י לרה"ר למעלה מעשרה, והרשב"א סובר בשבת ה' ע"א דבנותן לתוך ידו של אדם למעלה מעשרה פטור עיי"ש דיש בזה פלוגתת הראשונים). ''' ואם ''' נימא דהרמב"ם ס"ל כשיטת התוס' דמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר חייב הי' מיושב דהיינו דיליף ר"א ממשא בני קהת דבכה"ג חייב וזהו דפריך בגמ' צ"ז ע"א למעלה מעשרה מי לא מחייב והאמר ר"א, אכן לפי"מ שבארנו דדין מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר תלוי בזה אי צריך בהוצאה קרא לאיסור או דילפינן רק דחשיבא מלאכה, ואי נימא דילפינן רק דהוצאה חשיבא מלאכה ע"כ דליכא למילף אלא הוצאה מרשות לרשות ומושיט דוקא חייב משום שכן היתה עבודת הלוים אבל לא מעביר וכנ"ל ולפי"ז ע"כ דדעת הרמב"ם דמעביר פטור דז"ל הרמב"ם בהל' ח' הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות מלאכות הוא ואע"פ שדבר זה עם כל גופי תורה מפי משה מסיני נאמרו, הרי הוא אומר בתורה איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא הא למדת שההבאה מלאכה קורא אותה עכ"ל, הרי מבואר דהרמב"ם מפרש כפי' ר"ה גאון דילפינן מקרא רק דהוצאה חשיבא מלאכה, ולמש"נ ע"כ דס"ל דדוקא מושיט חייב אבל מעביר פטור. ''' ונראה ''' דלשיטת הרמב"ם צריך לומר דהחידוש דמתני' בשבת צ"ב הוא דהוצאה למעלה מעשרה חשיבא הוצאה כדרך המוציאין, אבל המשנה היה אפשר לפרש דזהו רק בשהניח אח"כ למטה מעשרה וחייב מדין מעביר מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור וזהו דינא דרבנן דבן עזאי, והא דתנן במתני' המוציא על כתפיו, ולא מידו היינו משום דבידו אפשר דאין דרך הוצאה למעלה מעשרה וגרע ממעביר דרך מקום פטור משום דכל שהוציא שלא כדרך המוציאין חשיב כמו הפסק בהוצאה וכנ"ל, וחידש ר"א דאף אם נשאר עומד לפוש עם המשא על כתפו למעלה מעשרה חייב, דממשא בני קהת ילפינן לא רק דחשיבא דרך הוצאה למעלה מי' אלא גם דלגבי משא חשיבא למעלה מי' מקום חיוב כמו למטה מי' וחייב אף כשעמד לפוש וההנחה הוי למעלה מעשרה וכשיטת הרשב"א וכן מוכח בפשיטות מדברי הרמב"ם דסובר כן מדלא הזכיר דצריך הנחה למטה מי', ועפי"ז מיושב מה דמביא הגמ' בשבת צ"ז מהא דר"א משום דמתני' אפשר לפרש דאיירי בשהניח למטה מי' והתם מיירי בשעמד למעלה מי' וכדפירשנו. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף