רש"י/תהילים/קו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"י תהילים קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברצון עמך. בהרצותך לעמך:

ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

וימרו על ים. היו מקטני אמנה אמרו כשם שאנו עולים מכאן מצד זה אף המצריים עולים מצד אחר ויבואו אחרינו עד שרמז הקב"ה לים והקיאם ליבשה אז וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים (שמות טו א) לפיכך ויאמינו בה', אבל מתחלה לא האמינו (מצאתי):

ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויוליכם בתהומות כמדבר. ים סוף היה במדבר דכתיב סגר עליהם המדבר וגו' (שם י"ד) דרך שלשת ימים וגו' (במדבר י לג):

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא חכו לעצתו. לא קוו לו:

יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויתאוו תאוה. מי יאכילנו בשר (שם י"א):

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

וישלח רזון בנפשם. ואף ה' חרה בעם (שם י"א):

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקנאו למשה. במדבר הכעיסוהו כמו קנאוני בלא אל (מצאתי):

יז[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפתח ארץ וגו'. נראה שחלק כבוד לבני קרח מלהזכיר אביהם תלה הקלקלה בדתן ואבירם:

יח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ותבער אש. ותאכל את מקריבי הקטרת (במדבר טז):

כ[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוכל עשב. אין לך מתועב ומשוקץ מן השור בשעה שהוא אוכל עשב שהוא מוציא פרש רבה והוא מלוכלך בה, ס"א רירו:

כד[עריכה | עריכת קוד מקור]

וימאסו בארץ חמדה. בשלוח מרגלים והוציאו דבה על הארץ (שם יג):

כו[עריכה | עריכת קוד מקור]

וישא ידו. בשבועה:

כז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולהפיל זרעם בגוים. מאותו שעה נגזר עליהם חורבן הבית שהרי ליל ט' באב בכו ואמר הקב"ה הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות:

לג[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי המרו. משה ואהרן:

את רוחו. בשמעו נא המורים:

ויבטא בשפתיו. שבועה לכן לא תביאו את הקהל הזה וגו' (שם כ):

לד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא השמידו. בימי יהושע:

את העמים. אשר אמר ה' להם (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה לא ישבו בארצך והם הניחום לשבת בקרבם למס עובד:

מא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויתנם ביד גוים. בימי השופטים בין שופט לשופט כגון עגלון וכושן רשעתים וסיסרא ופלשתים ומדין, (מצאתי):

מג[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות יצילם. כמה פעמים מכעיסים והוא מאריך אפו ומצילם:

וימכו בעונם. נעשו שפלים בעונם:

מד[עריכה | עריכת קוד מקור]

וירא בצר. מתוך תפלה:

בשמעו את רנתם. מתוך זכות אבות:

מה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויזכור להם בריתו. מתוך תשובה:

וינחם כרב חסדיו. מתוך הקץ בשמעו הושיענו וגו' אף משה כללם בפסוק אחד בצר לך ומצאוך וגו' (דברים ד ל):

מז[עריכה | עריכת קוד מקור]

הושיענו. גם עתה ה' אלהינו:

מח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מן העולם ועד העולם. מן עלמא הדין ועד עלמא דאתי (סא"א):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף