רמב"ן/מגילה/כו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:58, 4 במאי 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
בית מאיר
גליון מהרש"א
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png א

וזו שאמרו בבית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא קא אתו לה הוה להו דרבים ולא מצו מזבני לה. לומר שאינה נמכרת כלל אפילו לעלויי בקדושתם משום דבני העיר אחרת אינן כפופין נבני העיר הזו אין מקבלים עליהן דעתם ושמא עדיין הם רוצין בבית הכנסת הזו ותשמישי מצוה בזמנן היא. והוה ליה דרבים לאו דוקא דאפי' דברים נמכרה היא אלא הוה להו דרובא דעלמא קאמר כלומר שהוא של עולי בכל כדאיתא בנדרים בפרק השותפין.
ובירושלמי אמרו שלשה מבית הכנסת כבית הכנסת שבנה מבני העיר כעיר מה אנן קיימין אם כשקבלו עליהם אפילו אחד נמי אם כשלא קבלו עליהם אפילו כמה אלא אנן קיימין בסתם וכך פירושו שלשה מבית הכנסת כבית הכנסת כלומר שלשה טובים שלהם כבולם ורשאין למכור בית הכנסת כלומר שהוא של יחידים שבעה מבני העיר טובים שלהם ככל בני העיר שלהם והם המוכרין הכנסת של עיר והקשו אם כשקבלו עליהם הצביר כששמעו במכירה זו ורצו בה אפי' אחד נמי אם בשמיחו אפי' כמה אינה מכירה כלל אלא אנן קיימין בסתם גלומר ששתקו או שלא שמעו בלל. גם זה ענין [הענין] מסייע למה שפירשנו.
ושמעי' מינה למאי דאמרי' רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ונהתנות על השערים ועל המדות ולהסיע על קצתן דשבעה טובי העיר הם המתנין ואפי' שלא במעמד אנשי העיר אלא שאם מיחו במעשיהן תנאן בטל אבל במעמד אנשי העיר קיים ומסתברא במעמד רוב אנשי העיר.

והא דאמרי' אפי' למשתא בהו שכרא. כלומר בדמים ה"ה נמי לזרקן לים הגדול אלא מישתא שיכרא בגמ' זילותא בעלמא הוא כדאמרי' לאעסוקי יהבי נך ולא למשתא כהו שכרא אשכחיה דשתי שיכרא וכתיב וננינות שותי שכר ויש ספרים שכתוב בהן אפי' לנושתא ביה שיכרא והיא היא כלומר שישתו בנוף בית הכנסת שכר ולשון חכמים הוא שלא יאכל עגל לעגלים וסייח לסייחים. ודאמרי' לקמן אפי' לדוכסוסיא לאו דוקא אלא אפילו בשיכרא נמי מותר אלא התם קאמרי' שאם מכרו שלא במעמד אנשי העיר והוצרכו ליקח בהם תיבה מן הסתם יכולין שבעה טובים להתנות עם בני העיר ולומר אם יותירו מדמים של תיבה נותן אותם לשמירת העיר ואין טובים מתנין בשכר.
וראיתי להראב"ד ז"ל שמפרש בשבר הזה צרכי סעודה ואינו במשמע. ורויתי בתוספתא א"ר יהודה בד"א בזמן שלא התנו עמהן פרנסי אותה העיר אבל התנו עמהן פרנסי אותה העיר משנה אותם לכל דבר שירצו ולפ"ז והותירו לאו דוקא אלא שמכרו והודיעו אותן שנותנין לדוכסוסיא.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.