עריכת הדף "
אבן האזל/מכירה/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''מכאן אתה למד שכל הלוקח מחבירו מקח והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למכרו שם ואחר שהוליכו שם נמצא בו מום אינו יכול לומר החזיר לי מקחי לכאן, אלא מחזיר לו את הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למכרו שם ואפי' אבד או נגנב אחר שהודיעו הרי הוא ברשות מוכר, אבל אם לא הודיעו שמוליכו למדינה אחרת והוליכו ונמצא שם מום הרי זה ברשות לוקח עד שיחזיר המקח במומו למוכר. ''' ''' השגת ''' הראב"ד מכאן אתה למד וכו' א"א דין אמת הוא זה אלא שאין מכאן ראיה לפי שהזרע כשאינו ראוי לצמוח דבר ידוע הוא שהוא נרקב בעמידותו בקרקע ואינו בר השבה משא"כ בשאר מקחות אלא שהדין דין אמת ולמ"ד שמשלם דמי ההוצאה אף זה יכול לתבעו הוצאת ההובלה בהולכתה לאותו מקום וכ"ש שאין זה יכול לומר החזיר לי ממכרי לכאן: ''' כתב ''' המ"מ על השגת הראב"ד דהרמב"ם סובר דהוא ק"ו דמה פירות לזריעה שאינו מחזיר לו כלום אינו מנכה לו כלל מן הדמים אפי' דמי עצים, כאן שהוא יכול לקבל ממכרו ע"י טורח כ"ש הוא כאן דאינו מנכה לו כלל, ודעת הראב"ד נראה דהיכי דודאי יהיו אבודין אדעתא דהכי מכר לו שיצטרך להחזיר לו הכסף אף שלא יוכל הלוקח להחזיר לו הפירות, אבל היכי שאפשר להלוקח להחזיר לו הפירות אפי' ע"י טורח אפשר חייב הלוקח להחזיר הפירות ונאמר דדמי טרחא של הלוקח אינו בעיקר ההפסד שהפסידו המוכר, ולא דמי להיכי שנאבדו הפירות לגמרי. ''' וליישב ''' השגת הראב"ד נקדים לבאר דברי הרמב"ם במה שכתב ואפי' אבד או נגנב אחר שהודיעו הרי הוא ברשות מוכר דנסתפק הכ"מ בכונתו אם כונתו דוקא אחר שהודיעו שיש בו מום, וכתב ע"ז דאין השכל גוזר כן, וכונתו דלמה לא יהיה המוכר חייב להשיב הדמים אפי' נאבד קודם שיודיעו, דהמקח צריך להיות ברשות המוכר, ורוצה הכ"מ לפרש אחר שהודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית והוא פי' דחוק. וכן כתבו הב"ח והפרישה דלא משמע כן בלשון הרמב"ם אכן בטעמא דמילתא כתב הב"ח דנעשה ש"ש וכ' ע"ז ב' טעמים והנתיבות הקשה על ב' הטעמים וכתב מטעם אחר משום דהיה אפשר לו למכרו לכן הוא ש"ש וגם דבריו אינם ברורים דמי לא עסקינן דנמצא מום כזה שאינו עומד למכרו בדמים שנתן, והתוס' בב"מ דף מ"ב כתבו דהיתומים הוו ש"ח על השור שהיה מק"ט, והרא"ש כתב שם בשם הראב"ד דהוו ש"ש וכתב בשביל שעומד השור לחזור לבעלים ויחזיר להם הדמים וצריכים לשמרו עד שיחזירוהו לבעלים נמצא שהיתומים ש"ש על השור בשביל מעותיהן שהן באחריותו עכ"ל וטעם זה הוא כעין טעם הריטב"א שהביא הנתיבות משום דתפיס ליה אזוזי אבל הנתיבות הקשה ע"ז דלא מהני הך סברא אלא היכי דיש לו הנאה מזה. ''' ולכן ''' נראה דעיקר דין חזרת מקח שנמצא בו מום אינו שמחוייב המוכר להחזיר לו המעות, והמוכר ילך לחפש המקח במקום שהוא, אלא דאין המוכר מחוייב להחזיר המעות אלא כשיחזיר לו הלוקח המקח, ואינו מדין שומר אלא דהכי הוא דינא דחזרת המקח, ואף דלפי פשוטו אין הסברא כן דכיון דהוא מק"ט למה לא יחזיר לו מעותיו וילך המוכר וימצא מקחו, אכן טעמא דמילתא עפ"מ שכתב הרמב"ם בפט"ו הל' ו' וז"ל, כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא הדבר השלם מכל מום, ובהל' ה' כתב כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה מחזירין וכו' וכיון דזה אינו אלא משום אומדנא שעל אופן זה קנה שיהיה בלא מום א"כ גם על זה הוי אומדנא דלא נתן לו המוכר המקח באופן שלא יהיה עליו שום אחריות והוא יתחייב להשיב לו מעותיו והלוקח לא יהיה מחוייב להשיב לו מקחו לכן אנו אומרים דהאומדנא אינו אלא שיוכל הלוקח להחזיר מקחו וליטול מעותיו, וכן כתב הרמב"ם שם בהל' ג' וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו מחזירו אפי' לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא, ונמצא דאף דבאמת הוי טעות והמקח צריך להתבטל מ"מ על דעת זה מכר שאם יתבטל המקח יחזיר לו הלוקח מקחו, ועל דעת זה נתן הלוקח המעות, ולכן כתב הרמב"ם לפנינו בהל' ד' הלוקח מקח ונמצא בו מום ואח"כ אבד או נגנב הרי הוא ברשות הלוקח משום דלא מהני דין מק"ט אלא שיוכל הלוקח להחזיר לו מקחו, אלא דמ"מ כל זה אינו אלא בנגנב או אבד אבל נאנס אינו ברשות לוקח כיון דמעיקר הדין המקח בטל משום דהוי מקח טעות. ורק דעל דעת זה נתן המוכר המקח ונטל המעות באופן שאם יהיה בטול המקח יחזיר לו הלוקח זה לא מהני אלא לחייב הלוקח בגנבה ואבדה אבל באונס אין מקום לחייבו. ''' ולפימש"כ ''' יבואר דמש"כ הרמב"ם בהל' ד' דהלוקח מקח מחברו ונמצא בו מום ואח"כ אבד או נגנב הרי הוא ברשות לוקח, ואם התליע ונפסד מחמת אורך הזמן [ובטור הגירסא מחמת המום] הרי זה ברשות מוכר שעמד בזה הכ"מ דבמה מיירי אם כבר הודיע הלוקח להמוכר שנמצא בו מום אמאי הוא ברשות לוקח וכמו בהתליע ונפסד מחמת אורך הזמן ואי דוקא בשלא הודיע הרי דינו שוה להתליע ונפסד ואמאי לא ערבינהו אבל לפימש"כ כאן לא מהני כלל הודיעו דמעיקר דינא אין במק"ט אלא דין חזרת המקח ולא מהני הודיעו אלא היכי שהוליכו למדינה אחרת, וכמו בהלכה זו דבזה אמרינן דכיון שהודיעו אינו מחוייב הלוקח להביא מקחו משם, אבל היכי שאפשר לו להחזירו אז הרי הוא ברשותו עד שיחזירו, ואף שהכ"מ והפרישה לא פירשו כן מ"מ פשטות דברי הרמב"ם הוא כמש"כ. ''' ועכשיו ''' יתבארו דברי הרמב"ם במה שכתב מכאן אתה למד משום דכל עיקר מה שצריך ללמוד דבר זה אף דבפשוטו כיון דהוא מקח טעות, ואמר להמוכר שצריך הוא להוליכו למדינה פלונית אין מקום לחייב להלוקח, אך טעמו של הרמב"ם הוא משום דהיינו אומרים דבאופן זה נתן המוכר המקח וקבל המעות שלא יחזיר לו המעות קודם שיחזיר לו המקח, דהכי הוא דינא דמקח טעות, כיון שהמוכר יפסיד מזה, והיינו אומרים דלא מהני מה שהוא רוצה להוליכו למדינה פלונית כ"ז שלא התנה בפי' שהמוכר יהיה מחוייב להחזיר לו המעות אפי' בלא המקח אם ימצא בו מום, ולכן זהו שלמד הרמב"ם מדין המוכר זרעים שראויים לאכילה, דאף דכשמכר לו לזריעה ודאי הוי מקח טעות, מ"מ אם היינו אומרים גבי הוליכו למדינה פלונית דחייב הלוקח להחזיר לו מקחו משום דאדעתא דהכי קבל המעות ונתן מקחו כיון שהלוקח לא התנה מפורש שיחזיר לו מעותיו אם ימצא בו מום אפי' בלא מקחו, א"כ גם גבי זרעים הנאכלים כיון שהמוכר נפסד מזה שהיה יכול למכרן לאכילה לא היה צריך להחזיר לו מעותיו, ומוכח מכאן דאף דכשנגנב או נאבד הוא ברשות הלוקח, אבל כאן דלא פשע הלוקח כלל ובידיעת המוכר זרע חייב להחזיר לו מעותיו, ולכן גם בהוליכו למדינה פלונית אינו חייב הלוקח להחזיר לו מקחו, ועיין מש"כ עוד בזה בהל' י"א.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף