ריטב"א/תענית/כה/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
תנו רבין עד מתי הגשמי' יורדי' כו'. האי שיעור' בא"י ובשעת הרביעה וכן בכל מקום ובכל זמן כפי מה שיראו שיש להם כדי צרכן:
מתני' היו מתענין וירדו להם גשמי' מסקנ' דקודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו וכן הדין בכל שאר הצרות ופשוט הוא שאף לאחר חצות שמשלימין אותו היום שוב אין אומר עננו ולא תחנוני' אחרי' שהי' ראוי לומר הלל אלא שאין אומר אותו בכרם רעבה ובפ"ק אמרנו דיחיד מתענה ומשלים כל תעניותיו אעפ"כ אין לנו לומר שכבר נענה אלא שמשלים נדרו והולך אעפ"כ מתודה והולך אם ירצה אפי' בסדר י"ה וכן ראוי לו:
מתני' מעשה שגזרו הביאו מעשה זה לראיה למשנתי' שהפסיק' כשירדו גשמים קודם חצות ואגב גררא הביא שאמר להו שלא יקראו הלל גדול עד בין הערבים ומ"מ מכיון שבפרק הרואה דאיירו בברכת גשמים לא הזכירו הלל זה נראה שאין זה אלא בגשמים הבאי' ע"י תעני' אבל לא סוף כשבאו ביום התענית עצמו דהא אמאי כיון שנענו אחר יום תענית' בעוד שעסוקי' בתעניותיהם ובתחנוניהם ראוי הוא להם לשבח הבורא על ההסד שגמל' וכל יום שנענו בו כיום טוב אליהם וכי על כל פנים יש להם לומר שיענה אות' בו ביום אין זה עולה על הדעת ולא הובא המעשה אלא ללמוד על דין ההפסק' וגם יש שיש להם לאחר ההלל עד בין הערבי' ולאו למימר שאין אומר הלל אלא למעשה שהיה דאם כן אף אתה אמור שאם בו ביום אחר חצות לא יאמרו הלל וזה אינו במשמע שאין סימן טוב בזה יותר מזה כדאית' בש"ס וכן נהגו כל הארצות הללו אבל מדברי הראב"ד ז"ל נראה שהוא סובר שאין אומר הלל הגדול אלא על הגשמים שבאו ביום התעני' עצמו והוא שבאו קודם חצות שאכלו ושתו ועשאוהו כי"ט ובמעשה שהיה בלבד אבל הלשון הראשון יותר נכון ואין מבשלין מנהג בדבר זה שאין בכלל זה שום ברכה אלא ספור ושבח והודאה לבורא ית' ובכמה ימים בתוך השנה אנו רגילין לאמרו וכן קבלתי ממקצ' רבותי שיחיו ולמדנו שמאחרין ההלל עד לאחר ירידת הגשמים עד שעה הגונה שלא יהא בה שכרו' ואם א"א בו ביום בלילה או ליום אחר ולפי הלשון הראשון כן עושים עכ"פ כשירדו אחר חצות שהם בתענית כל היום ואם אין צבור יכולים להתאסף אף למחרתו אומר אותו אף ביום של אחריו של אותו שבוע. אבל ברכת הגשמים עצמה נראה אלא בעוד שהגשמים יורדים ר"ל ברכת מודים אנחנו לך שהיא למאן דחזא מחז' אבל הטוב והמטיב למאן דשמע משמ' מברך כששומע אפילו לזמן רחוק. וי"א שאף ברכת מודים אנחנו לך כיון שברכ' שבח היא אין זמנה עובר' על אותן היום ולא כל זמן שלחלוחי' הגשמים נראית בארץ וכ"ש של צבור ואין אומרים הלל הגדול אלא כשבאו להם גשמים שיש בהן תועלת וקצת שאלתם ואע"פ שאינו כדי כל צרכן לגמרי שראוי הוא לתת הודאה על קצת הטובה וי"א שאין אומר הלל הגדול אלא כשירדו גשמים שראויים להפסיק מתעניתם ולא כשצריכים להתענות עליהן. ולי נראה כלשון הראשון שצועקים לשעבר ונותני' הודא' לעתיד לבא ולא הוי תרתי דסתרן אהדדי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |