עריכת הדף "
אבן האזל/רוצח/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''אין הרוצח בשגגה גולה אלא אם כן מת הנהרג מיד. אבל אם חבל בו בשגגה אע"פ שאמדוהו למיתה וחלה ומת אינו גולה שמא הוא קירב את מיתת עצמו או הרוח נכנסה בחבורה והרגתהו אפי' שחט בו כל שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה על ידו. לפיכך אם לא פרכס כלל או ששחטו במקום שאין הרוח מנשבת בו כגון בית סתום של שיש ה"ז גולה. וכן כל כיוצא בזה.''' ''' השגת ''' הראב"ד: אבל אם חבל בו בשגגה אע"פ שאמדוהו למיתה וכו' עד קירב את מיתת עצמו. א"א נמצא לדבריו מה שאמרו חובשין אותו דאי מיית קטלינן ליה לא אמרו אלא במכה שאין בה חבורה ולא מחוור כלל, ואומר אני שלא אמרו הרוח בלבלתו או פרכוסו הרגתו. אלא כששחט בו שנים או רוב שנים אבל חבורה אחרת אין הרוח והפרכוס מקרבין את מיתתו. ''' כתב ''' הכ"מ דשיטת הרמב"ם הוא כד' התוס' דלא אמרו זה אלא בגלות ולא במיתת ב"ד וכ' התוס' דיש שום דרשא כמו שיש חילוק בין גלות למיתה לענין ירידה ועליה, והנה לדעת הרמב"ם אין דמיון כלל דין ירידה ועליה לדין זה, דהרמב"ם בפ"ו הל' י"ד כתב כל אלו פטורין מן הגלות מפני שהן קרובין לאונס וקחשיב שם דרך עליה. וכיון שכן אין שום שייכות לפטור דרך עליה במזיד והתראה, אלא דמ"מ יש לומר כן בדעת הרמב"ם דכיון דלא אשכחן הך דינא אלא גבי גלות ולא גבי מיתת ב"ד כשהרגו במזיד והתראה דלא אמרינן כן אלא בגלות, משום דכתיב ויפל עליו וימות וכמש"כ בתוס', ורק שכתבו דהא גבי מיתה נמי כתיב מכה איש ומת. ויש לומר כמש"כ בתוס' בב"ק דף כ"ו גבי בשגגה משום דגבי גלות כתיב טובא בשגגה. וה"נ כאן טובא וימות כתיבי שם. ''' ובטעמא ''' דמילתא אפשר לומר דודאי בעיקר דינא כיון שאנו רואין שזה הכהו הכאה כדי להמיתו לא מהני הני ספיקי דלא הוי אלא חששא בעלמא לפטרו ממיתה, ורק גבי גלות כיון דעיקר טעמא דחיוב גלות הוא פן ירדוף גואל הדם אחר הרוצח כי יחם לבבו וכיון דלא מת מיד ואיכא חששא דשמא מת מסבה אחרת לא קרינן ביה כי יחם לבבו כיון דלא מת מיד וגם איכא קצת ספק בדבר, אבל לדינא לא מהני הני חששי דאין ספק מוציא מידי ודאי כיון דודאי הכהו הכאה שיש בה כדי להמית. ''' והנה ''' במש"כ הראב"ד דלדעת הרמב"ם צ"ל דדין יום או יומים אינו אלא במכה שאין בה חבורה א"א לומר כן בדעת הרמב"ם דבפ"ה הלי"ב כתב וז"ל יראה לי שהמכה את חבירו בסכין וסייף או באבן ואגרוף וכיוצא בהן ואמדוהו למיתה ומת אינו בדין יום או יומיים וכו'. לכך נאמר בשבט וכו', ומוכח להדיא מדברי הרמב"ם דרק משום טעם זה שכתב משום דכתיב בשבט שלא נתנה רשות להכותו אלא בשבט, אבל בלא זה היה בדין יום או יומים. אף דהכאה בסכין או בסייף הוא ודאי בעשיית חבורה, והנה אף לפי"מ שנתבאר דלגבי דין מיתה לא אמרינן הכי הקשה הכ"מ ממה דפריך בכתובות דף ל"ד ודילמא בשוגג ונקה מגלות, ומכוח דשייך גלות בדין יום או יומים, וזה הקשה שם בתוס' וכתבו דאפשר לאוקומי בביתא דשישא ולא פירכס. וראיתי שהקשו ע"ז דא"כ למה כתב קרא אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו דהא תיכף משיצא מביתא דשישא כבר נתחייב גלות, אכן לפי"מ דמוכח מדברי הרמב"ם דסובר דצריך דוקא שני הטעמים לפטורא כמו שכתב בסוף ההלכה, א"כ לא קשה דגם אם התהלך בחוץ לא הוי פירכוס לקרב מיתתו. ''' ובעיקר ''' מה דמוכח מדברי הרמב"ם דצריך דוקא שני הטעמים לפטורא עמד בזה המרכה"מ והביא מדברי הבתי כהונה דהרמב"ם סובר דזהו תרי לישני ופליגי ולכן פסק גבי גלות לחומרא משום ספק כפרה, ולפי"מ שפסק הרמב"ם בפ"ז הל' ט' דכל א' מארבעתן שמת מחזיר את הרוצח, והקשה שם המל"מ דהיא בגמ' בעיא דלא אפשטא והו"ל למיפסק לחומרא משום ספק כפרה. וכתב ע"ז דהוא ספק נפשות דאם נימא דלא יצא אם יצא יהא מותר דמו ויהרוג אותו גואה"ד, וא"כ לפי"ז א"א לומר כדברי הב"כ, ומסתבר יותר כמש"כ המרכה"מ דהרמב"ם סובר דכיון דהוא רק חששא בעלמא, אינו פטור אלא בצירוף שני הטעמים וכמש"כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף