עריכת הדף "
אבן האזל/אישות/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע.''' ''' וכן ''' התקינו, כתב המ"מ כך מצאתי בספרי רבינו, ואם כך היא הנוסחא משמעה היא שהגרושה הבאה לגבות מן הבעל גובה אף מן המטלטלין, דמיני' דידי' אפי' מגלימא דעל כתפי', וזה דעת קצת מפרשים ז"ל שכשאמרו מטלטלין לא משתעבדי לכתובה דוקא אחר מיתת הבעל אבל מחיים דבעל גובה אף מן המטלטלין, ומדברי הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה כדעת רבינו נראה שהיתה נוסחת ספרי רבינו שלו וכן התקינו שלא תגבה האשה וכו' והוא כולל אף הגרושה וכן עיקר שבזה הורע כח הכתובה מן החוב שאילו החוב נגבה בחיי הלוה מן המטלטלין ולא כן הכתובה ויש לזה ראי' בנדרים פרק ר"א. ''' בגמ' ''' כתובות דף צ"ו אמר רבי אלעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותי' מה שתפסה תפסה וכו' אמר רבינא ולא אמרן אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן מינה, וכתבו התוס' מדברי הר"ח והלכות גדולות דקאי דתפסה מחיים אבל תפיסה לאחר מיתה למזונות נמי לא מהני, ובטעמא כ' הרמב"ן (הנדפס בחידושי הרשב"א) משום דמזונות דניזונית וחיים ממטלטלי מהני תפיסתה אבל לכתובה אפי' מיני' לא גבי ממטלטלי, וא"כ איך תועיל תפיסתה במה שלא היתה יכולה לגבות בב"ד, והנה הרמב"ם בפי"ח הל' י"א פסק דמהני תפיסה בחיי הבעל אף לכתובה א"כ מוכח דסובר הרמב"ם דמני' דידי' גבי אפי' ממטלטלי דאל"כ איך שייך שתועיל תפיסתה וכגירסתנו ברמב"ם ולא כגירסת הרשב"א שהסכים המ"מ. ''' אכן ''' בדברי הרמב"ן שכתב בסברא דמהני תפיסה מחיים משום דניזונית מחיים ממטלטלין, יש לעיין דהא אינה יכולה לתפוס מחיים מזונות כל כך גם על לאחר מיתה, וע"כ צריך לומר דהתפיסה לא מהני אלא שלא יפלו המטלטלין ברשות היורשים, וכיון דעכ"פ במיתת הבעל נמצאים בידה מהני תפיסתה, והנה התוס' כתבו דהבה"ג כתב בטעמא משום דלא נתנה כתובה לגבות מחיים, ומוכח דהבה"ג ג"כ סובר דכתובה נגבית מחיים ממטלטלין דאי לא"ה לא צריך להאי טעמא, אך צריך ביאור בטעמא דבה"ג דהרי מזונות ג"כ אינה נגבית מחיים על לאחר מיתה,. ואולי אפשר לומר דכיון דמהני תפיסה לשעבוד על מזונות כבר זכתה בכל התפיסה ואלים שעבודה ע"ז דלא מיקרי מטלטלי דיתמי, וכ"ז למזונות דכיון דשייך תפיסה על מקצת מזונות שייך שתזכה בכל התפיסה, אבל לכתובה כיון דאינה נגבית מחיים לא מהני תפיסתה כלל, ולפי"ז יהי' מוכח דמה דמזונות אינם נגבים לאחר מיתה ממטלטלי הוא משום דינא דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי דאל"כ לא מהני תפיסתה ממטלטלי. ''' והנה ''' המ"מ הקשה על גירסתנו בד' הרמב"ם דמני' דידי' גובה ממטלטלי מהא דנדרים דף ס"ה דאמר לו ר"ע אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה ומקשה הגמ' מטלטלי מי משתעבדי לכתובה ומוכח דמני' דידי' נמי אין גובין ממטלטלי. ''' ונראה ''' ליישב לפ"מ שנבאר מקודם דברי התוס' ריש אעפ"י שהקשו דעכשיו נהגו שכותב חתן לכלה מאה ליטרין אעפ"י שאין לו שוה פרוטה, דבשלמא כשיש לו הוא משעבד נכסיו לזה החוב והואיל ונתחייב אפי' נאבדו אלו הנכסים וקנה אחרים הם משתעבדים אבל אותו שאין לו איך ישתעבדו נכסיו שיקנה אחרי כן עי"ש, ומבאר הפנ"י דעיקר קושייתם הוא בשביל שהחיוב של כתובה הוא לא עכשיו אלא לאחר זמן, וע"ז סוברים בקושייתם דבשלמא כשיש לו נכסים משעבד מעכשיו נכסיו לזה אבל כשאין לו נכסים אין על מה לחול החיוב, וע"ז תירצו דמצינו כה"ג דתניא מתנה ש"ח להיות כשואל, והנה ד' הפנ"י אינם מבוררים עוד דבמה אלים שעבוד נכסים כיון דהחיוב אינו חל עכשיו, א"כ גם הנכסים אינם משעבדים, וע"כ כונת הפנ"י דאם יש לו נכסים משעבדים הם מעכשיו על חוב שיהי' חייב אח"כ, וא"כ למה פשוט להתוס' שלא יוכל בעצמו להתחייב על אח"כ ובמה עדיפי נכסים מעצמו. ''' אך ''' ביותר נראה לחזק קושיית התוס' דבכתובה לכאורה צריך לומר דאין בה חיוב הגוף כלל וליכא רק שעבוד נכסים דהיכי דיש חיוב הגוף מצוה עליו לפרוע וא"כ למה אינה נגבית ממטלטלי כיון דהוא מחויב ישלם חובו מכל מה דאית לי' וא"כ הקושיא חזקה כיון דכל הדין הוא רק דין שעבוד וכסברת התוס' גבי מנה אין כאן משכון אין כאן, דהיכי דזיכה לה זכות במשכון מהני ורק היכי דרוצה שתזכה המשכון מכח החוב אז אמרינן מנה אין כאן משכון אין כאן, ולכן כשיש לו נכסים שייך שיתן לה זכות בנכסים על מה שמתחייב, אבל כשאין לו איך ישתעבד כיון דליכא חיוב הגוף כלל בכתובה, וע"ז תירצו בתוס' דבאמת אפשר להתחייב חיוב כזה שרק אם יהי' לו קרקעות יתן כתובה ומקודם סברו דחיוב צריך להיות ברור בכל אופן, והוכיחו זה מהא דמתנה שו"ח להיות כשואל בזה אי אפשר לומר דיש עליו עכשיו חיוב תשלומין דהא אם לא יאנס לא ישלם וע"כ דהחיוב הוא באופן זה שאם יאנס ישלם ואפשר להתחייב על אופנים, וזה מה שכתבו ולא הוי קנין דברים, דלכאורה היכי ס"ד למימר דהוי קנין דברים רק משום דעכשיו עכ"פ אין שום התחייבות ורק שמתחייב שאם יאבד ישלם וסבר דאי אפשר לחול קנין כזה דקנין הא צריך להיות מעכשיו, וע"ז הוכיחו דאפשר להתחייב חיוב כזה. ''' והנה ''' כ"ז הוא בדעת התוס' אבל בדעת הרמב"ם לגירסא שלפנינו הא סובר דמני' דידי' גובה גם ממטלטלי כמש"כ המ"מ, ולפ"ז שפיר אפשר לומר דיש עליו חיוב הגוף, ועליו לשלם מכל מה שיש לו, אלא דקשה קושית המ"מ מגמ' דנדרים הנ"ל, ולפמש"כ נראה ליישב דבאמת שערו כשאינו עומד לגזוז הוי כגופו ולכן מצד חיוב הגוף אינו מחוייב לגוז שער ראשו, ורק אם יש דין שעבוד אז כיון דהשער שוה כסף והרבה גוזזים שער כזה לכן כבר נעשה על השער דין שעבוד ויכולה האשה לכופו לגוזזו בע"כ כיון דיש לה זכות בשערו, ולא איכפת לן מה דאינו רוצה ובטלה דעתו אצל כל אדם כיון דיש לה ע"ז כבר שעבוד, אבל אם אין לה זכות בשערו ורק מצד חיוב הגוף שלו בזה נימא שפיר דכיון דאינו רוצה לגוז הוי כגופו ואינו מחוייב לקוץ את גופו ולשלם חוב דדוקא ממון שיש לו חייב לשלם ובפרט להשיטות דאינו מחוייב להשכיר א"ע, נמצא דמה דסובר הרמב"ם דמני' דידי' גבי ממטלטלי אינו משום דיש שעבוד על מטלטלין אלא דכיון דמחוייב לה כתובה איכא חיובא אקרקפתא דגברא לשלם את חובו, ולכן שפיר מקשה הגמ' דכיון דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה ורק מצד חיוב הגוף בזה כיון שאינו רוצה לגוז שערו הוי כגופו. ''' ובדברי ''' התוס' צ"ל עוד לפמש"כ הקצוה"ח בסי' ק"ץ בשי' הראב"ד שכתב הר"ן דהיכי שנתן לה משכון ואמר לה קני במשכון זה שעבוד מנה מקודשת בו, היינו שיעור מנה כמש"כ הריטב"א, ובזה גם הרמב"ן והרשב"א מודים דלא הוי אגיד גבי', דזכתה שיעור מנה בגוף המשכון ומה דמסלקה בדמים אינו אלא משום דה"ל כמו תנאי שיוכל לסלקה בדמים, וכיון דאית לה זכי' בגוף החפץ לשיעור מנה ודאי מקודשת ע"ש, אכן באמת מוכח מדברי התוס' בקדושין שכתבו ודאי אי אמר התקדשי לי במשכון זה והמשכון יהי' שלך דגם משכון לחוד מהני, וכן מוכח מדברי הרא"ש, וכמש"כ להוכיח כן בפ"ז ממו"ל מהא דבאתרא דלא מסלקי ושעבד לו השדה בסתם ל"מ מה דאמר מסתלקנא בשעת מתן מעות, וכתבתי דאף דאין השעבוד אא"כ ילוה וא"כ למה לא יוכל לשנות בשעת ההלואה, וצ"ל משום דעכ"פ כשלוה זכה למפרע והוי ההלואה רק תנאי בהמשכנתא אך קשה לשי' הרא"ש איך מהני שעבוד המשכנתא דהא מנה אין כאן משכון אין כאן, וע"כ דאפשר שיזכה במשכון חיוב הגוף ע"מ שילוה ממנו, וכן מוכח מדבריו גבי שטר הקנאה ע"ש, והנ"מ רק בין אומר שנותן לו משכון שפירושו ערבות ובטוחות דבזה לא מהני כיון דלא נתפס עיקר החיוב, אבל אם אומר לו שיזכה בהחפץ שיעור גוביינא של מנה מהני, ולא דנותן לו החפץ ע"מ שיוכל לפדות ואינו בדין תנאי, אלא דהוא רק זכות של גוביינא, והוא כדאמר בגיטין דף ס"ו מחמרא כדי ליפות את כחו, ולכן עכ"פ הוי אגיד גבי' דגוף החפץ של הבעל ולא הוי כשותף דשם צריך רק חלוקה ולא הוי אגיד גבי', וגם לא הוי כמו תנאי. ''' והנה ''' המ"מ בפי"ח הל' י' כתב עוד שיטה שלישית דבין לכתובה בין למזונות מהני מחיים והיינו דפוסקים כמר בר רב אשי ומיירי מחיים, וגם בזה לכאורה מוכח דגובין מחיים ממטלטלי דלפי' הרמב"ן קושיא דמר בר רב אשי אינה אלא דלא ליגבי מיני' כיון דתרווייהו על חוב דלאחר מיתה, לא עדיף תפיסה למזוני מתפיסה לכתובה, ועיין בר"ן. ''' ובסברת ''' הרמב"ם דסובר דמהני תפיסה למזוני אפי' לאחר מיתה כמש"כ בפי"ח שם וצ"ל דבזה מודי ר"ע לר"ט ומיירי כגון שצבורין ברה"ר ולא ברשות יורשין וכן הוא באה"ע סי' צ"ג, אך צ"ע בטעמא דמ"ש מזוני מכתובה דלא מהני ונראה דמזוני עיקרן על היתומים מירושת אביהם, ומה דאינה נגבית ממטלטלי הוא דכמו דאם מכרו אין מוציאין מהלקוחות וכן אם אכלו אין משלמין משלהן, לכן מטלטלין כשנכנס לרשותם זכו והו"ל כאילו אכלו משא"כ קרקע דבדוכתה קיימא, ולכן מהני תפיסה ממטלטלי כיון דהוא חוב עליהם, אבל כתובה הוי לגמרי על הבעל לגבות לאחר מיתה. ב] ''' כתבו ''' התוס' בפ' האשה שנפלו דף פ"א ע"ב, בהא דאמרי' דלמא ר"מ היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה אור"ת דלא אמר ר"מ אלא מני' ויבם במקום אחיו קיים וכו' וליכא למימר דלר' מאיר מטלטלי דיתמי נמי משתעבדי לכתובה וכמקרקעי דמי, דא"כ אפי' לית לן דר"נ דין הוא שתגבה ממנו כאילו הוי מקרקעי, והקשה המהרש"א דגם אי הוי כקרקע, הא קרקע גופא מה דגבי הוא ג"כ מדר"נ כדאמר בפסחים דמה דיתומים שגבו קרקע בחובת אביהן בע"ח חוזר וגובה מהן הוא מדר' נתן, והשיג הפנ"י דדוקא התם דמכאן ולהבא הוא גובה ועיקר החוב נחשב כמטלטלי ולא משתעבד להחוב שחב אביהן, אבל הכא אי מטלטלי נמי משתעבד כקרקע א"כ אפילו גבו היורשין מוציאין מהן בלא דר"נ דעיקר החוב משועבד לבע"ח והוי כמו למ"ד למפרע הוא גובה, זהו תורף דבריו, אך באמת זה אינו נכון, דאפי' אם החוב הוא משועבד לכתובה כיון דעכ"פ מה שנוגע לשעבוד הרי כתובה לא עדיף מחוב, דמטלטלין אינם משעבדים, ומה דכתובה גובה ממטלטלי דיתמי הוא משל הבעל, אבל הכא המטלטלים שהם של היבם הא אינם משעבדים וא"כ אפי' אי נימא דמטלטלי משתעבדי לכתובה, מ"מ כשתבוא לגבות הכתובה מן היבם יאמר איני חייב לך ולאו בע"ד דידי את, דבשלימא קרקע שמשועבד לו יכול לגבות בתורת שעבוד, ואף דהיתומים יוכלו לגבות מכח חוב אביהם היינו יתומים דחייב לשלם להם כמו שחייב לאביהם, אבל בע"ח וכתובה אינם שייכים להחוב ויאמר לבע"ח או לכתובה לאו בע"ד דידי את, וטענת הפנ"י דאפוכי מטרתא ל"ל דהא גם אם יתן להיורשים תחזור ותגבה מהם, אינה קושיא כלל דהא לא יתן להיורשים משום דהוא בעצמו יורש. ''' ולכן ''' נ"ל דכונת התוס' הוא כמו שכתב הפנ"י מקודם דלשיטת ר"ת מיני' דידי' איכא שעבוד גם על מטלטלין אלא דמלקוחות ויתומים ליכא שעבוד עי"ש בדבריו, ולפי"ז כיון דלגבי דידי' איכא שעבוד ממש על מטלטלין, א"כ באמת הי' יכול הבע"ח של המלוה לגבות מהלוה בתורת שעבוד, אלא דהחסרון דהוא בעצמו אין לו שעבוד ויאמר לו לאו בע"ד דידי את, אבל אי אמרינן דכתובה יש לה שעבוד גם אמטלטלי דיתמי א"כ יכולה לגבות מהיבם דהא מני' דידי' איכא שעבוד, אבל אי הטעם משום דיבם כמו מיני' א"כ עכ"פ ליכא דין שעבוד בכתובה, לכן איברא דמיני' דידי' גובה מטלטלין אבל היא אין לה שעבוד, ואף דאמרינן דיבם כמו מיני' היינו לגבי דין גבי' אבל אי אפשר לומר דאיכא דין שעבוד על שלו דהא אם לא ייבם אותה לא תטול א"כ כבר אין לה שעבוד, ולכן אף אם יבם אח"כ והוי כמו מני' אבל הוא בתורת גבי' מהנכסים של הבעל אבל שעבוד כבר אין לה, דקודם יבום נעשה מטלטלי דיתמי, ולכן בלא דר"נ לא היתה גובה. ''' והנה ''' לפמש"כ הרשב"א בסוף קדושין וכ"כ הר"ן בפ"ב דכתובות דשעבוד אינו חל על שעבוד, א"כ אף דיבם הוי כמו מיני' ואפי' נימא דבנכסי הבעל יש לה שעבוד, אבל נכסי היבם דאין לה שייכות עליו, דהא לא אשתעבד נכסיו אלא להבע"ח שלו למי שיש לו שעבוד הגוף וכמו שהוכיחו הרשב"א והר"ן מדאינו יכול למכור שט"ח אלא מדרבנן, א"כ בלא דר"נ א"י לגבות, ור"ת דהקשה זה ע"כ דסובר דשעבוד חל על שעבוד, וצ"ל כמש"כ דאם מטעם דיבם הוי כמו מני' א"כ אינו אלא לענין גוביינא אבל השעבוד כבר בטל לענין מטלטלין כיון דקודם יבום נעשה מטלטלי דיתמי. ''' והנה ''' הרמב"ן בתשובה הביאו הב"י סי' ק"ד והובא בפ"י סובר ג"כ כשיטה זו של הרשב"א דשעבוד חל על מטלטלין מדאורייתא, ושכן דעת ר"ת כמש"כ הפ"י, וכתב הרמב"ן דמני' דידי' יש גם במטלטלין דין קדימה לבע"ח מוקדם מטעם זה, וא"כ הרמב"ם שפסק להדיא בפ"ב ממו"ל הל' ב' וד' דבמטלטלין אין דין קדימה ע"כ דסובר דליכא שעבוד מני' דידי', א"כ להרמב"ם לשיטתו ליכא ראי' מכאן לשי' ר"ת דלר"מ דגבי בכתובה ממטלטלי היינו דוקא מני' דידי' וכמש"נ. ''' אכן ''' נראה לבאר דברי התוס' באופן אחר, והוא דאי אמרינן מטלטלי משתעבדי לכתובה אפי' בשל יתומים ע"כ משום דהוי כמו חוב של יתומים מנכסי אביהם כיון דאינה גובה אלא לאחר מיתה, וכמו שכתבנו בפרנסה, אלא דהשבועה והזבורית הוא תקנה, א"כ שייך שפיר לומר דשעבוד שיש להאשה על הכתובה מהני לגבות גם מחוב שהי' יבם חייב לבעלה דעכשיו הוא יורש ועלי' רמיא לשלם ואף דאינו חייב לשלם אלא מנכסי בעלה גם זה נכסי בעלה כיון שמשועבד אליו, אבל אי אמרינן דאינה גובה בכתובה אלא מני' דידי' א"כ מוכח דהשעבוד מועיל רק היכי דאיכא חיוב הגוף ולכן ביתומים דליכא בהו חיוב הגוף אינו מועיל השעבוד, בזה לא מהני מה דיבם במקום אחיו קאי דזה לא מהני אלא לגבי נכסי בעלה אבל לא לגבי נכסיו של יבם דסברא דיבם במקום אחיו קאי היינו דלא נפלו הנכסים כלל לגבי היורשים אלא דהיבם זוכה בנכסים כמו שהי' אחיו קיים וממילא גובה כתובתה, אבל לא באו עליו חיובי אחיו, וממילא לגבי חוב שחב לאחיו כיון דשעבוד אינו אלא במקום חיוב הגוף ולגבי זה ל"מ יבם במקום אחיו קאי דליחול עלי' חיוב הגוף. '''ודברים אלו מקולי כתובה הם.''' ''' מקולי ''' כתובה, נ. ב. צ"ע בדברי הרמב"ם שלא הזכיר ראוי ומוכח דסובר כדעת הרא"ש בבכורות פ' יש בכור דמתני' אינה דוקא לענין כתובה אלא דבע"ח ג"כ אינו גובה בראוי ואף שלא הזכיר זה בדיני בע"ח, אולי סמך אסתמא דכיון דכתב דגובין מנכסי הלוה ואם נפלו לאחר מותו אינם נכסי הלוה, אבל אם בע"ח גובה ואשה בכתובתה אינה גובה ודאי הי' לו להביא מתני', ועי' תוס' ב"ב דף קנ"ט ועי' חו"מ סי' ק"צ סט"ז ובביאור הגר"א.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף