עריכת הדף "
אבן האזל/גזלה ואבדה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''הגביה את החבית ליטול ממנה רביעית נתחייב באונסיה אע"פ שלא נטל, אבל אם הגביה את הכיס ליטול ממנה דינר וכיוצא בכיס מדברים שאינן גוף אחד הרי זה ספק אם נתחייב בכל הכיס או לא נתחייב אלא בדינר בלבד.''' ''' השגת ''' הראב"ד: הגביה את הכיס וכו'. א"א לא מיחוור גבן הא מילתא דאם לא חשב ליטול ממנה אלא רביעית שיהא חייב בכולה אפי' לא נטל אלא מפני שהגביהה לגזול את כולה ולא נטל עכשיו אלא רביעית שהוא חייב בכולה ואמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא אפי' [לא] נטל ואפי' למ"ד שליחות יד צריכה חסרון. ונטל רביעית דקתני רבותא קאמר דסד"א כיון דלא נטל אלא רביעית בטלה ליה מחשבתו קמייתא ולא מיחייב אלא ברביעית קמ"ל, ובעיא דרב אשי בארנקי נמי בשהגביהו ליטול את כולו ואליבא דמ"ד צריכה חסרון ואנן קיי"ל דאין צריכה חסרון וחייב בכל הכיס. וכל מה שבפנים שבוש הוא עכ"ל. ''' כ' ''' המ"מ וז"ל והר"מ ז"ל פירש בשהגביה על (מנת) [דעת] ליטול ממנה רביעית וכו' וסובר ג"כ דבעיא דרב אשי בארנקי אפי' למ"ד שליחות יד אינה צריכה חסרון דדילמא אחר שהוא לא היתה כונתו לשלוח יד בכולו לא מיקרי בכי הא שליחות יד לחייבו על השאר מיהו קשה לזה קצת דהא בההיא דשמואל אמר לימא קסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אלמא אי ס"ל דאינה צריכה חסרון אפי' בלא טענת בסיס מתחייב בכל וכן הדין בארנקי, וזה דעת הרב אלפס ז"ל שהשמיט בעיא זו דרב אשי דארנקי, ויש לומר דכי דחו ה"ק לא לעולם דין צריכה חסרון או אינה צריכה אינו תלוי בכך עכ"ל. ''' ודברי ''' המ"מ אינם מבוארים דלפי דבריו דאחר דאמר בגמ' לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להאי רביעית חזר בו וסבר דבהא דחבית אי לאו הך סברא דבסיס הוי מודו כ"ע דצריכה חסרון משום דלא רצה ליקח אלא מקצתו ולפי"ז מ"ד אינה צריכה חסרון הוא דוקא בנתכוין ליטול כולו, וקשה מהא דדף מ"א דחד אמר שנטלה ע"מ לגוזלה וחד אמר ע"מ לשלוח בה יד וקא מיפלגי אי ש"י צ"ח ואם מ"ד אצ"ח הוא דוקא בנתכוין ליטול כולו. א"כ היינו ע"מ לגוזלה, ועמד ע"ז המוהר"א ששון בת' סי' ק"ב וציינו הש"ך בסי' רצ"ב ותירץ דש"י הוא בנוטל ע"מ לשלם וזה הנ"מ בין גזל לש"י, וכדבריו כתב הריטב"א בש"מ ואף שהביא זה בשם הרמב"ן, בחידושיו דף מ"א ובמלחמות לא משמע כן. אלא דחדוש דין דשליחות יד הוא דאפי' נתכוין ליטול מקצת וכדברי הריטב"א צריך לומר בדעת הראב"ד דלפי שיטתו ע"כ זהו החילוק בין גזל לשליחות יד, אבל בדברי הרמב"ם קשה לבאר כן דלא הזכיר דש"י הוא ע"מ לשלם. ''' ועוד ''' קשה דהא עכ"פ משמע בגמ' דנטל ממנה רביעית חייב אפי' לא הגביה מעיקרא אלא ע"מ ליטול מקצת ואפי' בלא טעמא דבסיס, וכן כ' המוהר"א ששון. וא"כ יש לנו תרי גווני שליחות יד והיינו שלח יד ונטל מקצת חייב בכולו אפי' לא נתכוין אלא ליטול מקצתו, ושלח יד ולא נטל דקיי"ל דש"י אצ"ח אינו חייב אלא בנתכוין לגזול כולו אם לא בהא דבסיס, ותמיהני מנ"ל תרי גווני שליחות יד מקרא, דבקרא איכא חד דינא דש"י וע"ז קיי"ל דאצ"ח ואם זהו בנתכוין ליטול כולו מנ"ל בנתכוין ליטול מקצת ונטל דחייב בכולו. ''' והנראה ''' בדעת הרמב"ם דאין כוונתו כלל לסברא דבסיס דאמר בגמ' בתי' דשמואל לומר דאפי' מ"ד צ"ח הכא מודה משום דניחא ליה דתיהוי האי חבית כולה בסיס להאי רביעית דהא לא הזכיר זה כלל וכתב וכיוצא בכיס מדברים שאינן גוף אחד א"כ אם הגביה ככר גדול ליטול מקצתו ודאי חייב אפי' בלא סברא דבסיס, ודעת הרמב"ם דבעיא דרב אשי הוי ודאי אליבא דהלכתא דקיי"ל אצ"ח, אלא משום דזה ודאי דמה דאמרינן דשליחות יד במקצת מחייבו בכולו הוא דוקא אם המקצת שייך לכולו וזהו דוקא בגוף אחד, אבל בהפקיד אצלו הרבה דינרים והנפקד הניחם בעצמו בכיס שלו, ואח"כ יגביה כיס שלו ליטול דינר אחד ודאי לא שייך לקיחת דינר האחד לשאר הדינרים דכל דינר ודינר הוי פקדון בפ"ע ולכן זה ודאי דכדהוי סבר מעיקרא לומר דהגביה את החבית ליטול רביעית תליא בהא דש"י צ"ח או אצ"ח היינו נמי משום דידע דחמרא לא מינטר אלא אגב חמרא והוי כמו גוף אחד, אלא דלא ידע מהך סברא דכיון דניחא ליה דתיהוי חבית כולה בסיס להאי רביעית הוי כמו שנטל כל החבית, אבל היכי דהמקצת לא שייך כלל לכולו הוי כמו הרבה פקדונות והגביה ליטול מקצת לא נתחייב בכולו, ולכן שפיר בעי רב אשי בארנקי להלכה אי אמרינן דהוי כגוף אחד דשאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר. ''' אלא ''' דלפי"ז צריכים אנו לומר דבחבית שמן נמי יהי' האבעיא כמו בדינר אפי' למ"ד אין צריכה חסרון וזהו שלא כדברי התוס' שהקשו בדף מ"א במאי דתלי הגמ' הפלוגתא דמ"ד שנטלה ע"מ לגוזלה. ומ"ד שנטלה ע"מ לשלוח בה יד דתליא אי ש"י צ"ח והקשו בתוס' דהא בחבית אמר לקמן דכו"ע מודו ותירצו דמתני' איירי בשמן ולדעת הרמב"ם ישאר קושיית התוס', דא"א לאוקמי בשמן דא"כ גם למ"ד אצ"ח הוי ספק ובאמת תי' התוס' אינו מרווח דמאי דוחקא להעמיד מת' בשמן ואין לומר משום דסתמא קתני. דגם האוקימתא שנטלה ע"מ לגזלה אינה מסתמא דסתם טלטלה גבי נפקד הוי לשלוח בה יד. ''' ונראה ''' בדעת הרמב"ם דבאמת הך מ"ד שנטלה ע"מ לגוזלה לית ליה האי סברא דניחא לי' דתיהוי חבית כולה בסיס והוי כמו שנטל כולו, והגמ' משני רק אליבא דשמואל דאינו מוכרח לומר דשמואל יסבור ש"י אצ"ח דשאני הכא דאיכא סברא דבסיס, ומצי סבר כמ"ד צ"ח אבל מ"ד שנטלה ע"מ לגוזלה לית ליה סברא דבסיס לומר דמשום זה אצ"ח, אבל סברא דחמרא לא מינטר אלא אגב חמרא ודאי הכי הוא לכו"ע. ולכן למ"ד אצ"ח שפיר הוי גוף אחד וכמש"כ. ''' אח"כ ''' ראיתי דביסוד תירוצי כיונתי לדברי הנתיבות ורק שכתב בעיקר הדברים ליישב דעת המ"מ דמה דאמרינן ש"י אצ"ח הוא בהגביה ליטול את כולו, וכדעת המוהר"א ששון דהחילוק מש"י לגזל הוא דש"י בנוטל ע"מ לשלם, וכבר כתבתי דאינו מיושב, אך הנתיבות הוסיף לומר דש"י הוא דוקא בנוטל ע"מ לשלם ובזה הוא דאמרינן דשלח יד ע"מ ליטול מקצת ונטל מקצת חייב, אבל בנתכוין ליטול שלא ע"מ לשלם דזהו גזל אינו חייב אלא על מה שנטל, וכן קבע להלכה בחדושים והדברים תמוהים דלבד דלא נזכר לא ברמב"ם ולא בטור דש"י הוא דוקא בנוטל ע"מ לשלם, לבד זה הוא תמוה טובא דאיך אפשר דאם יטול ע"מ לשלם יתחייב וע"מ שלא לשלם לא יתחייב עוד כתב ליישב קושיית התוספות דגוף אחד הוי גם בשמן דהא הוא בלול בחבית ומ"מ בסיס לא הוי ודבריו תמוהין דאם נימא דזה שהוא בלול בחבית סגי דהוי כגוף אחד, א"כ מה אמר רב אשי חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא, כיון דר"א לא מיירי לענין סברא דבסיס אלא לענין סברא דהוי כגוף אחד, ואולי כונתו דזה ודאי דסברא דבלול מהני דהוי כמו גוף אחד, ובודאי בזה איכא חילוק בין חבית יין ושמן לארנקי, אלא דלפי מה דחידש הגמ' דניחא ליה דתיהוי חבית כולה בסיס להאי רביעית ומהני אפי' למ"ד צ"ח, א"כ מסתבר דבהך סברא סגי דליהוי נמי כגוף אחד כיון דמצטרף לשמירתו ולכן בעי אי בארנקי נמי איכא מעליותא דשאני נטירותא דארנקי, ומ"מ לא משמע כן, ופשטות דברי הגמ' משמע דהך טעמא דחמרא לא מינטר אלא אגב חמרא הוא דמהני להלכה כיון דנימא דרב אשי להלכה בעי. ולכן נראה יותר כמש"כ, ואף דלפי"ז למה בעי רב אשי בארנקי דהו"מ למיבעי בשמן לא קשה דכיון דמשמע דסתם חבית הוא חבית יין בעי בארנקי דינרין וגם אשמעינן סברא דאפי' בדינרים שהם מפורדים לגמרי אפשר דמהני סברא דשאני נטירותא וכו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף