עריכת הדף "
אבן האזל/ביאת מקדש/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''דין קרועי בגדים ודין פרועי ראש אחד הוא שנאמר ראשיכם לא תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אם עבד והוא קרוע בגדים חייב מיתה בידי שמים אע"פ שעבודתו כשרה ולא חללה.''' ''' הכ"מ ''' כתב דמה שכתב הרמב"ם שעבודתו כשרה ולא חללה נתבאר בסמוך, ולא נמצא בכל הפרק בדבריו באור על זה רק בהל' ט' כתב בטעמא דפרועי ראש אין מחללין עבודה דהוא מסקנא דגמ' בפ"ב דתענית דף י"ז ובסנהדרין דף כ"ב, אבל על קרוע בגדים לא כתב, ובפ"ח מה' כלי המקדש הל' ח' כתב הרמב"ם דהיו בגדיו מקורעין ועבד עבודתו פסולה והוא ברייתא בפסחים דף י"ח ובהר המוריה עמד בזה וכתב דכיון דהרמב"ם כתב דטעמא משום דמצותן שיהי' לכבוד ולתפארת, לכן דוקא מקורעין לגמרי ולא קרוע בגדים בקריעה על מת, ואכתי אינו מיושב דא"כ נתת דבריך לשיעורים כמה שיעור מקורעין וכמה שיעור קרועין, ונראה דא"צ לחלק בשיעור בכמה הם קרועין, אלא דכיון דחזינן דמשוחקין כשרה, והרמב"ם כתב שם בפ"ח הל' ד' בגדי כהונה מצותן שיהיו חדשים נאים ומשולשים כדרך בגדי הגדולים שנאמר לכבוד ולתפארת, היו מטושטשין או מקורעין וכו' או ארוכים יותר על מדתו או קצרים פחות ממדתו ועבד עבודתו פסולה, היו משוחקין וכו' ועבד עבודתו כשרה, וקשה דכיון דכתב חדשים ומשולשים ולמד מקרא דלכבוד ולתפארת, א"כ מ"ט חילקה הברייתא דחדשים אינו אלא למצוה, ובמטושטשים או מקורעים וכן ארוכים יותר על מדתו או קצרים פחות ממדתו העבודה פסולה, והכ"מ הביא על מש"כ הרמב"ם דמשוחקים עבודתו כשרה מה שכתב רש"י ואע"ג דכתיב מדו בד שתהא כמדתו מצוה בעלמא, ודבריו שלא בדקדוק דרש"י כתב זה על מה דתניא מסולקים כשרים, והרמב"ם הא פסק מסולקים פסולים כרב ושמואל, ועל משוחקים לא שייך דברי רש"י כלל, וצריך ע"כ לומר דלפסול העבודה בעינן דוקא שיהי' דרך בזיון, דאף דלכתחלה מצוה בחדשים מקרא דלכבוד ולתפארת, מ"מ ליכא קרא לעכב, אבל אם הוא דרך בזיון כיון דהוא להיפוך מלכבוד סברה הברייתא דפסולים לבגדי כהונה, ולכן מטושטשים או מקורעין עבודתו פסולה, ובמסולקים או מרושלים מה דפסול הוא משום דכתיב מדו כמדתו וזהו שיעור בבגדי כהונה ולא צריך בזה קרא לעכב, והרמב"ן בסה"מ כתב דמסולקין פסולין משום דבמקום זה אינו לובש הבגדים וקשה לי דא"כ מאי טעמא דמרושלים ואין לומר דהוא משום יתור בגדים דאיך יפרש לר' יוחנן דסבר דלא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים, ולכן נראה דנ"מ בין סתם מקורעין שנקרע הבגד מאליו או קרוע בכונה שקרעו על מת, דנקרע על מת כיון דהוא מצוה אין זה דרך בזיון ואין בזה איסור אלא מהא דכתיב ובגדיו לא יפרום, אלא דמ"מ כיון דאזהר רחמנא שלא יפרום בגדיו יש בזה גם ניוול ליכנס למקדש וכמש"כ הרמב"ם בהל' ט"ו והיינו שאין כאן כבוד המקדש אבל הבגד בעצמו אינו דרך בזיון כיון שדרך האבלים לקרוע, ולכן אין עבודתו פסולה. <small> -הערות רבנו בגיליון ספרו-</small> ''' במש"כ ''' והכ"מ הביא על מש"כ הרמב"ם דמשוחקים עבודתו כשרה מש"כ רש"י וכו'. ונ"ב הרמי"ל שי' העירני דהכ"מ לא הביא אלא לשון רש"י כצורתו, עוד העירני דבטעמא דמשוחקים כשרים כתבו התוס' ביומא דף י"ב דהוא משום דרשא דילבש, ועי' בתוס' זבחים דף [י"ח] ד"ה והתניא. ע"כ. ''' והנה ''' הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות כתב דהא דחייב רחמנא מיתה בקרועי בגדים הוא משום דהוו מחוסר בגדים דבמקום זה שקרע אינו לבוש, והוכיח מברייתא דמייתי בסנהדרין דף פ"ג דתני ואלו שבמיתה ולא תני אלא מחוסר בגדים ופרוע ראש, ולא קרוע בגדים והנה מצד הסברא אפשר דהרמב"ם אינו סובר דקרוע בגדים הוי מחוסר בגדים כיון דגם מקום הקרע מכוסה אינו מחוסר בגדים במקום זה, אבל הוכחתו של הרמב"ן היא הוכחה חזקה ולדעת הרמב"ם דסובר דקרוע בגדים אינו מחלל עבודה, וע"כ דלא הוי מחוסר בגדים, א"כ למה לא תני קרוע בגדים, וראיתי בתוספתא דזבחים וכריתות שהברייתא היא משם וגם שם לא הוזכר קרוע בגדים, והוא תימה על הרמב"ם ולפלא על המפרשים שלא עמדו בזה, אמנם הרמב"ם בפי"ח מה' סנהדרין פ' י"ח כשמנה חייבי מיתה בידי שמים מנה קרוע בגדים ומחוסר בגדים לשנים והוא כשיטתו אבל קשה על דבריו מהברייתא, ואולי שגירסת הרמב"ם כן הוא בהברייתא וצ"ע, ובעיקר מילתא נראה דהכריחו להרמב"ם דכיון דבקרא כתיב ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו מוכח דהוא חד דינא והוא משום ניוול ותרווייהו לא מחללי עבודה דאם קרוע בגדים הוא משום מחוסר בגדים ומחלל עבודה לא שייך כלל לפרוע ראש, ולכן ע"כ דקרוע בגדים הוא איסור וחיוב מיוחד וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף