עריכת הדף "
אבן האזל/שאלה ופיקדון/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''השואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה עד סוף ימי שאלתה, ואם כחש בשרה חייב לשלם מה שפחתה בדמיה, כחש בשרה מחמת מלאכה פטור וישבע שבועת השומרים שמחמת מלאכה כחשה.''' ''' משעה ''' שמשכה, הרמ"א בסי' ש"מ הגיה על דברי המחבר שכתב כדברי הרמב"ם וז"ל ויש אומרים דלא בעינן משיכה אלא מיד שנסתלקו הבעלים וציין ע"ז טור כדעת הר"י והרא"ש וע"ל ריש סי' רצ"א וש"ז עכ"ל, והנה בסי' רצ"א סעיף ה' כתב המחבר יש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור או שאמר הנח לפני ונסתלקו הבעלים משמירה חייב עליו אם פשע אע"פ שלא משך ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה, והנה היש מי שאומר הא' הוא דעת הטור בשם הר"י והרא"ש מדין הנח לפני, והימש"א הב' הוא דעת הרמב"ם בפ"ב מהל' שכירות הל' ח' שכתב כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרים, ומדכתב זה בדין שומרים א"א לפרש בשיטתו כדברי התוס' בב"ק דף ע"ט דהוא לדין שלא יוכל המשאיל והמשכיר לחזור בו, אבל לאונסין כל חד כדיניה נתחייבו תיכף משקבלו עליו לשמור, וע"כ דעד משיכה לא נתחייבו באונסין ובדין הנח לפני כתב שם המ"מ דהוא דווקא בהניח לפניו בסמטא ובד"א שלו או שהניח לפניו ברשות השומר, וכתב שם הגר"א על הימש"א הא' תוס' דב"מ צ"ט והרא"ש שם, אבל תוס' דב"ק ע"ט ד"ה תיקנו לא כתבו כן וכן הרא"ש שם וכן משמע בגמ' מדאייתי ראיה ממתני' שם וצ"ע עכ"ל, וכונת הגר"א הוא דבב"מ צ"ט כתבו על מה דאמר בגמ' כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרים וז"ל לא להתחייב באונסין קאמר דהא ש"ח בלא משיכה חייב בפשיעה ובב"ק ע"ט כתבו התוס' על מה דבעי בגמ' שם אם תיקנו משיכה בשומרים וז"ל הא לא מיבעיא ליה אי משעת משיכה או משעת מלאכה מתחייבים כל חד כדיניה ש"ח בפשיעה וש"ש בגנבה ואבדה ושואל באונסין דפשיטא דמשעת משיכה מתחייבים דאם לא כן מאימתי דבהשואל תנן אם אמר לו השואל שלח ושלחה ומתה חייב ובגמ' אמר פרה במשיכה עכ"ל, וכן הרא"ש בב"ק כתב כד' התוס' שם ובב"מ במתני' דהנח לפני כד' התוס' בדף צ"ט שם, והוא באמת תימה רבה וכבר עמד על זה הפ"ח שם וכתב שכבר עמד בזה הש"ג וכתב שהוא סתירה. ''' ונראה ''' דיש לומר דאין כאן סתירה בעיקר ההלכה אלא בפי' דברי הגמ' דרש"י בב"ק דף ע"ט במה דבעי אי תיקנו משיכה בשומרים פי' שלא יתחייב שומר במשיכה עד שימשוך, וע"ז כתבו שם התוס' דא"א לפרש דהאבעיא אי מהני משיכה להתחייב באונסין דפשיטא דמתחייבים משעת משיכה, ומשום דלא ניחא לתוס' לפרש כפירש"י דמיבעי ליה אי תיקנו לקולא שלא יתחייבו עד משיכה דעל זה לא היה שייך מה דאמר ר"א כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרים, דמה ענין זה לזה דבלקוחות תיקנו שלא יקנו בכסף שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה ומה שייך זה לשומרים, וע"כ דהתקנה היא גם בזה דמהני משיכה לקנות היכי דלא נתן מעות דמדאורייתא לא מהני אלא קנין יד או חצר וחכמים תיקנו דמשיכה נמי מהני, וע"ז היה צריך לפרש כאן שתועיל משיכה בשומרים שיתחייבו במשיכה, ואף דמשעה שקבל עליו השומר לשמור נתחייב הא זהו דוקא משעה שנסתלקו הבעלים משמירת הפקדון כמו שכתבו הטור והמחבר, וא"כ כ"ז שהמפקיד והנפקד עומדים ביחד והנפקד מקבל עליו לשמור והכישה במקל ועקרה יד ורגל שהמפקיד לא נסתלק עוד משמירת הבהמה, בזה צריך שיתחייב דוקא ע"י קנין משיכה. ''' ובזה ''' מיושב מה שהוכיח הגר"א דלא כהשיטות דלא צריך משיכה מדמביא הגמ' דב"ק ראיה דתיקנו משיכה בשומרים ממתני' דהיה מושכו ויוצא דנתחייב הגנב במשיכת שומר והיינו דאם בקבלת שמירה לחוד סגי להתחייב, א"כ איך נתחייב הגנב במשיכת שומר, אבל לדברינו מיושב דבמתני' הא תנן הגביהו או שהוציאו מרשות בעלים ומת חייב ובהגביהו הא לא נסתלקו הבעלים משמירת הפקדון, וכן כאן הגנב שהוא במקום הבעלים, וע"כ דנתחייב השומר ע"י ההגבהה או המשיכה ובזה מתחייב גם הגנב ושפיר פשיט דנתחייב הגנב במשיכת שומר, ודברי התוס' צריכים ביאור שכתבו דמיבעי ליה לענין חזרה, וקשה לדבריהם דאיך נתחייב הגנב במשיכת שומר שאינו שוכר ושואל דלא שייך בהם קנין שלא יוכלו הבעלים לחזור, וצ"ל דאם המשיכה מועלת לגבי שוכר ושואל לענין חזרה ממילא מועלת גם היכי שהשומר מושך שיתחייב הגנב משום דנעשה ברשות השומר, ונ"מ אם יש לשומר קנין בהפקדון לתבוע בלא הרשאה אם יגזול אחד הפקדון ועמש"כ בריש הל' נזקי ממון. ''' ומיושב ''' ג"כ מה שהוכיחו התוס' ממתני' דאמר לו השואל שלח ושלחה ביד בנו וכו' דמהני משיכה דהראיה היא משלח לו ביד בנו של משאיל דבזה יש לומר דאין כאן סילוק שמירה דבנו של המשאיל כמו ששומרה בשביל השואל ודאי שומרה ג"כ בשביל אביו המשאיל, וא"כ מצד סילוק שמירה א"א להשומר להתחייב, וע"כ דההתחייבות הוא מצד קנין משיכה דנעשה שלוחו של שואל לעשות בשבילו קנין משיכה ומוכח דבמשיכה נתחייבו השומרים. ''' ולפי"מ ''' שבארנו בדברי התוס' בב"ק צ"ל דמה שכתבו התוס' בב"מ על כך תיקנו משיכה בשומרים לא להתחייב באונסין קאמר דהא ש"ח בלא משיכה חייב בפשיעה היינו שסוברים דאם נפרש דתיקנו משיכה הוא להתחייב באונסין היינו דבלא משיכה אינו חייב, ואף דא"א לפרש דזה תיקנו שלא יתחייב השומר עד המשיכה דהא א"א לפרש כן מה דאמר בגמ' כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרים דלא שייך זה לזה דבלקוחות הטעם דכסף אינו קונה שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה מה דלא שייך בשומרים, וע"כ דזה ודאי דהתקנה הוא דמשיכה תועיל לחייב את השומר ולא נחתו התוס' בב"מ לזה לומר דמשכחת לה דצריך משיכה היכי שלא סילקו עוד הבעלים את עצמם משמירת הפקדון, ולכן כתבו דצריך לפרש לדין חזרה, אבל בעיקר ההלכה אין מחלוקת בדבריהם וכמו שבארנו. ''' עתה ''' נבוא לבאר הגהת הרמ"א בסי' ש"מ על ד' המחבר שכתב כדברי הרמב"ם כאן דהשואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה, וכתב ע"ז הרמ"א ויש אומרים דלא בעינן משיכה אלא מיד שנסתלקו הבעלים, וציין ע"ז טור כדעת הר"י והרא"ש וכתב ע"ז הגר"א וז"ל הרא"ש שם צ"ט ע"א ממש"כ דאתמר השאילני פרתך כיון וכו' ועמ"ש בסי' רצ"א ס"ב וסי' ש"ז ס"ב דכן דעת תוס' שם ד"ה כך אלא שדעת תוס' כך בש"ח וש"ש דוקא כמ"ש תוס' שם ואזלי לשיטתייהו שפ' שם בד"ה אמר דלא כרב והרא"ש אזיל לשיטתו שפסק שם כרב ועס"ז ודברי הרב צ"ע עכ"ל וכונת הגר"א הוא דזה תלוי אי קיי"ל כרב דאמר שם דאם אמר שואל למשאיל הכישה במקל והיא תבוא ושלחה משאיל נתחייב השואל, והתוס' כתבו שם בשם הר"ת דשמואל דלא ניחא ליה להעמיד מתני' בעבד כנעני וכה"ג לא סבר כרב דנתחייב בזה השואל וקיי"ל כשמואל, והרא"ש שם פסק כרב וכתב דאין ראיה דשמואל חולק אלא דמוקים בעבד עברי וזהו דכתב הגר"א דהך דינא אי מהני סילוק שמירה של המשאיל להתחייב תליא בהך דינא אי מהני הכישה במקל והיא תבוא, ולכן צ"ע על הרמ"א שגבי הכישה במקל והיא תבוא שפסק המחבר בסעיף ז' דלא מהני לא הגיה על המחבר, וכאן הביא דעת הרא"ש ודברי הגר"א הם ד' הש"ך שכתב כן בסעיף ז' דהנך תרי דיני תליי זה בזה ועמד בצ"ע על הרמ"א. ''' ולפי ''' מש"כ נראה דיש ליישב ד' הרמ"א דסובר דהנך תרי דיני לא תליי זה בזה וגם לשיטת הרא"ש דבסילוק שמירה נתחייבו השומרים, וסובר עוד יותר דלא כדעת התוס' שמחלקים בין שומרים לשואל, וגם בשואל מתחייב ע"י סילוק שמירה מ"מ זה דוקא היכי שהבעלים מסלקים עצמן משמירה בשביל שסומכים על שמירת השומר, ובשביל שהשומר מקבל עליו שמירת הפקדון והוא מגדר ערבות ועיין בדברי הר"ן בהלכות בקדושין פ"א בדין תנהו לכלב שדן שם הר"ן בדין זרוק מנה לים ואתחייב לך אם חייב מדין ערב שהביא מהא דהכישה במקל והיא תבוא דקיי"ל דפטור, וכתב ע"ז הר"נ דשאני התם דלא אמר לו ואתחייב אני לך, והרא"ש נסתפק שם בזה ומבואר לפי"ז דנוכל לסבור כדעת הרא"ש דכשסילקו הבעלים עצמם משמירת הפקדון חייב השומר, וזהו משום שסמך עצמו על שמירת השומר שקבל עליו השמירה וזהו היכי דיכול השומר לשמרו אבל בהכישה במקל והיא תבוא שגם השומר אינו יכול לשמור, וא"כ א"א להשואל להתחייב אלא אם אמר ואתחייב אני לך וכאן לא אמר ואתחייב לך, ושיטת הרא"ש דפוסק כרב דמהני הכישה במקל והיא תבוא ע"כ דאינו מדין סילוק שמירה של המשאיל, אלא משום קנין שמירה, וכן מבואר להדיא בד' התוס' בב"מ דף צ"ט שכתבו לכאורה נראה דמיירי שיצאה מיד לסימטא או לצדי רה"ר דחשיב כאילו משכה שואל וכו', אח"כ כתבו דמיירי אפי' יצאה מיד לרה"ר דלענין להתחייב באונסין קניא משיכה ברה"ר, עכ"פ מוכח מד' התוס' דרב דמחייב הוא מדין משיכה דהוי כמו שמשכה השואל, ובזה הוא דפליג שמואל לשיטת הר"ח והתוס' דלא מהני הכישה במקל של הבעלים שיתחייב בזה השואל, ובזה סובר הרמ"א כשיטת הר"ח והרמב"ם והתוס' והרא"ש, אבל בדין סילוק שמירה היכי שהשומר קבל עליו לשמור והבעלים סמכו על שמירת השומר בזה שפיר סובר הרמ"א כהרא"ש וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף