עריכת הדף "
אבן האזל/ביאת מקדש/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''המכניס שרץ וכיוצא בו במקדש או שהכניס אדם טמא למקדש הרי זה חייב כרת שהרי טמא מקדש ד', אבל הזורק כלים טמאים למקדש אפי' היו כלים שנגעו במת פטור מן הכרת, אבל חייב מלקות שנאמר ואם לא יכבס וגו' מפי השמועה למדו על רחיצת גופו ענוש כרת, ועל כיבוס בגדיו לוקה ארבעים. יראה לי שאינו לוקה אלא על בגדים שהן אב הטומאה כגון בגדים שנגע בהן זה הטמא למת שהן אב הטומאה כמו שיתבאר, אבל בגד שהוא ראשון אם הכניסו למקדש אינו לוקה עליו, אבל מכין אותו מכת מרדות.''' ''' השגת ''' הראב"ד ועל כיבוס בגדיו לוקה ארבעים א"א ומאחר שעל כיבוס בגדיו אין בו כרת, המכניס כלי טמא למקדש למה ענוש כרת, על כן אני אומר מה שאמר שמואל במס' עירובין המכניס טמא שרץ למקדש חייב מלקות קאמר, ומה שאמר בסוף יראה לי שאינו לוקה אלא על בגדים שהן אב הטומאה והלא טמא שרץ אינו אב הטומאה וחייב, סוף דבר צריך לדקדק אחריו. ''' הכ"מ ''' כתב דהרמב"ם מפרש כפירש"י דלאוקימתא דר' יוחנן דכו"ע ס"ל דהמכניס שרץ חייב, ובמה שכתב הרמב"ם מפי השמועה למדו כתב דכן מבואר בתו"כ ובמה שכתב דאינו לוקה אלא על אב הטומאה כתב דהוא מסברא, אבל דברי הרמב"ם תמוהים כמו שתמה המל"מ דהך דרשא דואם לא יכבס הא קאי באוכל נבלת עוף טהור דלא הוי אלא ראשון לטומאה, ובס' ספרי דבי רב בפ' נשא בהך פרשה דשילוח מחנות כתב דמקורו של הרמב"ם הוא ממה דממעט ריה"ג מקרא דמזכר עד נקבה פרט לכלי חרס ואמר בגמ' שם משום שאינו נעשה אב הטומאה, אך ראיה זה אינה מוכרחת כיון דילפינן זה מקרא דמזכר עד נקבה שנעשין אב הטומאה, וגבי אדם הא סובר הרמב"ם דגם על ראשון חייב כרת, וא"כ מנ"ל למילף דטעמא דמיעט כלי חרס הוא משום שאינו אב הטומאה הא בפשיטות צריך לפרש דהמיעוט הוא לכלי חרס משום דא"א לכלי חרס ליעשות אב הטומאה, ומשום זה נקט כלי חרס ולא סתם כלי ראשון לטומאה, עוד כתב שם דממה דאמר שם ר' יצחק על רחיצת גופו ענש כרת או ענש על כבוס בגדים אמרת מה טומאת מת לא ענש בו על כבוס בגדים, האוכל מנבלה קלה דין הוא שלא ענש בו על כבוס בגדים, ומדאמר לא ענש משמע דלא ענש כלל, ומה דאמר בספרא על כבוס בגדים בארבעים לא קאי על הך קרא דאוכל נבלה אלא על כיבוס בגדים דטומאת מת, ותי' זה כתב גם המלבי"ם בפ' נשא ולא ידעתי איך אפשר להוכיח מהא דאמר לא ענש, דהכונה דלא ענש כלל דהא למד זה מטמא מת דחייב מלקות. ''' אכן ''' לפי המבואר בהלכה הקודמת מדברי הירוש' דמה דבאדם חייב על שני בראשון זהו משום דילפינן מקרא דואיש אשר יטמא, ובהך פרשה בספרי יליף דכלים צריכים שילוח מקרא דאל מחוץ למחנה תשלחוה, ולפי מה שבארתי למעלה דאין למדין מרבויא דקרא על רבויא דקרא, וכל רבוי אינו אלא על גופא דקרא א"כ לא מרבינן מקרא דואיש אשר יטמא דגם שני בראשון חייב אלא על אדם ולא על כלים, ולפי"ז שפיר יש לומר דמה דממעט ריה"ג מזכר עד נקבה פרט לכלי חרס. דהטעם הוא משום דכלי חרס אינו אב הטומאה, ואף דאדם חייב אפי' הוא ראשון יש לומר דזהו רק רבוי דילפינן מקרא דואיש, אבל בהך קרא דשילוח טמאים הא כתיב כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש דהוי אב הטומאה, ומה דהוצרך ללמוד מקרא דמזכר עד נקבה זהו משום דכיון דכתיב וכל טמא לנפש, וכיון דמרבינן גם כלים א"כ הו"א דגם כלי חרס בכלל וכל טמא לנפש אף שאינו נעשה אב הטומאה, ולזה יליף מקרא דמזכר עד נקבה דאדם שהוא טמא לנפש שנעשה אב הטומאה חייב בשילוח פרט לכלי חרס, ומיושב מה דאמר פרט לכלי חרס ולא פרט לכלי שהוא ראשון לטומאה משום דכל מה דהוי ס"ד לחייב על ראשון לטומאה הוא דוקא משום כלי חרס דהו"א דכיון דנתרבו כלים לשילוח גם כלי חרס שהוא טמא לנפש חייב בשילוח, ולזה ממעט מקרא דמזכר דדוקא כמו אדם שנעשה אב הטומאה, ומה דחייב אדם שהוא ראשון לטומאה זהו משום דילפינן מקרא דואיש אשר יטמא, ובזה לא נתרבו כלים שיהיו חייבין על ראשון לטומאה. ''' ולפי"ז ''' ע"כ נפרש דמה דאמר בספרא פ' אחרי על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדים בארבעים, לא קאי על כבוס בגדים דהך פרשה, דהכי איתא בספרא ואם לא יכבס ונשא עונו יכול על כיבוס בגדים יהי' עונש כרת ת"ל ובשרו לא ירחץ ונשא עונו הא כיצד על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים ובהך פרשה לא כתיב לאו דנילף דאיכא מלקות בכיבוס בגדים, אלא ונשא עונו דיליף שם בספרא דזהו כרת, וא"כ אי הוי מפרשינן דונשא עונו קאי על כיבוס בגדים הוי אמרינן דגם כיבוס בגדים דהך פרשה הוא בכרת, אבל כיון דמפרש דונשא עונו קאי רק על בשרו לא ירחץ לא נוכל למילף מלקות על כיבוס בגדים דאוכל נבלה דהא לית לן לאו לחייב מלקות, אלא מקרא דולא יטמאו את מחניהם ובזה ילפינן ממה שנתמעט כלי חרס דליכא שילוח טמאים בכלים אלא באב הטומאה וע"כ דסוף דברי הספרא קאי על כיבוס בגדים דפרשת טמא מת שהוא נעשה אב הטומאה וכנ"ל. ''' והנה ''' המל"מ הביא כאן מש"כ רש"י בסנהדרין דף פ"ח אההיא דאמרינן ר' יוחנן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה וכו' וכתב שם רש"י והיכי דפרח בבגד כולו והכניסו למקדש וכו' לרבנן חייב וכו', וזה הוא הפך מהתו"כ והספרי דאמרו דעל כיבוס בגדים ליכא כרת, והתם גבי זקן ממרא קאי דלא מחייב אלא בדבר שזדונו כרת, ואפשר דמאי חייב חייב מלקות קאמר עכ"ל, ודבריו תמוהים דמה שייך בגד המנוגע לדין כיבוס בגדים של טומאת מת דהא בגד המנוגע יש בו טומאת עצמו והוי כמו שרץ, והמכניס שרץ למקדש הוא חייב כרת כמו שפסק הרמב"ם בהל' זו ואין ספק שכן הוא גם אם הכניס בגד המנוגע ודברי רש"י פשוטים וברורים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף