עריכת הדף "
אבן האזל/מכירה/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''כל המאנה את הגר בין בממון בין בדברים עובר בג' לאוין שנאמר וגר לא תונה זה הוניית דברים. ולא תלחצנו זה הוניית ממון, הא למדת שכל המאנה את הגר עובר בג' לאוין משום לא תונו איש את עמיתו, ומשום אל תונו איש את חיו ומשום וגר לא תונה. וכן אם לחצו והונהו בממון עובר בג' לאוין משום אל תונו איש את אחיו, ומשום ולא תונו איש את עמיתו, ומשום ולא תלחצנו. ומפני מה עובר בגר על לאו של הוניית דברים אף בהוניית ממון ועל לאו של הוניית ממון אף בהוניית דברים מפני שהוציא הכתוב את שניהם בלשון הונייה סתם וכפל לאוין בגר בב' הדברים בפי' לא תונו ולא תלחץ. ''' ''' המ"מ ''' הקשה דבגמ' אמרינן דבגר גופא איכא ב' לאוין באונאה וב' בלחיצה ולמה הוצרך הרמב"ם לחדש דבאונאה איכא גם לאו דלחיצה ובלחיצה גם לאו דאונאה ונשאר בצ"ע וגם הלח"מ נשאר בצ"ע עוד קשה דהרמב"ם בה' עבדים חשב ב' לאוין דגר לא תונה ולא תלחצנו, ודישראל חשב בחדא, וכאן חשב ב' דישראל וחד דגר ונמצאו דברי הרמב"ם תמוהים בתרתי במה שסתר דברי הגמ' ובמה שסתר דברי עצמו. ''' והנראה ''' בזה לפי"מ שהשריש לנו הרמב"ם בפתיחה לספר המצות שורש ט' דלאוין או עשה שהוכפלו אין מונין אותם וכמו שאין מונין י"ב לאוין בשבת וז' לאוין בדם, ואין מונין אלא היכי שכל לאו מהם יכלול ענין זולת הענין שיכלול הלאו האחר, אבל אם הם כולם ענין אחד כולם הם רק לחוזק, וכתב שם וז"ל, ודע כי אפי' תמצא לשון חכמים כי מי שיעבור האזהרה הפלונית עובר על כך וכך לאוין לא יתחייב מזה שתמנה הלאוין כולם. ואמנם אמרם שהוא עובר בכך וכך עשה או כך וכך לאוין בעבור הכפל הצווי או האזהרה במצוה ההיא כי הוא עבר על אזהרות רבות, ולפי"ז מבואר דמה דמנו בגמ' תרי לאווי דכתיבי בגר אינם רק לעבור על אזהרות, אבל לא יבואו בחשבון הלאוין ואם היה שייך בהלאוין מלקות לא היה לוקה אלא א', והרמב"ם רצה לפרש הברייתא דיש ג' לאוין מיוחדים שיש למנותם גם במספר הלאוין, ובמה דנטה מדרך הגמ' ודרש בעצמו, י"ל דכיון דאין נ"מ להלכה סובר שהוא כדרכי האגדות והדרש שכבר ידוע שיטת הרמב"ם שאפשר לנטות מדרך הגמ' דלא הוקבע בזה הלכה ברורה. וכמו דמפרשי התורה נטו לפעמים מדרך הגמ' בפשוטי המקרא ואפי' ברמב"ן על התורה נמצא כן. ''' ועתה ''' עלינו לבאר דברי הרמב"ם במה שסותרים דבריו שבכאן להל' עבדים. ונראה דעיקר ביאור דברי הרמב"ם הם דכיון דהתורה חלקה בגר לשני ענינים אונאה ולחיצה, וגבי ישראל כתיב תרווייהו בלשון לא תונו מוכח דגם בלחיצה יש גדר אונאה וילפינן גם אונאה מלחיצה דכמו דבלחיצה יש גדר אונאה ה"נ באונאה יש גדר לחיצה דבמה שמצער אותו בדברים יש בזה גם לחץ ודחק, ומה דמפרש המכילתא לא תונו בדברים ולא תלחץ בממון זהו עיקר הלאו אלא דממילא יוצא מלחיצה אונאה ומאונאה לחיצה, והנה בישראל לא אמרינן כן דכיון דכתיב בחד לשון לא תונו וכתיבי תרי קראי חד בממון וחד בדברים אמרינן דהוא שם כללי, ואינו עובר אלא על לאו אחד, ותרי קראי הוא לומר דבין בממון בין בדברים עובר, אבל בגר דהקפידה התורה על אונאתו וחלקה בין אונאתו ובין לחצו וכתובין בלאוין מיוחדים ע"כ לגביה הוו גם תרי לאוי דישראל דחד בדברים דעיקרו אונאה, וחד בממון דעיקרו לחיצה נמי לאוין מיוחדים כיון דלגבי גר החמירה תורה שלא לחשוב אונאה ולחיצה לענין כללי. ''' ולפי"ז ''' היה צריך לומר דבגר איכא ד' לאוין ב' דישראל וב' דגר אבל זה א"א דכיון דבישראל ליכא אלא לאו אחד ורק בגר החמירה תורה לחשבן ללאוים מיוחדים, א"כ אם נחשוב בין לאוי דישראל בין לאוי דגר הוי זה לאוי כפלות כיון דרק משום לתא דגר מחמרינן, ולכן כפי הפשוט היה צ"ל כמש"כ הרמב"ם בהל' עבדים דמנינן חד לאו דישראל ותרי לאוי דגר לא תונה ולא תלחצנו, בשביל שגילתה התורה בישראל דכתבן בלשון לא תונו דעובר על של זה בזה, אלא דכאן כתב הרמב"ם תרי לאוי דישראל וחד דגר, משום דבאמת איכא ד' ורק דבשביל דבלאו הרביעי כבר ליכא גדר חדש והוי כפלות, והוכחה ברורה דהרמב"ם אינו מדייק בלאוי כפלות הוא בדבריו כאן דבלאו דלחיצה פתח בולא תלחצנו וסיים בולא תלחץ והם שני לאוין וע"כ דאין קפידא אצלו כיון שהם לאוי כפלות, ובודאי דבכונה שינה בדבריו להשמיענו דלאוי כפלות הוו כמו חד, ופתח בזה וסיים בזה ולכן שינה גם מדבריו בכאן לדבריו בהל' עבדים דכאן כתב ב' דישראל וחד דגר, ובהל' עבדים ב' דגר וחד דישראל משום דבאמת תרווייהו איתנהו אלא שהם לאוי כפלות וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף