ישועות יעקב/אורח חיים/רנט

ישועות יעקב ‏ אורח חיים רנט

א

(א) מוכין מדברי הש"ע כאן מבואר דמוכין חשיבי טפי ובש"ס דשבת דף מ"ח מוכין שטמן בהן מתו לטלטלן אמר אביי וכי מפני שאין לו קופה של תבן עומד ומפקיר קופה של מוכן ואקשינן עלה מברייתא. דתניא טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובמוכין ואין מטלטלין אותם ומשני הכי קאמר אם לא טמן אותם אין מטלטלין אותם והקשו התוס' אמאי לא הקשה ממתניתין דתנן טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותם ושם משמע אפילו בכבר טמן בהן ותירצו דגיזי צמר חשיבי טפי מן מוכין מבואר מדברי התוס' היפך דעת הש"ע דאדרבה גיזי צמר חשיבי טפי ולענ"ד נראה ליישב קושית התוס' והוא דהנה התוס' לעיל בהא דקאמר הש"ס דף ל"ט שם ממעשה שעשו אנשי טברי' ואסרו להם חכמים הטמנה בדבר המוסיף הבל אפילו מבע"י והקשו שם דבלא"ה מתניתין הוא אין טומנין בדבר המוסיף הבל וע"כ מבע"י דביום השבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל אין טומנין ותירצו דהא איירי בין השמשות וחזרו והקשו דמוכח ממתניתין דטומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין וע"כ מבע"י דבה"ש אי אפשר להטמין משום איסור טילטול ותירצו דהוי מוקמינן כרבי דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרי בי' רבנן והנה בדברים המוקצים דמהני יחוד או מחשבה או מעשה כמו חריות של דקל שגדרן לשריפה ונמלך עליהן לישיבה קיי"ל דבעינן שיהיה היחוד מבעוד יום ולא מהני אם ייחד לישיבה בין השמשות וטעמא דמילתא כיון דבין השמשות לענין איסור מלאכה דאורייתא חשוב תחלת שבת ואנן בעינן הכנה ביום הראוי לעשות בו מלאכה אף דלענין איסור מוקצה חשבינן בין השמשות כמו יום היינו משום דלא גזרו על שבות בה"ש אבל מה שמייחדו בה"ש לא מהני וזה מבואר בפוסקים וזה תורף מגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכל היום ומעתה קשה מה מקשה אש"ס מברייתא דמוכין דילמא איירי שטמן בהם בהש"מ דהרי טומנין בדבר שאינו מוסף הבל בה"ש ומותר להטמין אף שאינו רשאי לטלטלו משום דלא גזרו על שבות בין השמשות אבל ביום השבת אין מטלטלין אותו דאף שטמן בו בין השמשות דהרי אף יחוד גמור לא מהני כיון דבתחלת בין השמשות לא חזי לטלטל לא מהני מה שיחדו בין השמשות וכ"ש דלא מהני מה שטמן בו והוא קושי' גדולה והנלענ"ד והוא דבמתניתין דקתני בגיזי צמר ואין מטלטלין אותם כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות וכתב המרדכי ז"ל דאף דהכיסוי נעשה בסיס לדבר האסור ואסור מיירי הכא כשהוא מגולה קצת דאז לא נעשה בסיס ולכך בבריתא דטומנין בגיזי צמר דקתני אין מטלטלין אותו ולא נקט כיצד הוא עושה דנוטל את הקדירה והן נופלות דהתם מיירי בכיסה לגמרי ואינו מגולה קצת דאז אסור לעשות כן משום דהכיסוי הוי בסיס לדבר האסור ומעתה אתי שפיר דלא הו"מ לאוקמי דהברייתא דמוכין איייר בין השמשות דא"כ קשה דאמאי לא נקט כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלת מאליהן ואף דמיירי במכוסה לגמרי ואינו מגולה כלל דאז הוי בסיס לדבר האסור מ"מ כיון דהטמין בין השמשות א"כ מבעוד יום הוי ראוי לטלטל דהא עדיין לא נעשית בסיס לדבר האסור ואמת נעשית בסיס לדבר איסור בין השמשות שוב מהני מה שמיחדו בין השמשות ומותר לטלטל הכיסוי ממ"נ ושפיר הוכיחו הש"ס דהטמנה לא הוי יחוד מדקתני אין מטלטלין אותה ומעתה מיושב קושית התוס' דמתניתין דטומנין בגיזי צמר לא הו"מ הקשות דהא במתני' באמת קתני הך דכיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי וכי א"כ שוב שפיר איכא למימר דמיירי בה"ש ולכך אף דהטמנה הוי יחוד מ"מ לא מהני דבין השמשות לא מהני יחיד וכמ"ש ומ"מ מותר ליטול את הכיסוי אף אי נימא דמיירי בכיסה לגמרי מ"מ לא הוי בסיס לדבר איסור כיון דלא נעשה בסיס רק בה"ש שוב מהני מה שמייחדו בה"ש דהטמנה הוי יחוד וזה נכון בישוב קושית התוס'.

· הבא >מעבר לתחילת הדף