עריכת הדף "
אבן האזל/מעשה הקרבנות/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''ואחר כך חולק כל חלה וחלה לשנים באומד, כדי שיקריב החצי בבוקר והחצי בערב, ולוקח החציים וכופל כל אחד מהן לשנים ופותת עד שתמצא כל פתיתה כפולה לשנים, ומקריב החציין עם חצי קומץ לבונה בערב, ואם היתה מנחת חינוך אינו חוצה אלא מקריבה כולה כאחת עם קומץ לבונה ושתיהן כליל לאשים.''' ''' השגת ''' הראב"ד ואח"כ חולק כל חלה וחלה, א"א זו לא שמענו ואין לה שורש בשום מקום שיחלקו כל חלה וחלה, אלא לשש חלות בשחרית ושש בין הערבים, והתורה נתנה להן מדות גדולות וקטנות כדי שלא יגרעו ולא יוסיפו על השיעורין, והוא אמר שמחלקין את החלות באומד והתורה אמרה מחציתה בבקר ומחציתה בערב שלא יוסיף ולא יגרע עכ"ל. ''' הכ"מ ''' כתב דטעמו של הרמב"ם הוא מהא דאיתא בדף פ"ז ע"ב בעי מיניה רמב"ח מרב חסדא חביתי כ"ג במה מחלקן לחלות ביד או בכלי, פשיטא דביד דאי בכלי טורטני יכניס כיון דבקללה כתיב לאו אורח ארעא, וזה מבואר כדברי רבינו דהא ההיא דקללה בלחם הוא דכתיב, דקדק רבינו וכתב באומד לרמוז למה שאמרו דחולקן ביד ולא בכלי, ויש לתמוה על הראב"ד שכתב זו לא שמענו עכ"ל, ולא זכר הכ"מ פירש"י שפירש דקאי על הי"ב חלות שמחלק מהעיסה, והתוס' הקשו ע"ז דהא אמרינן לקמן דף פ"ח דרביעית נמשחה שבו היה מודד לחביתי כ"ג רביעית שמן לכל חלה, לכן פירשו התוס' דקאי על הסולת דמשקולת ומאזנים סימן קללה בסולת כמו בלחם, ומבואר בד' התוס' דהוכחת הכ"מ אינה מוכרחת. ''' אכן ''' שיטת הרמב"ם קשה טובא דהא כתיב עשרון סולת מחציתה בבוקר ואמר ע"ז הגמ' במנחות דף ח' הבא מנחה ואח"כ חוצהו, ותניא אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו וכו' ת"ל מחציתה בבוקר מחצה משלם הוא מביא, עכ"פ מפורש להדיא שהמצוה היא חצי עשרון בבוקר וחצי בערב, ולשיטת הרמב"ם הא מכל העשרון נעשו כל הי"ב חלות וחוצים החלות, ולפלא על הראב"ד שהשיג על הרמב"ם רק מזה דכתיב מחציתה בבוקר ומחציתה בערב שלא יוסיף ולא יגרע, והיינו ממה שכתב הרמב"ם שמחלקין באומד ולא הקשה יותר דהא כתיב להדיא מחציתה והיינו מחצית העשרון סולת, והרמב"ם בעצמו כתב וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש. ''' אח"כ ''' ראיתי שכבר עמד בזה המל"מ וגם הביא ד' התוס' על הוכחת הכ"מ וכתב בטעמו של הרמב"ם מהא דתנן במנחות דף ע"ה מנחת ישראל כופל אחת לשנים ושנים לארבעה ומבדיל, מנחת כהנים כופל אחת לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל, מנחת כהן משיח לא היה מקפלה, ר"ש אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה מפני שאין בהם קמיצה, ומפרש הרמב"ם דת"ק ור"ש פליגי במנחת כהן משיח אי איכא פתיתה ופסק כת"ק דפותת, וקשה באמת דלמה הצריכה התורה פתיתה כיון דליכא קמיצה וע"כ דהפתיתה הוא לחלק מחצה בבוקר ומחצה בין הערבים, ור"ש סובר דליכא פתיתה ומקיים קרא דפתים במה שכופל, והנה הוכחתו הוא בדרך טעמא דקרא במה שהצריכה התורה פתים, אבל אכתי קשה דעכ"פ הא כתיב מחציתה בבוקר על מחצית העשרון שחוצהו, והלח"מ הביא מדברי הקרית ספר דדרשינן תרי זימני מחציתה וגם זה אינו מיושב שהוא דרשא חדשה ומקרא דומחציתה בערב דריש בברייתא לדין אם נטמא חצי העשרון של בין הערבים. ''' והנראה ''' בזה דהנה יש ארבעה מיני מנחות, מנחת סולת, מנחת מחבת ומרחשת, מנחת מאפה תנור וזו מנחת חביתין נעשית בתנור ובמחבת כדכתיב בקרא ומבואר בהל' ג', עכ"פ מנחת מאפה לא נגמר עוד על הסולת שם מנחה כיון שאינה מנחת סולת אלא מנחת מאפה, ולכן מה דילפינן מקרא דמביא עשרון וחוצהו מדכתיב עשירית האיפה סולת, מנחה תמיד מחציתה בבקר ואמר ע"ז במנחות דף ח' הבא מנחה ואח"כ חוצהו סובר הרמב"ם דבעיקר פשטיה דקרא הא כתיב הבא מנחה ואח"כ חוצהו, א"כ צריכה המנחה להיות מנחה גמורה הראויה להקרבה, וזהו כשהיא אפויה כהלכתה שנאפה בתנור ובמחבת, אבל כל זמן שהיא סולת אף שנתקדשה קדושת הגוף כיון שהניחוה בהעשרון שהוא כלי שרת מ"מ אינה עוד בשם מנחה אלא שנתקדשה קדושת הגוף למנחה, וכיון דכתיב מנחה מחציתה הבא מנחה ואח"כ חוצהו צריכה המנחה להיות מנחה אפויה, ולכן ע"כ דחולקין כל הי"ב חלות אלא שחז"ל דרשו דמכיון דכתיב עשירית האיפה סולת מנחה מחציתה דרשינן שגם העשירית האיפה חולקין לשני חצאי עשרון, אבל עיקר קרא דמחציתה בבקר ומחציתה בערב קאי על המנחה הגמורה ולא על העשרון סולת, ונמצא דאנו למדין בקרא שני דינים, הא' מפשטיה דקרא שהמנחה הגמורה יחלקו שתהיה מחציתה בבקר ומחציתה בערב והב' מדרשא דקרא שגם העשרון סולת יחלקו לשני חצאי עשרון, אבל לא שיקריבו החצי עשרון בבקר דזה א"א כיון שצריך לחלק המנחה האפויה, ואף דאפשר לאפות כל הי"ב חלות משני החצאי עשרון ולהקריב ששה חלות בבוקר וששה בערב מ"מ מדכתיב מנחה מחציתה ולא עשירית האיפה מחציתה מוכח דלא סגי בזה שיחלקו העשירית האיפה, אלא שיחצו גוף המנחה דהיינו לחלק כל הי"ב חלות ולהקריב מחצה בבוקר ומחצה בערב. ''' אלא ''' שצריכים אנו לבאר דלמה באמת הצריכה תורה לחצות העשרון כיון דלבסוף יחצו כל המנחה ויחלקו הי"ב חלות לחצאין, ואף שאין אנו מחוייבין לבאר טעמא דקרא, אבל כאן הטעם פשוט ומבואר, דזה ודאי דגם הסולת להי"ב חלות מחלקין באומד דהא לא הוזכר אלא שמחלקין העשרון בחצי עשרון, וכן מבואר בדברי הרמב"ם בהל' ב' שכתב ולש מכל חצי עשרון שש חלות, ולא הוזכר שמודדין או שוקלין הסולת לחלק החצי עשרון, והוא כמו שכתבו התוס' דגם על סולת שייך לומר כיון דבקללה כתיב לאו אורח ארעא, וכיון שצריך לחלק באומד א"כ מבואר שגילתה התורה שלא יהי' החלוקת אומד אלא על חצי עשרון, והיינו על ששה חלות ולא על עשרון שלם שהוא י"ב חלות, דודאי פשיטא דעל י"ב חלות קשה יותר לכוון החלוקה באומד מלכוון על ששה חלות, לכן דרשינן מקרא שקודם כל יחלקו העשרון ויעשו מכל חצי עשרון ששה חלות ואז כשיגמרו י"ב חלות תהיה מנחה גמורה וע"ז כתיב מנחה מחציתה הבא מנחה ואח"כ חוצהו. ''' וצריך ''' להוסיף דלפי"ז מה דתניא בדף נ' ע"ב הא כיצד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה בבוקר ומחצה בין הערבים, אין הכונה שמקריב החצי עשרון בבוקר, אלא דמקודם אמר מביא עשרון שלם וחוציהו ואח"כ אמר ומקריב מחצה בבוקר והיינו כשתגמר ותיאפה כל המנחה יקריב מחצה בבוקר ולא בא לומר אלא דחצי עשרון לא הוי מנחה ולא אפשר להקריבה כלל, ובזה מבואר מה דאמר הגמ' בדף ח' בטעמא דר' יוחנן דאמר אינה מתקדשת לחצאין, דאמר קרא מנחה מחציתה הבא מנחה ואח"כ חוצהו, והיינו דמשום זה אינה מתקדשת לחצאין להקדיש בכלי שרת חצי עשרון כיון דחצי עשרון לא הוי מנחה כלל, אלא מביא מנחה שלימה ואח"כ חוצהו. ''' ועכשיו ''' מיושב מה שהראב"ד הקשה ע"ז שהרמב"ם כתב דחולקין החלות באומד מקרא דמחציתה בבוקר ומחציתה בערב שלא יוסיף ולא יגרע ולא הקשה יותר דכתיב מחציתה בבוקר על החצי עשרון, ולד' הרמב"ם חולקין את כל החלות מכל העשרון, וגם בתחילת דבריו כתב רק זו לא שמענו ולא כתב דשיטת הרמב"ם הוא דלא כהמבואר בברייתא ובגמ', אבל לפי"ז מיושב דזה גם הראב"ד מפרש כן דעת הרמב"ם כמו שכתבנו, אלא שכתב דאינו מבורר זה בגמ' לפרש כן, וגם אין לפרש מחציתה על חלוקה באומד לכן מפרש הבא מנחה ואח"כ חוצהו במה שחולקין על ששה חלות בבוקר וששה חלות בערב, והרמב"ם סובר דכיון דלא כתיב מחציתה על עשירית האיפה לחוד מוכח דכל המנחה צריך לחלק והיינו לחלק את החלות. ''' אכן ''' צריכים אנו עוד ליישב קושיית המל"מ מדתנן לוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בערב, אלא דבאמת הרמב"ם לא הזכיר הא דלוג ומחצה וכתב שמהשלשה לוגין עושין כל הי"ב חלות, וטעם פשוט דזה אמר ר"ש במתני' והרמב"ם פסק בפ"א מהל' כלי המקדש כר' יהודה ופסק כרבי בדף פ"ח שהיו מודדין רביעית שמן לכל חלה מהי"ב חלות כמו שפסק בהל' ג', וצריך לומר בשיטתו דאף דתניא בברייתא שם אמרו לו חצי לוג היתה שם ואפשר לשער בחצי לוג דאין הכונה דגם חכמים סברי שהיו מודדין לוג ומחצה אלא שלא היה צריך לזה מדה מיוחדה דאפשר לשער בחצי לוג, דא"כ למה לא הזכיר זה הרמב"ם וכתב שמהשלשה לוגין היו מודדין י"ב רביעית וע"כ דסובר דמדלא הוזכר לרבנן שהיו מודדין לוג ומחצה וכן לא הוזכר זה בתו"כ בדין מנחת חביתין, והוזכר רק שהיו חוצין העשרון ולא השלשה לוגין, דמוכח מזה דהא דאמרו לו הוא רק שהקשו לו לשיטתו דלמה צריך על זה מדה מיוחדה דאפשר לשער בחצי לוג, ואפשר דאין זה ר"מ ור"י אלא אחרים שהקשו לו, ויש לומר עוד דבאמת תשובת ר"ש שהשיב להם הוא תשובה מכריעה, ומה שכתבו התוס' בטעמא דרבנן אינו מוכרח וגם לא כתבו אלא על חצי לוג ולא על לוג דאף דלוג הי' צריך גם למצורע הוא ענין אחד עם המנחה, ולכן מפרש הרמב"ם דרק הקשו לו והוא השיב להם תשובה מספקת דזה הכלל היה במקדש וכו', אבל טעמא דר"מ ור"י הוא דלא סברי כלל הא דלוג ומחצה וכן פסק הרמב"ם. ''' אלא ''' דמ"מ עוד אינו מיושב דכיון דעכ"פ חזינן דר"ש מפרש קרא דמחציתה בבוקר ומחציתה בערב דקאי על ההקרבה דחצי עשרון מקריבין בבוקר ולא דמחלקינן את החלות, וא"כ מנלן דר"מ ור' יהודה שחולקין על ר"ש בלוג ומחצה חולקין נמי בפירושא דקרא בחצי העשרון, והנה לפי"מ שכתב המל"מ דממה דכתיב מנחת פתים ומפרשינן שחולקין החלות אף שלא הי' קמיצה מוכח כשיטת הרמב"ם דבשביל זה חולקין החלות שיהיו מכל העשרון מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, וא"כ מיושב שפיר דר"ש לשיטתו דסובר דלא היו פותתין, לכן מפרש דמחציתה בבוקר קאי על הקרבת העשרון, אבל לפימש"כ דאין להוכיח מזה שהצריכה התורה מנחת פתים שלא היו מקריבין החצי עשרון בבוקר וחצי בערב, א"כ צריך באור מנלן דלדידן פי' הכתוב מחציתה הוא דלא כמו לר"ש. ''' ונראה ''' דבמה דסבר ר"ש שהיו מחלקין הג' לוגין ללוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בערב אינו מבאר למה צריך כן לר"ש כיון דילפינן מלחם הפנים שאחת אחת היו נילושות ונותנים בכל חלה רביעית שמן כמו שכתב כאן הכ"מ, א"כ למה צריך לחלק הג' לוגין ללוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בערב הא סגי כשיתנו מהג' לוגין ששה רביעיות להששה חלות, ומה שהשיב ר"ש לרבנן דכלי שמשמש מדה זו לא היה משמש מדה אחרת אינו מיושב כיון דלא היה צריך כלל להמדה של לוג ומחצה כיון שנתקדשו כל הג' לוגין, ואח"כ צריך ע"כ לחלקן ברביעית ליתנם לכל חלה מהששה חלות, ולכן מוכרח דסבר ר"ש דמה שאמרה תורה מחציתה בבוקר ומחציתה בערב הוא לעיקר דין הקרבן שיחלקו העשרון על שני חצאי עשרון ויקריבו החצי עשרון בבוקר וחצי בערב, ולכן סובר דכמו שצריך לחלק העשרון לשני חצאי עשרון דזהו מדת הקרבן מהבוקר ומהערב, ה"נ צריך לחלק השמן דאף שכבר נתקדשו הג' לוגין בקדושת כלי שרת מ"מ צריך ליחד על קרבן הבוקר ולמוד לוג וחצי שמן כמו שאמרה תורה למוד החצי עשרון ואינו סובר דהחצי עשרון הוא רק דין שלא יהי' החלוקה באומד מעשרון שלם אלא מחצי עשרון כמו שכתבתי, אלא מדידת החצי עשרון הוא לעיקר דין הקרבן, ולכן צריך גם מדידת הלוג ומחצה שמן, וממילא מוכח דכיון דחכמים לא סברי כן שמודדין לוג ומחצה, ע"כ סברי שגם החצי עשרון אינו דין בקרבן הבוקר אלא דהוא שיעור על דין עשיית החלות שחלוקת הסולת על י"ב חלות לא יהי' באומד על סולת מעשרון שלם אלא מחצי עשרון וכמו שכתבתי, ונמצא דלא שייך לומר מדר"ש נשמע לרבנן כיון דבזה עיקר המחלוקת, והרמב"ם לא פסק להא דלוג ומחצה כר"ש, ולכן סובר דחולקין מחצית מהחלות וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף