עריכת הדף "
אבן האזל/מכירה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ולמה תקנו חכמים דבר זה במטלטלין גזירה שמא יתן הלוקח דמי החפץ וקודם שיקחנו יאבד באונס וכגון שנפלה דליקה ונשרף או באו לסטים ונטלוהו, אם יהיו ברשות הלוקח יתמהמה המוכר ולא יצילהו לפיכך העמידוהו חכמים ברשות המוכר כדי שישתדל ויציל החפץ שאם אבד חייב לשלם. נמצאת אומר שאם נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו ואמר לו הלוקח תן לי מקחי או החזר לי את מעותי ואע"פ שיש עדים שאבד באונס ולא היה כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר ה"ז מחזיר את הדמים שהרי תקנו חכמים משיכה.''' ''' בהלכה א' ''' הבאתי דעת בעה"מ דאם נאנס קודם שיחזור בו הלוקח אין המוכר חייב לשלם דאף דיכול הלוקח לחזור אינו אלא כשהחפץ בעין, וכתבתי דלכאורה דעת רש"י כן דבמה דאמרו בגמ' אי מוקמית ליה ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל פירש"י דמכי מוקמת להו ברשותיה לחזור בו אם הוקרו מסר נפשיה לאצולינהו מימר אמר עדיין שכרי תלוי בהם שאם יתייקרו אחזור בי, ומוכח דאם נשרף אינו עומד ברשות המוכר שיצטרך להחזיר הכסף, אלא דמזה אין ראיה דרש"י כתב זה לר' שמעון דסובר מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח ולכן ה"נ דאם נשרף אין המוכר מחזיר הדמים כיון דהלוקח אינו יכול לחזור בו אך מדברי רש"י אח"כ בהא דאמר רב חסדא כך תקנו משיכה בלוקח, וכתב ע"ז דכ"ש כי מוקמת לחזרה נמי ברשות לוקח מסר נפשיה המוכר וטרח ומציל שאם יראה הלוקח דליקה באה יאמר חוזרני בי, מלשון זה מוכח דדוקא כי יראה דליקה באה יחזור, אבל אחר שנשרף אינו יכול לחזור. ''' אכן ''' הרמב"ן במלחמות הוכיח מדברי רש"י בגיטין פ' הנזקין דף נ"ב דסובר דהוא ברשות מוכר לדליקה, ואף דגם דעת רש"י שם הוא דעיקר התקנה הוא שיוכל מוכר לחזור אם יוקרו דבשביל זה יציל, דהא כתב שם דמה דגבי הדיוט מוקמינן ליה ברשות מוכר לדליקה זהו בההוא הנאה דקיימי ברשותיה לחזרה, אבל עכ"פ דברי רש"י כאן שכתב דאם יראה הלוקח דליקה באה יאמר חוזרני בי מוכח דסובר דאם כבר נשרף ברשותו נשרף. ''' ונראה ''' לפימש"כ בהל' א' דביסוד זה אם הפקיעו חכמים הקנין לגמרי או שנתנו רק רשות לחזור, פליגי בזה הסוגיא דב"מ עם הסוגיא דע"ז ושהרמב"ם פוסק כסוגיא דע"ז, א"כ מיושב גם שיטת רש"י דאף דבב"מ פי' שאם נשרף נשרף ללוקח כדעת הבעה"מ, מ"מ פי' בגיטין דנשרף למוכר וזהו משום דמסוגיא דע"ז מוכח דהפקיעו לגמרי הקנין, ומכיון דלפי סוגיא דב"מ מתני' דנתנה לבלן כר"ל לכן סבר שם הגמ' בגיטין כפי סוגיא דע"ז וכמו שבארתי. ''' ובמה ''' דנימא דשיטת רש"י בב"מ הוא כדעת הבעה"מ דאין המקח ברשות מוכר אם ישרף יבואר דעת רש"י שכתב דנ"מ בין ר' יוחנן לר"ל לענין קדושין, וכתב ע"ז הריטב"א ואינו מחוור דכיון דמדרבנן אין קונות הפקר ב"ד הפקר ואף לר' יוחנן אינה מקודשת, אבל בדעת רש"י נראה דכיון דכאן הולך לפי דעת הבעה"מ דלשרפה היא ברשות לוקח משום דכ"ז שלא חזרו בהם המקח קיים, ולכן שפיר מקודשת ומש"כ רש"י אם קידש בו את האשה פשוט דכונתו אם קידש הלוקח בהחפץ כגון שהקנהו בק"ס, דאם היה כונתו אם קידש המוכר בהמעות היה לו לכתוב אם קידש בהן, ולענין המעות כ"ש דהוי קדושין ואפשר דסובר כמש"כ התוס' בדף מ"ג דלר' יוחנן יכול המוכר להשתמש במעות ופשיטא דהוי קדושין, אכן מדברי הריטב"א מוכח דמפרש ד' רש"י לענין המעות דבזה שחלק על רש"י כתב למ"ד דלית ליה רשות להוציאן, אבל מלשון רש"י מוכח כמש"כ. ''' וראיתי ''' לרבינו ירוחם במישרים נתיב י' ח"ב שכתב דדעת רש"י הוא כדעת הבעה"מ ודבריו תמוהין דהא שיטת רש"י בגיטין דלא כדעת הבעה"מ וצ"ל דתופש לעיקר דעת רש"י בב"מ שהוא מקור הסוגיא. ''' והנה ''' מדברי הרמב"ם בהלכה זו מוכח דעיקר התקנה דנשרפו חטיך הוא דכיון דיהיה המקח ברשות מוכר לענין דליקה ע"כ מציל שאם אבד חייב לשלם, ולכאורה היינו אומרים דזה בשביל דקיי"ל כרבנן דגם לוקח יכול לחזור בו, אבל לר"ש דאמר מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח א"כ לגבי לוקח המקח קיים וכי נשרף שלו נשרף, והתקנה הוא שיוכל המוכר לחזור אם יוקרו ולכן טרח ומציל כדפירש"י, אבל זה אינו מיושב דא"כ הוי נ"מ בין ר"ש לרבנן בעיקר התקנה דלרבנן אנו מפרשים התקנה כמש"כ הרמב"ם דיציל המוכר שאם אבד חייב לשלם, וא"כ אינו מיושב מה דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו משיכה בלקוחות, ואם נאמר כן נמצא דתלי תניא בדלא תניא דהא לרבנן עיקר התקנה הוא בלוקח כדי שיהיה המקח ברשות המוכר ויציל ולא שייך לתלות לוקח במוכר, ונראה דזהו טעמא דרש"י שפי' בגיטין דטעמא דקיימא ברשות מוכר לענין דליקה הוא בההוא הנאה דקיימא ברשותו לחזרה, וזהו משום דמר"ח מוכח דגם לרבנן היה עיקר תקנה במוכר רק דסברי דכיון דתקנו במוכר תקנו גם בלוקח ומשו"ה הוי ברשות מוכר לענין דליקה. ''' ובדעת ''' הרמב"ם נראה דסובר דגם לר"ש דמוכר יכול לחזור בו ולא לוקח אין טעם התקנה שיציל המוכר בשביל זה שיוכל לחזור בו אם יוקרו, דבאמת אינו דבר ברור שיטרח להציל בדליקה דלפעמים הוא טרחא גדולה משום שמא יוקרו דמי יודע אם יוקרו, אלא דגם לר"ש כיון דמוכר יכול לחזור ע"כ המקח ברשותו ולא נקנה עוד להלוקח ואם נאבד ברשותו נאבד, ומה דסבר דהלוקח אינו יכול לחזור בו זהו משום דכיון דיש כאן ב' קנינים, המוכר זכה בהכסף והלוקח בהמקח, ולכן סבר דכיון דלענין טרח ומציל סגי בחד הפקעה שיפקיעו קנין המקח מהלוקח דממילא קיימא ברשות המוכר לענין דליקה, לא הפקיעו קנין המעות מהמוכר, וכמו שכתבו התוס' בדף מ"ג דגם לרבנן הכי הוא רק דהתוס' כתבו דקנה לענין זה שיוכל להשתמש במעות, ונעשו הדמים חוב על המוכר אם יחזור אחד מהם, בטעמא דר"ש יפרש כן הרמב"ם לא לענין זה דיכול להשתמש במעות ונעשו הלואה אלא דקנה המוכר המעות לגמרי, דאינו מחוייב ליתן תמורתם להלוקח אלא המקח, ואם אין לו המקח ע"כ צריך לשלם המעות, ועכשיו מבואר שפיר מה דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרין כיון דלעיקר התקנה הוי סגי בזה שהמוכר יכול לחזור בו דממילא קיימא ברשותו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף